שאר ירקות
טוב. נו. שכנעתם אותי. המיילים ששלחתם ובהם דרשתם ממני לספר את הסיפור עליו רמזתי בפוסט הקודם עשו את שלהם, והנה אני, יושב שלוש שעות לפני הזזת שעון החורף וכותב……
אז ככה. היתה לי ידידת נפש בשם מליסה.
אביה של מליסה ניהל עסק לממכר ירקות בשוק הסיטונאי של תל אביב, מה שאיפשר למליסה נגישות למיטב התוצרת הארצית והעולמית של ירקות ופירות.
ערב אחד כשהייתי אצל מליסה, השתרעתי על מיטתה, נשענתי על הכרית כשלפתע ביצבץ משם מלפפון אדיר מימדים. החזקתי אותו בידי בתמיהה.
מתוך אינסטינקט לא ברור, ריחרחתי אותו. והבנתי.
מליסה ראתה את הבעת פני, התיישבה לצידי בחיוך והתוודתה.
כן. המלפפון הזה משמש בדיוק למה שאני חושב. ולא רק הוא.
כל ירק או פרי שיכול לעשות דרכו לואגינה- משתתף בחגיגה. מסתבר שהבחורה נהגה לאונן בטירוף עם מלפפונים, גזרים, קלחי תירס, אספרגוס ומה לא. בתום השימוש נהגה להחזיר אותם למקרר. אין טעם לזרוק ירק טרי.
אגב, את בתוליה האנאליים היא איבדה עם קישוא.
שלא תבינו לא נכון……..אין לי בעיה וזה אפילו חינני בעיני……אבל מה, נהגתי לאכול אצל מליסה ארוחות ערב, שברובן היו מבוססות על סלט ירקות או תבשילי ירקות שונים.
לאחר התגלית, המחשבה שאני אוכל ירק שאך לפני שעה קלה חרך את מעמקי הואגינה של מליסה, שלא לדבר על הרקטום, לא בדיוק עושה לי תאבון….
מאותו הרגע, הפסקתי לאכול שם….סירבתי באימה מנומסת לכל תבשיל או צלחת שהכילו מרכיבים פאליים.
במרוצת הזמן, באיזשהו שלב בקשר, מצאתי את עצמי במיטה עם מליסה. לרגע כמעט והיתה לי חרדת ביצוע. עם כל הכבוד לזין שלי, ויש כבוד, קטונתי, תרתי משמע, להתמודד מול מלפפון טורקי באורך 40 ס"מ…..
נושאים: סיפורים מהחיים | 10 תגובות »
5 באוקטובר, 2008 בשעה 10:33
כמה עצוב,הגעגועים אוכלים אותך.
5 באוקטובר, 2008 בשעה 10:57
היי שושו! ממש ממש לא מתגעגע…… זה סיפור משעשע שעלה בזכרוני בעקבות הפשקוויל מהפוסט הקודם….חחח
הואגינה שמעניינת אותי היא של החטובה
5 באוקטובר, 2008 בשעה 19:16
היא היתה צריכה להיזהר עם התירס, שמהחיכוך לא יצא לה פופקורן

5 באוקטובר, 2008 בשעה 20:22
ואני לתומי ואני מדגישה לתומי חשבתי שאמצא פה פוסט על חוויותייך בבריכה המשפחתית…חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
טוב נסחפתי
5 באוקטובר, 2008 בשעה 22:27
וואו , עד לאן זה יכול להגיע ….,חשבתי שבחורות אוהבות את הירקות שלהן בסלט ,חבל שלא הכרת את פנינה , היא הייתה רוכבת על אופניים בלי כיסא , ויושבת תמיד בפינה
6 באוקטובר, 2008 בשעה 9:39
גועל נפש. מעולם, מעולם, לא שמעתי סיפורי ירקות כאלו. מהיום לא נראה לי שאוכל ירקות פאליים אצל שום חברה רווקה שלי! או נשואה, בעצם….אני פשוט בשוק! להחזיר אח"כ למקרר! אלוהים. איפה אתה????
6 באוקטובר, 2008 בשעה 10:09
UV , פעם נתתי למישהי במתנה קקטוס פאלי….. במקרה הספציפי שלה, לצערי הוא שימש רק לנוי.
6 באוקטובר, 2008 בשעה 10:11
ל UV לצערך אכלת ועוד איך אכלת,ירקות טריים ורעננים ומשובחים ,אצל חברתך הנשואה…חחח
21 באוקטובר, 2008 בשעה 15:07
אני דווקא בעד ירקות. לא צריך להחליף להם סוללות חחחחחחחחחח
2 בדצמבר, 2011 בשעה 14:18
חחחחח ויש את כל הצורות…
ואם את כ"כ רוצה, אז גם אני לא צריך סוללות…