אמת או חובה

לא התבגרנו, כמדינה. כלאום.
העולם השתנה לנו בעשרות השנים האחרונות ואנחנו עוד תקועים בתפיסת החיים של של שנות השישים והשבעים.
ובעצם מה מפתיע ? ישראל היא מדינה בעלת מנטליות פרובינציאלית. מרגישה זרה ועמוסת רגשי נחיתות מול העולם הגדול וה"נאור". יש לנו דימוי עצמי נמוך. למרות ההיי טק. למרות פרסי נובל. למרות הכל.
אנחנו עדיין מרגישים ה"ילד השונה" של הכיתה.
עד היום אני נבוך, כשאני רואה כתבי טלויזיה ישראליים מראיינים כוכב הוליוודי, ותמיד שואלים כמו ילדים מפגרים "מתי תבוא לבקר בישראל"….או "האם לדעתך שחקן ישראלי יכול להצליח בהוליווד"…
אתם רואים כתב גרמני, שבדי או בריטי שואל את זה ?….
פרובינציה. אנחנו שכונה.

כל פסיכולוג בשקל יגיד לכם, שהיחס שאנחנו מקבלים מהסביבה הוא פונקציה של החזות שאנו משדרים אליה. כשיש לך בטחון עצמי- הסביבה מתייחסת אליך ככזה. כשאתה נרפה וחסר אונים, הסביבה מרחמת במקרה הטוב ובועטת במקרה השכיח.

לטוב או לרע, אנחנו חיים בעולם ממותג שבו התדמית החיצונית היא חזות הכל. היא המציאות דה פקטו. זה נכון למוצרים. לאנשים. למדינות.
זהו עולם שבו מושגים כמו "צודק" ו"טועה" , "זכאי" או "אשם" כבר מזמן אינם משקפים את האמת. אם יש לך מספיק כסף וזמן, אתה יכול לשנות מציאות. משפטי צדק מוכרעים לא אחת דרך ענינים טכניים ויצירתיות של עורכי דין ממולחים. תשאלו את או.ג'יי. סימפסון.

ואנחנו כקולקטיב מדיני נעולים בקונספט של "אנחנו צודקים". "נסביר להם והם יבינו". שנות השישים כבר אמרתי ?
בולשיט חברים.
במאה ה 21 אין זמן למסרים מורכבים, עמוקים ומפורטים. צודקים ככל שיהיו. הכל חייב להיות מהר, קליפי, תזזיתי. מה שלא תסביר באימג' של 10 שניות – הפסדת.
תראו את הפרסומות בטלויזיה ותבינו. בית ספר למסרים.

ולמה בכלל הגעתי לזה ?
יש את הסיפור של השבועיים האחרונים עם הפרסום בעיתון השבדי שמהווה עלילת דם של ממש, על זה שישראל סוחרת באיברי פלשתינים שהיא הורגת לשם כך.
מופרך ? הזוי ?  אז מה.
זו סימפטום שמעיד על המציאות ואסור להתעלם ממנו.
זה לא משנה אם זה נכון או לא – בעולמנו מייצרים מציאות רצויה בשטח גם עם שקרים. לעיתים רק עם שקרים.

ישנו סיפור על פוליטיקאי אמריקאי שרץ לסנאט. הוא ביקש מיועץ התקשורת שלו, להפיץ בכל העיתונים ידיעה, כי יריבו הפוליטי נוהג לזיין עיזים. יועץ התקשורת הזדעזע ואמר לו : "אתה הרי יודע שזה לא נכון".
"בוודאי" ענה הפוליטיקאי , "אבל אני משתוקק לראות אותו רץ בכל העולם ומזיע כדי להכחיש את זה"…

עובדה עצובה היא, ששקר שחוזרים עליו מספיק פעמים מתקבע בסוף כאמת.
ומי שהבין את זה הרבה לפנינו הם הערבים. כבר עשרות שנים הם דבקים בסיפור שלהם. האם הוא נכון מבחינה עובדתית והיסטורית? למי זה משנה בכלל ? אפילו אצלנו כבר השתרש המושג "נכבה"…
בכל אירוע קטן הם צורחים "טבח". כל מחבל מתאבד הוא "אומלל קדוש" וכל מעשה טרור הוא "התנגדות לכיבוש". והכל במסרים קצרים. תמונות עזות.
והם עושים את זה נפלא. לראות ולקנא.
ומה אנחנו עושים ? שולחים איזה דובר (לעיתים גם עילג) לגמגם רבע שעה בטלויזיה ולהסביר.
נכון, הגרסה שלנו היא האמת, אבל את מי זה מעניין ? מי בכלל רוצה לשמוע הסברים טרחניים ?!
לאן כל זה הביא אותנו עד היום ? בואו נראה.
ישראל נחשבת למדינה מאוסה במדינות רבות בעולם. בכל סקר דעת קהל על המדינות המסוכנות לאנושות ישראל ממוקמת בצמרת. איראן ? הרבה הרבה מתחתינו….
במדינות מערביות רבות עצם קיומה של ישראל כמדינת לאום יהודי כבר מתחיל לעלות לדיון בקול רם כלא לגיטימי. הם שואלים את עצמם האם לישות כה "איומה" כמונו מגיעה בכלל מדינה. הטיעון שמוביל אחמדינג'אד- לפיו ישראל הוקמה רק בגלל השואה, וסתם שמו אותנו באיזור הזה על חשבונם של אחרים, תופס לגיטמיציה ומקבע "אמת" היסטורית חדשה.. מישהו בכלל יודע שזו היתה נחלת אבות מלפני אלפי שנים וכבר גורשנו ממנה פעמיים ?

חברים – צריך לשנות פאזה.
צריך לחשוב לטווח הארוך. לא רק לבעיה השבדית של היום ולא לפרסום של מחר.
לחשוב כבר על המלחמה הבאה בלבנון או בשטחים שתגיע בעוד שבוע או שנתיים, לחשוב על המשא ומתן המדיני שמתגלגל, על תפיסת מדינות העולם לפתרון הרצוי,  ולבנות מעכשיו את התשתית. כל החוכמה היא תמיד להיות צעד אחד לפחות לפני כולם.
ואם צריך גם לשקר- אז לשקר. בגסות. במצח נחושה. בואו נאפסן את הצדק והאמת לעוד כמה שנים, כשיהיה שקט. זו מלחמה על הקיום.

ציטטתי לא פעם את הכדורגלן אלון מזרחי שאמר פעם, "עדיף לחיות מכוער מאשר למות יפה".

יש למדינה מספיק כלים ומוסדות (תרתי משמע…) שמשמשים אותנו לצרכי מודיעין ולחיסול אויבים מטווח אפס. ניתן להפעיל אותם למערכה של שינוי תדמיתי והפעלת פסיכולוגיית המונים. בתחבולות תעשה לך מלחמה.

צריך לייצר ולתפעל מכבש אדיר של תקשורת ויחסי ציבור, שיעביר לעולם באופן מתוחכם, שיטתי, רציף וערמומי מסרים קצרים ומנטרות נגד הפלשתינים. חלקן לקוחות מהמציאות ומהתרבות הפלשתינית, וחלקן דמיוני ומגמתי לחלוטין. רק להם מותר לייצר עלילות דם ?
חובה להפיץ במסות אדירות את מה שהציבור בעולם לא תמיד יודע על התרבות הערבית-פלשתינית. על מעמד האישה הנחות. על האלימות במשפחה. על הרציחות על רקע כבוד. על השנאה למערב ולקידמה. על חוסר היוזמה. עושים ברית מילה לנשים במצרים ? בואו נשחיל גם את זה לסיפור, קשור או לא… מתבצעים מעשי לינץ' בינם לבין עצמם ? כל העולם צריך לראות. יש להשתמש בבתי המשפט הבינלאומיים כדי להגיש נגדם תביעות על כל מה שזז. נגד ראשי החמאס, החיזבאללה ואפילו הרשות הפלסטינית. יש לתבוע בבית הדין הבינלאומי גם מדינות עוינות לישראל, על הפרת זכויות אדם, פשעי מלחמה ומה לא. בכדי לשחק צריך שני שחקנים !.
בואו נציף את הצד האכזרי, הפרימיטיבי שלהם. די להציג אותם כקורבנות תמימים ועדינים. מספיק להבין.
בואו נייצר היסטוריה אחרת. הרי מה שיתפוס- זה מה שיתקבע. ולצערנו, מה שמתקבע היום, זה שאנחנו החרא בסיפור…

איך עושים את זה ? כמו קיפודים שעושים סקס. לאט ובזהירות. ועם הרבה הרבה כסף !
בכל מדינה באירופה יש מספיק קהלי יעד ומפלגות שוליים שיבלעו את זה בשקיקה. גם הם חרדים מהשתלטות האיסלאם על אירופה ומחפשים דרכים לבלימה. נכון, חלקם גם שונא יהודים, אבל על הזין שלי. במלחמה מול אויב משותף משתפים פעולה גם עם שונא.
אז באופן לא ישיר- שלא לקשר את זה איתנו, ניתן לממן אותם. להרחיב את בסיסי פעולתם. לתת במה לדיעותיהם. יש להשתמש בכסף שלנו (ולמדינה, שלא כמו גוף פרטי, יש יכולות) בכדי לממן פעולות אלו. זה לא פחות חשוב (ואולי יותר) ממאות טנקים ומלהק מטוסי קרב.
יש למסד מערכות קשרים עם אנשי רוח ומובילי דיעה בעולם, שלא בשם ישראל, מצידי דרך מוסדות תרבות ואקדמיה, נערות פיתוי או ג'יגולואים, ולחשוף מולם אט אט את העולם הפלשתיני שאנחנו רוצים שהם יראו. וכפי שאמרתי – לא חייבים לספר רק אמת (למרות שהיא נוראה מספיק…) אפשר גם לשקר. להמציא סיפורים. הרי ראינו שכל סיפור הזוי ומופרך מסוגל רגליים והופך לאמת, בתנאים המתאימים. אם נפיץ 1000 שקרים , ויצליחו בעמל רב להפריך 200 מהם, עדיין נשארים עם 800 שנתפסים כאמת.
ישראל יכולה לרכוש (באופן סמוי דרך מאה חברות קש) שליטה בערוצי תקשורת מובילים כמו טלויזיה ועיתונות בעיקר באירופה אבל גם בשאר העולם, ולטפטף את האג'נדה שלנו. מרבית התקשורת העולמית המובילה נמצאת בידיים פרטיות ותאבות רייטינג, ולכל דבר יש תג מחיר. תראו מה "אל ג'זירה" עשתה לתקשורת העולמית ואיזה נזק היא גורמת לישראל בעלויות כספיות קטנות בהרבה מהשקעה בלווינים, טילים, מטוסים וטנקים. חכמים הם, כבר אמרתי ?
חייבים לייצר את המציאות שלנו. לייצר עולם שבו לא ישראל מצטיירת כישות הכי נאלחת בעולם, אלא הפלשתינים. להציג אותם במלוא כיעורם. כל בעל מכה בעזה יקבל כותרת ותמונות זוועה בחדשות הערב במדינות אירופה.

יש לשכור שירותים של חברות מיתוג ודימוי בינלאומיות מובילות לעבוד איתנו על חלקים גלויים במאבק. הם מכירים את הציבור המקומי ויודעים איך למכור לו.
ניתן לרכוש בכל אירופה קווים שלמים של שלטי חוצות לטווח ארוך, פרסומות ברכבות התחתיות, שימומנו דרך חברות קש ויציגו באופן חצי סמוי ומתוחכם פלשתינים אלימים ונטולי תרבות. ניתן כבר לייצר את ההקשר והסיבה….כך שיעמוד במבחן החוק הבינלאומי. בשביל זה יש מומחי תקשורת ומשפט. צריך להפחיד את האירופאים. פחד תמיד עובד ומשיג את מטרתו.
במקביל, בדיוק באותם כלים, זרוע אחרת של אותו מכבש תקשורתי ישראלי "תמכור" ותציג את ישראל כמו שהיא באמת: מעצמת היי טק, רפואה ומחקר, ליברלית, איכות חיים מערבית גבוהה, ים, שמש, ישראל היפה, הצבעונית והסקסית. לעשות מישראל מותג נחשק וחיובי.
לעשות להם שטיפת מח. שהפלשתיני מייצג את כל החרא בעולם. נשמע רע ? נשמע אנטישמי ? אז אענה כמו ילד בגנון: אנחנו לא התחלנו. אנחנו בסך הכל מגינים על עצמנו באותם כלים שבהם הם תוקפים אותנו. לא צודק ?
הרי במדינות אירופה הנאורות קיים חופש ביטוי, לא ? מי יקום כנגד זה ? מי ימנע פרסומים כאלה ?…
ואני מעריך שזה ייצר מהומות (כמו קריקטורות מוחמד) ויוציא מליוני ערבים לרחובות באירופה.
מצויין. וצריך לעשות את זה שוב ושוב, בתדירות גבוהה ובהיקף נרחב.
גם האירופאי הסובלני ביותר , ימצא את עצמו מתקומם ומפחד מול אינתיפאדות יומיומיות מול בית הקפה שלו. מילא אם זה ימשך יום-יומיים הוא יבין.  אבל כל יום ?….הם ישתגעו.
אתם יכולים להניח שזה ילווה כמובן באלימות פיזית וואנדליזם. לא רע.
במצב כזה דעת הקהל תהיה יותר בשלה לאנשי רוח (שכבר הושפעו בתהליך הקודם) שיציגו את עמדתם לעובדה שהציבור המוסלמי אינו מסוגל לשמוע ביקורת, או להתמודד מול חופש ביטוי…
וחייבים לעשות זה מייד. יקח שנים לא מעטות לשנות את הסטטוס הנוכחי. אבל אם לא נעשה כלום….אתם כבר רואים מה קורה. אם הסיפור של העיתון השבדי יצליח להם, זה ישוכפל למליון כלי תקשורת אחרים למבול של הסתה. אולי ישמע לכם שאני מגזים, אבל ככה בדיוק עלולה להתחיל השואה הבאה. זו מלחמה אמיתית וכדאי שנבין את זה.
ובכלל- כאשר כלי תקשורת כלשהו- עיתון, ערוץ טלויזיה או אתר אינטרנט מפיץ על ישראל שקרים בנוסח העלילה השבדית- אסור להסס וצריך להגיש בכל מקרה ובלי להסס אפילו יום, תביעות דיבה במיליונים כנגד העיתונאים השקרנים וכלי התקשורת שלהם. אנחנו מדינה- לא אדם פרטי. יש לנו את המשאבים. רק כאשר המו"לים ובעלי רשתות התקשורת יבינו שפרסומים כאלו עולים להם מליונים (עוד לפני שהפסידו או זכו בתביעה…רק מההתעסקות בהגנה ושאר ירקות) הם ישימו את האידיאולוגיות בצד. תתפלאו לגלות כמה מהר הם יאחלו לפלשתינים שילכו לעזאזל. הכיס הפרטי חשוב להם הרבה יותר. גם מיליארדרים לא אוהבים לשלם מליונים. הכל אינטרסים חברים!
הפלשתינים עושים במישור התודעתי הרבה יותר מאיתנו עם פחות משאבים ומצליחים. במבחן התוצאה- אנחנו מנוולי העולם.

עם כל הכבוד לסביבה ולשכנים שלי בעולם, אני בראש ובראשונה ציוני, ישראלי ויהודי. אני אוהב את המדינה שלי, והיא יקרה לי.