המזכרת של מיה

שנות ה 80. הייתי חייל משוחרר שחגג יום הולדת 21 כשהתחלתי לעבוד במקום העבודה המסודר הראשון שלי אחרי הצבא. לא טיול בהודו ולא בהימליה…..ישר לעבודה.
רשמית מוניתי כעוזר זוטר של אחד ממנהלי המחלקות, אבל עקב היותי הצעיר ביותר בחברה הפכו אותי ל"פקק" שעשה את כל העבודות השחורות בעסק. החל משליחויות לבנק וכלה במילוי מקום של עובדים בחופשה.
במחלקת השירות עבדה מיה. אשה נאה כבת 35, לא יפהפיה, אבל סקסית, חייכנית ונמרצת. משהו בה משך אותי מהפעם הראשונה שראיתי אותה. החזה שלה. חזה טבעי ועצום מימדים.
כשהיא צעדה במסדרונות, החזה הגדול שלה התנדנד ברכות, מושך מבטים מכל עבר. והיא ידעה להשתמש בו.
חוויתי עד אז לא מעט זוגות שדיים בחיי הבוגרים והפחות בוגרים, (טזוטה, להזכירכם דוקטורט בציצים מגיל אפס…) אבל חזה במידה דאבל D כמו  של מיה מעולם לא ראיתי במציאות. רק בתמונות או סרטים. מעולם לא הכרתי אישית, ברמה היומיומית אשה עם כזה חזה.
מיה ואני התידדנו. לא חברות קרובה, סתם קישקושים של חברים למשרד. חודשים ארוכים נהגתי לנעוץ בה מבטים כששוחחנו, או כשחלפה מולי, מדמיין איך נראה החזה הענק הזה מתחת לחולצתה, מגניב מבטים למחשוף, רק כדי לגלות לאכזבתי שהחזיות שלה הן מהסוג החובק ומסתיר כל חלקה טובה.

ביום אחד מיה הגיעה למחלקה שלנו ובחיוך סיפרה שהיא עוזבת את העבודה. קיבלה הצעה לקידום בחברה אחרת. בעוד ימים אחדים היא כבר לא כאן.
כולנו בירכנו אותה ואצלי הגלגלים בראש התחילו לרוץ.
ביישן גדול לא הייתי מעולם, אבל במקרה הזה היססתי לעשות את הצעד שרציתי. ישנתי על זה לילה. סוף סוף מדובר באשה מבוגרת ממני באיזה 15 שנה…
בסופו של דבר החלטתי ללכת על זה.
למחרת, בסוף יום העבודה, כשמרבית העובדים כבר הלכו והמשרד היה כמעט נטוש, שיננתי לעצמי "על החיים ועל המוות" וניגשתי למיה.
"אני חייב לומר לך משהו".  אמרתי בהיסוס.
מיה חייכה.  "מה רצית להגיד?"
"תראי. עוד כמה ימים את עוזבת וסביר להניח שלא נתראה שוב". היא הקשיבה והנהנה.
נשמתי עמוקות והמשכתי. "מעולם לא הכרתי מישהי עם חזה כמו שלך. מעולם לא ראיתי כזה גודל של חזה, ואולי גם לעולם לא אראה".
עצרתי את דברי וחיכיתי לסטירת הלחי.
היא לא הגיעה.
"אז אתה בטח רוצה לראות"? שאלה מיה בשקט.
לא הוצאתי מילה. רק הנהנתי.
מיה אחזה בידי והובילה אותי לחדר האחורי מאחורי דלפק השירות. היא סגרה את הדלת ונעלה אותה.
היא נעמדה מולי, הצליבה את ידיה לשולי חולצתה, פשטה אותה ונשארה בחזיה שחורה בלבד.
חשתי את הדופק הולם ברקותי.
היא משכה ידיה לאחור, פתחה את קרס החזיה והסירה אותה. זוג שדיה הענקיים השתחרר וגעש מולי. שדיים טבעיים, לבנים ועגולים.
קפאתי במקומי. לא דיברתי. עיני היו נעוצות ,מכושפות, בזוג השדיים שמולי. אני לא יודע כמה זמן הייתי ממוגנט אליהם, אני רק זוכר שהופתעתי מכך שהיו זקופים, ושפטמותיה היו בקוטר עצום ובגוון בהיר מאד, כמעט בצבע העור. בלעתי במבטי כל מילימטר מהם, סבבתי אותה ובחנתי אותם מכל זוית אפשרית.
מיה הסתכלה בי מחוייכת. "מוצא חן בעיניך " ?
תשובתי היתה חיוך רחב. היא לבשה את החזיה ואת החולצה, ורגע לפני שפתחה את הדלת חיבקה אותי בחוזקה. חיבקתי אותה ונשקתי על לחיה.
אחרי יומיים היא כבר עזבה. חלפו למעלה משני עשורים מאז. מעולם לא ראיתי אותה שוב. מעולם לא ראיתי ציצים כאלו מאז.