עוף החול

שלשום חוויתי מסע בזמן. היינו באירוע בר מצווה של אקס-שכנים שלנו מלפני איזה 15 שנה. למה הזמינו אותנו אנשים שהקשר שלנו איתם מתמצה בשיחת טלפון פעם בשנתיים- זה כבר סיפור אחר. אבל כבר הזמינו אותנו, והחטובה, נשמה טובה שכמותה, לא רצתה שנבריז. אז הלכנו.
לא סתם הגדרתי את זה מסע בזמן. באירוע באמת הרגשתי כמו נוסע מהעתיד שחזר לעבר. פגשתי אנשים שנעלמו מחיי מאז עזבנו את הדירה ההיא לפני יותר מעשור וחצי. לא ראיתי אותם מאז, ופתאום הם נראים כמו גרסאות מוקצנות ומכסיפות של מה שהיו בעבר. אנשים ששכחתי מקיומם עלו פתאום באוב. התפלאתי לגלות שלא מעט דיירים מאותה תקופה נשארו לגור באותו הבנין. אלו שלא נפטרו מן העולם בינתיים…
הופתעתי מעצמי שזיהיתי חלק מהם. אני לא כל כך זוכר אנשים בדרך כלל, והחטובה משמשת לי פרשן לעניני פרצופים ושמות. אבל כנראה שלהיות שכן של מישהו במשך שנים רבות בכל זאת חורט את דמותו בזכרונך.
כמובן שלא זיהיתי את כולם. נחתה עלי איזו נקבה מחומצנת, עגלגלה וקולנית ששמחה מאד לקראתי- לא היה לי מושג מי היא. אז חייכתי חזרה במאור פנים, שאלתי לשלומה בעליצות והייתי קואופרטיבי. רק כשהסתלקה שאלתי את זוגתי מי זו לעזאזל, והחטובה ענתה לי- "אתה לא זוכר? שלוש שנים נסעה איתך כל בוקר טרמפ לעבודה"….
זוג אחר זכרתי דווקא היטב. המכוערת והטיפש. היא מכוערת ברמות שהפוסט לא יוכל לסבול. נראית כמו גירסת הבמאי של קמילה, הסוסה שנשואה לנסיך צ'ארלס, והוא טיפש עם איי קיו חד ספרתי.
השינוי הגדול, חוץ מזה שהיא התכערה עוד יותר,  הוא שנולדו להם מאז שתי בנות. יסלח לי אלוהים, אבל הן שתי ילדות מכוערות להפליא שנראות כמו MINI ME של אמא שלהן.
בין לבין הטריפה את השולחן שלנו מלצרית עלוקה. מכריזה בצרחות "אני הולכת לתת לכם הכל הלילה…..לפנק מכל הלב"….בסדר, הבנתי, את רוצה טיפ שמן. סבבה. קחי. עזבי אותי.
היא נסחפה בנחמדות יתר מזוייפת עד כדי מיטרד. בחיים לא ראיתי דבר כזה. דחפה לי לצלחת כמויות מטורפות של שניצלונים בלי שביקשתי, לא שמתי לב שהתרוקנה לי הבירה- והיא כבר התיצבה עם חצי ליטר בירה, בקבוק וודקה, רד בול, וויסקי וגם קיסמי שיניים…שמה אצלי והכל תוך התחנפות וניג'וס. פשוט תעוקה. אנגינה פקטוריס. זזתי ימינה- היא שם. זזתי שמאלה- היא שם. קמתי מהכסא- היא מתחתיו…ממשיכה להסתובב סביבנו כמו קרוסלה ולצרוח "אני רוצה לפנק אתכם, לפנק, לפנק !! " כבר קמתי לפתוח את הריצ'רץ' ולהגיד לה "בואי מותק, תפנקי" . מזל שהחטובה ריסנה אותי.
אבל שיא הערב מבחינתי היה ג'אקו.
ג'אקו היה השכן שגר בדירה מעלינו. כשעזבנו, הוא בדיוק פרש לפנסיה בגיל 65 ובילה את יומו עם אשתו המפלצתית. היא היתה נכה שבמשך שנים ארוכות רדתה בו באכזריות. מידי ערב היתה נכנסת להתקפות היסטריה נוראות ומקללת אותו במשך שעות בעיראקית עסיסית בלי לחזור על אף קללה פעמיים. היא השפילה אותו, היתה מביישת אותו בפני ילדיהם ומול השכנים, מטילה עליו עבודות שונות ומשונות, ובעיקר צורחת ומקללת. המסכן לא יכל לזוז ממנה מטר. גם כשהיה נכנס להשתין היו שומעים את צרחותיה בבניין : "ג'אקו !!!!! ג'אקו !!!! איפה הלכת יא כלב !!!!"
הוא היה שפל רוח ומבט, עיניו כבויות, גבו כפוף ונראה קשיש מגילו. בקושי זז. הליכתו איטית, דיבר לעיתים רחוקות ובקול שקט.
לפני כמה שנים שמענו שאשתו המרשעת נפטרה. (יסלח לי אלוהים פעם שניה…אבל היא באמת היתה כזו. טפו טפו…שום בצל! שלא תבוא לי בחלום…). במשך הזמן סיפרו לנו שהוא הכיר קשישה בת גילו ועבר לחיות איתה.
ואחרי 15 שנים ראינו אותו באירוע – ו נ ד ה מ ת י.
האיש נולד מחדש. נראה נפלא. קומתו גבוהה וזקופה, פניו מתוחות, עיניו מלאות חיים ואני מוכן להשבע שצמחו לו שיניים חדשות.
הברנש חצה את גיל 80 ונראה הרבה יותר צעיר ממה שהיה בגיל 65 . יותר טוב מהבן שלו….
הבנאדם נהיה פאקינג בנג'מין באטן. רקד כל הערב כמו טרבולטה, פלירטט עם נשים, הוריד שוטים של וודקה. לא יאומן.