המשפחה הלוחמת
אחת לאיזה זמן אני נקלע לשיחת מחלות שגרתית בין חמותי לגיסתי, אם ובתה פולניות למהדרין, ואני יושב באמצע.
זה ממש משחק האולסטאר של המחלות ואני השופט.
זה מתחיל כשחמותי מספרת על הביקור שהיה לה יום קודם אצל הרופא:
"….והדוקטור אומר לי גיברת, המצב לא טוף. ממש לא טוף. כל הורידים סתומים לגמרי"….
זהו. לא צריך הרבה כדי להדליק את גיסתי:
"ורידים ?" היא מגחכת. "שלשום חזרתי מבדיקת סי.טי. אל תשאל מה קורה אצלי בבטן. כבר חודשיים אני משלשלת ליטרים. זה נס שאני חיה בכלל".
חמותי מבינה שהיא הרימה לה להנחתה ומייד מגיבה: "הבטן זה כלום. כשאני עברתי את הצינתור השני, הרופא אמר לי גיברת, פעם שלישית כבר אין מקום לצנתר, נכניס לך צינור דרך האוזן"….
גיסתי מתחממת : "הצינתור שלך זה כלום! בחודש שעבר עברתי קולונסקופיה, אתה לא רוצה לדעת. הרופא הכניס לי לתחת צינור עבה כמו צינור גינה, 6 מטר אורך, חשבתי שאני מתה !!!".
"מזה לא מתים !" נזעקת חמותי, "אחרי הניתוח בקיבה שנה שעברה, במשך חודשיים הסתובבתי עם צינור בבטן מחובר לשקית. הצינור שלך זה משחק ילדים".
"מה זה ?" מזדעזעת גיסתי, "במשך חודש אחרי זה היו לי טחורים, כל אחד ככה" היא אומרת ומדגימה בידיה גודל של אבטיח, "ישנתי רק על הבטן חצי שנה".
"את לפחות ישנת" מנידה חמותי את ראשה בתוכחה, "אני מאז שאבא נפטר לא מצליחה לישון בלי כדורים".
"לפחות לך הכדורים עוזרים" מגיעה התגובה של גיסתי "אצלי כדור לא עוזר לישון, בגלל הכאבים בפרקים. אל תשאל – כאבי תופת כל לילה".
"כאבי פרקים – אחחח, זה שטויות" נאנחת חמותי. "אחרי האירוע המוחי שהיה לי לפני שנתיים, כל הידיים היו מלאות חורים מהאינפוזיה. מאיפה לא הכניסו לי. ברגליים, בצוואר, אל תשאל טזוטה".
"שיהיה לי בריאות וכסף כמה אינפוזיה שהכניסו לי" קופצת גיסתי. "רק שבוע שעבר כשהייתי במיון עם התקף אפנדיציט הכניסו לי 25 ליטר לוריד".
"אפנדיציט זה לתינוקות" מחייכת באושר חמותי. "אם תראה את הרנטגן של הטחול שלי אתה מזדעזע. כמו אשכולית".
"טחול?" פונה אלי גיסתי, "תראה את האולטרסאונד של הכיס מרה אצלי. יש שם סלעים. צריך לכרות אותו".
"מי צריך כיס מרה" מגיעה התגובה של חמותי "אצלי הוציאו חצי כבד ושליש מעיים, וזה רק השנה".
"והכליות שלי ? חבל על הזמן טזוטה" מביטה בי גיסתי בעיניים בורקות "גילו שם אבני בזלת. רק אלוהים יודע איך הגיעו לשם. שתיתי שני בקבוקים של רגיעון מהפחד".
"מה את מתלוננת על כליות" זועפת חמותי "אצלי הריאות כבר לא מתפקדות. הרופא מתפלא שאני עוד נושמת" היא אומרת ומציתה עוד סיגריה.
ואז מגיע שלב הצגת הראיות. גיסתי מוציאה מהתיק שקית ניילון ענקית מלאה בתרופות ומנפנפת אותה מול עיני. "תראה מה אני לוקחת כל יום. מליון כדורים".
חמותי קמה ממקומה, ניגשת לשידה ומוציאה משם שק יוטה כבד. היא שופכת את תכולתו על השולחן ומתחילה למיין:
"זה של הסוכר, זה לכולסטרול, זה ללחץ דם, זה ללב "…..וככה זה ממשיך שעה ארוכה עד למשפט המחץ:
"וזה רק הכדורים של הבוקר".
נושאים: סיפורים מהחיים | 29 תגובות »
17 בפברואר, 2010 בשעה 8:33
טזוטה, היית אומר שהשהייה שלך במחיצת פולנים עשרות שנים…הסיבה שפיתחת חוש הומור?
מאין דרך התמודדות שבזכותה שרדת?
17 בפברואר, 2010 בשעה 8:35
יש לך אתר שאתה יכול להמליץ המפרסם בדיחות על פולנים????
17 בפברואר, 2010 בשעה 8:42
טזוטה,אין לך גבולות,חכה,חכה.
בריאות לחמותך וגיסתך,וגם לך.
אתה בעצמך זקוק לטיפול.
17 בפברואר, 2010 בשעה 9:05
ענק !!!!!!!!!!!! אחד הפוסטים החזקים שלך !!! אני כבר שעה צוחק
17 בפברואר, 2010 בשעה 10:21
פינחסולוגית…
כמי שחי עם פולנים פיתחתי עור עבה וההומור הוא חלק מההתמודדות
כשאתה נשוי לפולניה הרי ברור לך שיומך יגיע – מוקדם יותר מאשר מאוחר…
17 בפברואר, 2010 בשעה 14:16
מה דעתך לפתוח קבוצת תמיכה למי שהתמודד עם פולנים ולמרות זאת שואף להעצים את עצמו למרות הביקורת
17 בפברואר, 2010 בשעה 16:19
טזוטה טזוטה הרגת אותי!!!!!!!!
איך אתה שורד את כול הפולניות סביבך
17 בפברואר, 2010 בשעה 16:48
כנראה שהפולניות סביבך גרמו לך לפתח עור של פיל, וזה המתכון להישרדות בחברתן…חחחח
17 בפברואר, 2010 בשעה 18:40
ענקקקקקקקקק!!!!!!!!!!!!
טזוטא הצחקת אותי עד דמעות שתהיה בריא!!!!!!!
17 בפברואר, 2010 בשעה 21:20
פינחסולוגית- אולי באמת אקים את אנ"פ (אגודת נפגעי פולניות)….או לפחות קבוצה בפייסבוק
17 בפברואר, 2010 בשעה 21:22
שלום לנערת החלומות…יש לך היכרות עם פולניות? הנושא קרוב לליבך ?…
17 בפברואר, 2010 בשעה 22:50
לשורדי פולניות…אופתימיות זה חלק אינטגרלי ביותר בתהליך
17 בפברואר, 2010 בשעה 22:52
ןלשרוד זה לא מספיק…ללבלב בכח
18 בפברואר, 2010 בשעה 12:33
אני אראה לה !
נראה אם תשרוד אחרי זה…חיחיחיחיחיח
18 בפברואר, 2010 בשעה 14:08
ביצית,אני מסכימה איתך לגמרי.
טזוטה,הולך לשלם.חחחחחחחחחחחחחח
18 בפברואר, 2010 בשעה 14:31
הלו !!!! פולניות שכמוכן ! מה קמתן עלי לכלותני ?…. אגיש תלונה אצל לך ואלנסה.
18 בפברואר, 2010 בשעה 14:40
גם לך ולאנסה לא יעזור לך.
יש גבול.
18 בפברואר, 2010 בשעה 22:26
אני שוקלת למי מהן להראות קודם ….המממ
נ.ב מחר תהיה תשובה בעיניין האחר
18 בפברואר, 2010 בשעה 23:49
חחחחחחחחחחחחחחחחחח אתה שי עגנון של הבלוגרים
19 בפברואר, 2010 בשעה 1:26
יש לי יש לי יש לי!!!! סבתא פולניה שמדברת בדיוק ככה שאלוהים ישמור!!!!!!!!!
19 בפברואר, 2010 בשעה 2:35
אותך לשגרירות פולין ::-) בסוף תקבל אזרחות כבוד.
23 בפברואר, 2010 בשעה 23:16
החטובה לא נפגעת מכל מה שאתה כותב על הפולנים?
24 בפברואר, 2010 בשעה 7:23
החטובה שומעת את דעותי על הפולניות בשידור חי ובזמן אמת…
כמו כל פולניה טובה היא מקטרת על דברי אבל לא נפגעת כי היא יודעת שזה נכון…
26 בפברואר, 2010 בשעה 13:08
טזוטה אתה ספרדי או אשכנזי…מעניין
,,
26 בפברואר, 2010 בשעה 18:12
מעורב…זה מאפשר לי לרדת על ההתמזרחות מצד אחד כמו בפוסט "מדינת הדרבוקה" ולרדת על הפולנים כמו בפוסט הזה
26 בפברואר, 2010 בשעה 18:33
שילוב…שילוב
28 בפברואר, 2010 בשעה 14:42
http://www.walla.com
30 בנובמבר, 2011 בשעה 21:26
שה' יתן לך חיוכים כמו שאתה נותן לכולם לחייך.
קרעעת אותי!
10 במרץ, 2012 בשעה 11:28
שמע. אין כמוך. אבל באמת.
מזל שהוכח מחקרית שצחוק בריא – אחרת…..היית הופך ללא חוקי!!! תענוג, כתמיד :-))