הגיהוק האחרון

בדיעבד זה היה צפוי.
חצי באגט חם מרוח בשכבה יפה של מיונז וחרדל, עמוס בהר של נקניקים יבשים עם ליטר בירה ליד, בשעת לילה מאוחרת יחסית. ומייד אחרי זה הלכתי לישון. עד הגרעפס.
שלוש לפנות בוקר ואני ישן שנת ישרים. ובחלומי שלוש עלמות חן מקפצות סביבי ומשתפות אותי בלבטיהן איזה סט של הלבשה תחתונה הולם אותן יותר.
ואז ברח לי גרעפס מתוך שינה, שהציף מיצי קיבה ישירות לקנה הנשימה שלי.
התעוררתי חנוק, משתעל ומשתנק. כל נסיון נשימה נשמע כתרועת טווס. נבהלתי. השתעלתי כמו משוגע, מנסה לנשום ומייד משתעל שוב וחוזר חלילה. החטובה התעוררה בבעתה וניסתה לעזור- רק שאין הרבה מה לעשות.
זה לקח דקות ארוכות במהלכן נזכרתי בכל אותם אנשים שמתו מחנק מתבוססים במיטתם ותהיתי אם הגיע תורי. בסוף נרגעתי. הנשימה היתה יותר קלה, אבל המשכתי לכחכח מדי פעם.
חזרנו לישון. לשמחתי זוגתי נרגעה ונרדמה. אבל אני לא הצלחתי להירדם. הזדקפתי בחזרה.
מה שקרה לי זו תגובה לארוחת הערב המופרזת שזללתי ויש סבירות שזה יחזור שוב בהמשך הלילה. יש מצב שזה הלילה האחרון שלי.
אני לא רוצה למות במיטה לצד זוגתי. המסכנה תתעורר בבוקר ותגלה שצמודה אליה גופה כחולה וקשיחה. טראומה.
אז החלטתי ללכת ולמות במקום אחר בבית. קמתי בזהירות מהמיטה וגיששתי דרכי בחושך למדרגות. ירדתי בזהירות לקומת הכניסה, משתדל שלא להרעיש.
נשכבתי על הספה בסלון. מקום טוב למצוא את גופתי. מספיק קרוב כדי לגלות- מספיק רחוק כדי לא להשאיר משקעים. התמקמתי, שילבתי את ידי על החזה וחיכיתי לסוף.
אבל הסלון לא היה חשוך כל כך בגלל האור שנכנס מלבני הזכוכית שצמודים לדלת הכניסה. אז נשארתי ער וחשבתי על הלוויה שלי. קוראים ותיקים פה מכירים פוסטים שלי מהעבר שבהם פירטתי אירועים משעשעים שהייתי רוצה בלוויה שלי. אבל הערב עלה לי רעיון חדש. אני רוצה להקליט וידאו קליפ שיוקרן בלוויה שלי. משהו קצבי ועליז שישמח את הנוכחים. הדיסק של הקליפ יהיה בכספת אצל עורך הדין שלי ואשאיר הנחיות מדויקות להקרינו בבית העלמין על מסך ענק שיוכן מבעוד מועד- באחריות זוגתי.
חשבתי על היפ הופ. אבל בקריצה לרטרו. אני אתלבש כמו ראפר משנות התשעים – אתם יודעים…טרנינג שגדול עלי בשמונה מספרים, כובע הפוך. כל החרטא. לצידי בקליפ, על רקע של חוף ים, גלים ושמש, תפזזנה ארבע נערות בביקיני – אתם יודעים מה? על הזין שלי. שתפזזנה ערומות. מה יעשו לי?  בא לי על משהו כמו בקליפ הזה של ד"ר דרה.
והרכב ההיפ הופ הזה כשאני בראשו ירקוד וישיר בכיף את השיר הבא (תדקלמו אותו בקצב ראפ … ):

Yo-Yo-Yo-Yo

ברוכים הנוכחים – ושלום לכם
זה אני הבר מינן שמוטל פה לפניכם

רק אתמול דיברנו – באותה שפה
והנה כאן אני – מונח בתור גופה

היה לי פה נחמד – אפילו קצת נעים
אבל עכשיו הגיע – זמן התולעים

אז בואו נא כולם – מלפנים ומאחור
ובספירת שלוש – השליכוני אל הבור!

Yo-Yo-Yo-Yo

אני שוקל שביציאה מבית העלמין יחלקו כרטיסי משוב למוקירי זכרי. שאנשים יציינו אם נהנו מההספד, האם החטובה היא אלמנה סקסית, האם הרב לא האריך בתפילות, האם נראיתי טוב בתכריכים וכדומה. שאדע לשפר בגלגול הבא…