ג'ינג'ית

"הוא אהב אותי כמו שאף אחד אחר לא אהב" היתה אמא אומרת ואבא היה מחייך במבוכה.
כשאמא אמרה "הוא" היא התכוונה למחזר המיתולוגי שלה. אי שם בחו"ל. כשהיתה נערה ואשה צעירה.
אמא היתה אדמונית. סוג של ג'ינג'ית. גם במראה וגם באופי. סוערת, רגשנית, יצרית, כועסת מהר ונרגעת מהר, מחבקת, אוהבת, תוקפת ונסוגה. טמפרמנטית.
ההיפך הגמור מאבא, שהיה מאופק, לא מחצין רגשות, שקט.
למחזר ההוא קראו דינו. בחור יהודי ממוצא איטלקי. ראיתי תמונות שלו. חתיך כמו סטריאוטיפ של מאהב לטיני מהסרטים. לבוש בחליפה אלגנטית, מבט בוטח.
והוא חיזר נואשות אחרי אמא שלי. הוא היה בן 18, היא היתה בת 16 . ארבע שנים חיזר אחריה בעקשנות. מחזר בלתי נלאה. הציע לה אהבה, נישואין, כסף.
התחנן שתיתן לו את ידה. לשווא. הוא דמה לה. מלא חיים, סוער. אימפולסיבי.
מה לא עשה. עלה לרגל להוריה, לשכנעם שהוא האיש. שלח את הוריו לנסות ולהשפיע. יצא איתה למפגשים וטיולים רגליים בעיירה הקטנה, עשה הכל כדי להקסים אותה ולכבוש את ליבה.
אבל אמא לא רצתה. "לא אהבתי אותו" אמרה לי בפשטות.
הוא כתב לה מכתבי אהבה לוהטים. כתב לה שירים. שלח לה פרחים. חיכה לה מתחת לבית ללוות אותה לבית הספר.
באחד המכתבים הוא נשבע לה. אם זו לא היא- הוא לעולם לא יתאהב שנית ולעולם לא ינשא. "אין מקום בליבי לאשה אחרת" כתב.
כשאמא סיפרה לי את זה ראיתי מבט של רחמים בעיניה.
ליבו נשבר כששמע שהיא עומדת להנשא לבחור אחר- לימים אבא שלי.
"מה את מוצאת בו" כתב לה "אני עשיר ממנו, יפה ממנו. איתי תחיי את החיים הטובים".
אבל אמא התאהבה דווקא באבא. השקט, המופנם, האינטלקטואל. בו בחרה ואיתו התחתנה.
ביום שלאחר החתונה הגיע המכתב מדינו. קצר וחד:
"לא תהיה לי לעולם אשה מלבדך. חרצת את גורלי לחיות לבד".
אמא הראתה את המכתב לאבא ושמרה אותו. לימים הראתה אותו לי, כשסיפרה לי את הסיפור.
אמא ואבא עלו לישראל. דינו נשאר בחו"ל.
באחד הימים, אי שם בשנות התשעים ישבתי אצל הורי ושתיתי קפה. במהלך השיחה אמא סיפרה לי שהיא קיבלה ידיעה ממכרים שחזרו מחו"ל שדינו הלך לעולמו. בגיל שישים ומשהו.
מת לבד. מעולם לא נישא. רווק וערירי.
"הוא אהב אותי כמו שאף אחד אחר לא אהב" אמא אמרה ואבא חייך במבוכה.

מוקדש באהבה ובגעגוע לאמא, שהשבוע מלאו שש שנים לפטירתה.