טאו – זוטה. הטאו של טזוטה

אז ככה. היו לי שתי אפשרויות.
לפתוח סדנה לרוחניות , לקרוא לעצמי המהרישי חנטרישי, לגדל שיער וזקן פרא ,ללבוש גלביה לבנה ולאמץ לוק של מוש בן ארי.

יתרונות:
1. רוחניות כוסיות מאכלסות את המקום ומשוכנעות שאם ישחקו לגורו בביצים זה יפתח להן את הצ'אקרות. זה כמובן יפתח להן משהו, אבל ממש לא את הצ'אקרות.
2. העסק הזה מכניס הרבה כסף במינימום השקעה. גם לא צריך להשקיע אנרגיה בדיבור. פשוט שב מול הקהל ותהמהם. זה מספיק. אפילו כיבוד לא צריך להציע כי אפשר למכור ללקוחות שהצום מטהר את הנפש.
חסרונות:
1. לא נוח להשתין עם גלביה. ואני משתין בערך 20 פעם ביום.
2. החטובה הודיעה רשמית שאם אני מגדל זקן יצטרכו לקבור אותי בשלושה קברים נפרדים.

הקיצר- הרעיון נפל ועברתי לפלאן בי.

החל מהשבוע, אעלה בטזוטה הרהורים רוחניים קצרים, שאולי תמצאו בהם משהו.

בפוסט חוכמת העגלון דיברתי על קצב החיים המטורף שלנו ואני סבור שיש לנו מה ללמוד משותפינו לפלאנטה- החיות.

קחו כל סרט טבע, קחו כל טיול בשמורות טבע ובג'ונגלים ותגלו דבר מדהים.
יש שני תחומים עיקריים בשגרת יומן של החיות.
האחד – חיפוש אחר מזון – ציד.
השני – בריחה והתחמקות מחיות אחרות שרואות בהן את המזון שלהן.
ומה הן עושות בין שני האירועים הללו לאחר שהגדירו לעצמן טריטוריה מסויימת? כלום !
פשוט רובצות להנאתן מתחת לעץ, או לשפת נחל, מפקירות עצמן לשקט, נהנות מהחיים ומידי פעם גם מרביצות זיון פראי.
בלי פילוסופיות, בלי זיוני שכל. פשוט הנאה צרופה מהעולם.
ומי שיגיד לי עכשיו שלנו בני האדם יש סדרי עדיפויות שונים מהחיות שיפסיק לזיין את השכל.
גם אנחנו עוסקים בחיפוש מזון- רק שלנו זה יותר קל.
גם אנחנו מחפשים את הביטחון שלא יטרפו אותנו.

אבל השוני העיקרי לעומת החיות הוא- שבני האדם פוחדים מהשקט. מלא לעשות כלום. מלהיות לבד עם עצמם ועם מחשבותיהם. לכן אנחנו ממציאים לעצמנו תעסוקות שונות ומשונות שחלקן מיותר ולא מועיל- העיקר לא לשבת במנוחה.
אנשים חוששים מהשקט ומכך שהנבירה העצמית בתוך נשמתנו תגרום לנו להתמודד עם שדים רדומים ודילמות קשות. ההדחקה שמוצאת את ביטוייה במרוץ החיים המטורף היא הפתרון.

וטאו-זוטה אומר: תלמדו להנות מכלום.
אני לדוגמא, עם כל העומס והלחצים שיש בניהול העסקים שלי למדתי להיות מאושר מאד מהדברים הכי פשוטים.
כוס קפה עם קרואסון שקדים, שיר ישן שמתנגן ברדיו, סקס טוב, חצי גולדסטאר עם צ'ייסר של ג'יימסון ליד, ללטף בדממה את החטובה ששרועה לצידי על הספה. לא צריך יותר מזה.
מי שלא סוחט עד תום את הרגעים הקטנים והיפים, אלא חי בציפיה למנת אושר גדולה ומרוכזת שתפול עליו מתישהו כתוצאה מאיזה נס או מדברים גדולים שיקרו , לעולם לא יהיה מאושר.
האושר הגדול הוא מיצרף הדברים הקטנים.

עד כאן דברנו להבוקר . בירבורי גורו נוספים יגיעו מדי שבוע.