ממלכת המגננה

הללויה. משט "הומניטרי" לובי עושה דרכו לחופי עזה. ואנחנו מקטרים.
בשבועות אחרונים שומעים בתקשורת שהצבא הטורקי תוקף כל יום מורדים כורדים, פה הורג 100, שם מחריב מחנות. כמעט כל יום שומעים על צבא מערבי שתוקף טרוריסטים תוך פגיעה באזרחים במקומות שונים בעולם ושוב מקטרים. שומעים על פגיעה בזכויות אדם במדינות רבות, פה כריתת יד, שם עריפת ראש, עינויים והוצאות להורג, ושוב מקטרים.
ומה הקיטור הכי שכיח שלנו ? "למה להם אף אחד לא אומר כלום"?
בוקר טוב ישראל.
כשאנחנו אומרים "אף אחד" , הבה נסתכל במראה לרגע.
ה"אף אחד" זה גם אנחנו.
מתי ישראל הגישה תלונה למועצת הביטחון של האו"ם או לועדות זכויות אדם שונות על האירועים הללו ?
מתי ממשלת ישראל התבטאה בנושא זכויות אדם או תגובה אכזרית מידי של טורקיה על "לוחמים כורדים" ?
מתי ישראל באופן ישיר או עקיף ביקשה או גרמה לכינוס דחוף של מועצת זכויות האדם לדון במעשי טבח שמוסלמים מבצעים במוסלמים ברחבי העולם?
מתי ממשלת ישראל הגישה תביעות משפטיות בעולם והוציאה צווי מעצר נגד פעילים פלסטינים, אנשי חמאס, טרוריסטים ידועים ועוד ?
מתי ממשלת ישראל פצחה בקמפיין בינלאומי להפסקת הטבח בעולם באיזורים שונים, כמובילה ולא נגררת או מגיבה?
תפשפשו היטב בזכרון. לא תמצאו.

יש מצב נתון. הפעם היחידה (לפחות שאני מכיר) בהיסטוריה של המאה וחמישים שנה האחרונות , שמדינה שניצחה במלחמה לא כפתה את תנאי השלום וההסדר עם המדינה המפסידה היא אצלנו. בגיבוי בינלאומי והכרה לגיטימית. ישראל גם לא ניסתה לעשות את זה. בגלל שחצנות, שאננות, חשיבה לטווח קצר שכל כך מאפיינת אותנו ומה לא. ניצחנו בנוק אאוט בשתי מלחמות. 48 ו- 67 . אם נתאמץ אז גם ב 73 זה הסתיים בניצחון צבאי. אבל מה שנקרא מלחמה במגרש הדיפלומטי לא קיים אצלנו, ולא מהיום. זה משהו מובנה בגנים של מדינת ישראל. שדה קרב כן- שדה קרב פוליטי מדיני- לא.
אנחנו היהודי המקטר. משחקים בונקר. רק מתגוננים מול "העולם שנגדנו".
תמיד יש תירוצים…"הם ידידים שלנו"…."לא רוצים לפגוע ביחסים"….
הרי כל איש יחצ"נות מתחיל יספר לכם שהדרך הטובה להסיט את הזרקור מפשלה שלך, זה לכוון אותו למקום אחר, גדול יותר ורחוק יותר. אבל אנחנו בטיפשותנו, מחזיקים את הזרקור קרוב ללב ולא נותנים להסיט אותו, שישאר עלינו כל הזמן…
אבל כשזה להיפך – אין בעיה לשום "ידיד של ישראל" לכסח לנו את הצורה ולתקוף תחת כל מיקרופון. והכל בידידות…
בדיוק כמו נבחרת הכדורגל שלנו, שמתגוננת 89 דקות בבונקר מגעיל ואחר כך חוטפת גול בדקה ה 90 ועפה מכל מוקדמות למשהו שהשתתפה בו. בונקר בחיים. בונקר במגרש.
העולם מנהל את המלחמות שלו בזירות שונות לחלוטין ורק אנחנו לא התעוררנו. שדה הקרב הפיזי כבר מזמן לא אפקטיבי. את זה הערבים סביבנו הבינו יותר מהר מאיתנו. אז הם חכמים. אין להם מטוסים וטנקים, והם אפילו לא צריכים להזיז חייל.
40,000 טילים מכוונים אלינו. מספיק שרק 1000 מהם ישוגרו בכל יום על כל הארץ בשביל למוטט את חיי האזרחים והכלכלה.
בנוסף הם הבינו שהמלחמה האמיתית היא על דעת קהל ובתקשורת. אם מערערים את הלגיטימציה שלנו להילחם בהם ולהשיב מלחמה- הרי שמונעים מאיתנו אפילו להתגונן- מה שאנחנו כל כך טובים בו…
המצב התודעתי של ישראל היום הוא כזה, שגם אם חיזבאללה ישגר טילים שיחריבו שכונות בתל אביב ואת בתי הזיקוק בחיפה- העולם יקבל את זה, ואילו אם ישראל בתגובה תשמיד את תחנת החשמל של לבנון- מייד מועצת הביטחון תתכנס להחלטה שתחייב אותנו להפסיק עם פשעי המלחמה. זה ברור כשמש. אחרי שהעולם נתן לנו יד חופשית במלחמת לבנון השניה ונדהם מחולשתנו- זה לא יחזור.
כל העולם הרי יודע שחוקי המלחמה שנחקקו לפני עשרות רבות של שנים כבר לא רלבנטיים למלחמות של ימינו שמתנהלות מתוך ובתוך ריכוזי אוכלוסיה תוך ירי חסר אבחנה של ארגוני טרור על ריכוזי אוכלוסיה. חוקי המלחמה הללו לא מאפשרים למגר באופן יעיל כוחות גרילה שמשתמשים באוכלוסיה כמגן. הייתי מצפה מישראל, שתהיה המדינה המובילה בעולם (לפחות שתעשה רעש- גם אם לא תצליח) להדגשת העובדה הזו, להעלאתה לסדר היום העולמי, בתקשורת, בכנסים מקצועיים ואיפה לא ולגיוס לובי ענק של דמוקרטיות להתאמת חוקי המלחמה למאה העשרים ואחת. וכלום. דווקא מאצלנו דממה דקה. לא ראיתי משפטנים בעלי שם יוזמים את זה, לא ראיתי את משרד המשפטים הישראלי מוביל מהלך כלל עולמי. גורנישט.
אנחנו לא עושים שום עבודת הכנה מוקדמת. לא מכשירים דעת קהל, לא מגייסים לגיטימציה. כלום. מה הפלא שבמלחמה הבאה שוב נקבל גולדסטון 3 או 4 או 5 ? הרי לא השתנה כלום, ולא ישתנה, אם אנחנו לא נתחיל להניע מהלכים.
אז שוב יושבים ומקטרים. למה "הם" לא אומרים כלום…
למה אנחנו לא גורמים להם להזיע ? למה הטרוריסטים המעונבים שמרביתם מופיעים ברשימות טרור של חצי עולם לא חוששים מצווי מעצר? כי אף אחד לא הוציא אותם. ואף אחד זה אנחנו. וזה לא קשה. הכלים המשפטיים שבהם משתמשים נגד אנשינו במדינות זרות הם כלים אוניברסליים. ניתן להשתמש בדיוק באותם כלים וטיעונים גם כנגד הצד השני. רק שאנחנו לא עושים את זה. כשאתה עסוק כל הזמן במגננה אין לך ראש לתחבולות מתקפה.
למה הטורקים יכולים לעשות בגבולם ככל העולה על רוחם ואף קול ישראלי לא עולה לתקשורת הבינלאומית או מבקש כינוס של מועצת הבטחון ומתלונן שהטורקים מגיבים באופן לא פרופורציונלי? יש מספיק נקודות חיכוך בעולם שישראל, כחברה לגיטימית באו"ם רשאית להעלותם לסדר היום. המון מדינות מסתובבות עם חמאה על הראש ולא יאהבו שמישהו יחשוף אותם לשמש. אז יבינו את הרמז שבמשחק הזה אפשר לשחק קבוצתי. בכל פעם שממשלת ספרד תגיד משהו נגדנו- אנחנו תמיד יכולים להגיד בחיוך משהו על זה שכבר הגיע הזמן לשקול "עצמאות לבאסקים". ועוד לא דיברנו על סיום הכיבוש הטורקי בקפריסין, שישראל מאד תשמח להתנדב לתווך בו, כידידה של הטורקים…
הרי אנחנו לא מצפים שמישהו באמת יעשה עם זה משהו. אבל עצם העובדה שזה יעלה לכותרות, יטריח את הטורקים למשל להתרוצץ כדי לבטל את זה, זה הענין האמיתי.
די להתגונן ולהתנצל כל הזמן. די. למטבע יש שני צדדים. בואו נהפוך אותו קצת.