עולמו של טזוטה שליט"א. מבט מפוכח על החיים.

טאו-זוטה 2. קצרצר ואישי.

20 ביולי, 2008 מאת

בעבר נהגתי לייעץ, להסביר,להזהיר , לשכנע.
היה לי חשוב לחלוק עם אחרים מתת אל שקיבלתי, והיא יכולת ניתוח וחיזוי רציונליים , שסליחה על השחצנות- הוכיחו את דיוקם באופן מדהים לאורך שנים ארוכות.
היום כבר לא אכפת לי.
אולי זה הגיל. אולי השחיקה מעקשנות מובנית ועיוורת של אנשים.
זה לקח כמה שנים טובות ליישם אבל הצליח.
כיום אני כל כך קיצוני, שאם בכלל אני מתריע בפני מישהו על סכנה או טעות , זה רק פעם אחת ודי.
הקשיב וקיבל? טוב בשבילו.
לא קיבל? אני לא מסביר, לא חוזר על דברי, לא מנסה אפילו לשכנע. פשוט מושך בכתפי וממשיך בדרכי.
המשיך להתעקש ונפל לבור ?
אני לא שם כדי לעזור. אני רק עצוב מכמות הרגליים השבורות בשטח.

לפוסט הקודם בטאו-זוטה

נושאים: פילוסופיה בגרוש | 2 תגובות »

2 תגובות

  1. מאת שושו :

    רמזים ברורים.

  2. מאת UV :

    מצויין. כמו כל דבר שאתה כותב – אתה ממצא בדיוק את דעתי! שא ברכה, במקום לומר לכולם את דעתי, אני לאחרונה פשוט שולחת לינקים של מילותייך…..

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועשויה לעכב את תגובתך. אם התגובה אינה מופיעה, צריך פשוט להמתין מעט.



מאמרים נבחרים

חפש בבלוג

קטגוריות

תגובות אחרונות

ארכיון

כלים

תגיות