עולמו של טזוטה שליט"א. מבט מפוכח על החיים.

חוכמת העגלון

22 ביוני, 2008 מאת

לאן כולם ממהרים?  הלו?   תאיטו קצת את הקצב !
מה עובר עלינו?  מי החליט שכל הזמן צריך לעשות משהו, למהר ולהספיק?  למה אנחנו כל כך תזזיתיים?
אנחנו "חוטפים" ארוחה במסעדות פאסט פוד, הזיונים שלנו הפכו להיות "חפוז" ,את הקפה אנחנו "לוקחים לדרך".
זה לא פאתטי?
מכירים את הקלישאה, שמי שנוסע בכביש החוף במהירות של 150 קמ"ש, יפגוש ברמזור הכניסה לחיפה את זה שנסע במהירות של 90 ?

גם בחיים זה כך.

במסגרת עבודתי אני נמצא מידי שנה במדינות שונות באירופה ובכל פעם אני מוקסם מחדש מאורח החיים של האזרח האירופי, השונה כל כך משלנו או משל האמריקאיים.

מרביתם אנשים שלווים. הם לא רודפים אחרי שום דבר, ושום דבר לא רודף אחריהם.
הם אינם משועבדים לעבודה ולמירוץ חיים מטורף כמונו. נדיר מאד לקבוע פגישות עבודה עם קולגות בשעות הערב. הם קנאים לתרבות הפנאי שלהם.
לאזרח האירופי אין שום בעיה לשבת שעות בכיף בבתי הקפה או בברים לאורך הרחוב ולא לעשות כלום.
לא לקיים פגישת עבודה, לא לנהל את העולם משם. פשוט לשבת, לשתות קפה ולהביט על העולם.
אני קורא לזה  The Joy Of Nothing .
הם לא חיים בטירוף של להחליף ולשנות. להוציא ישן מפני חדש. אם אחזור לרומא או לאוטרכט בהפרש של חמש שנים מביקור קודם, עדיין אמצא בדיוק באותו המקום את חנות הבגדים ואת בית הקפה בהם ביקרתי בעבר. סביר להניח שגם את אותו מוכר או מלצר…

ואצלנו זה אחרת. לא רק בגלל ה"מצב הבטחוני". בולשיט. זה אורח חיים ופילוסופיית קיום.
אז מה קורה לנו? החיים קצרים מאד. התקופה מתוכם בה אנו בריאים גופנית ונפשית ויכולים להרשות לעצמו לעשות כל מה שבא לנו, לאכול ,לשתות ולהזדיין בלי מגבלות ובעיות היא קצרה עוד יותר.
אז למה להעביר את החיים בטירוף? למה לרוץ ? הרי כבר אמר אהוד בנאי : "איך זה נגמר – בסוף כולם יודעים"…..

קשה לי שלא להיזכר ולצטט משירו הנפלא של יחיאל מוהר, "ליפא העגלון"

קוראים לי ליפא העגלון
אני אולי האחרון
שיש לו עוד פלטפורמה ישנה
איני מבין בשום פנים
לאן כולם ממהרים
ריצה לקראת הלא יודע מה
____________________
אז ליפא העגלון אומר
שקצת פחות זה קצת יותר
צריך למתוח המושכה
וקצת, לקחת חזרה
____________________
גם לעגלון פשוט מובן
שיש ללכת עם הזמן
ללכת מילא, למה למהר
____________________
בעיר הזאת ישנו תחביב,
שפירושו הוא להחליף
כולם כאן מחליפים ומחליפות
דירה או צבע שערות
ריהוט, רעים, כלבים, שמות
שמלות ובעיקר את הדעות
____________________
אז מה אני אומר רעיי
אסור לרוץ יותר מדיי
אך אם נרוץ מהר, מהר
אז כל העסק ישבר
על כן כדאי גם פעם להקשיב
___________________

לפני כשנתיים קראתי ספר נפלא שמדבר בדיוק על הנושא הזה. אני ממליץ לכל בר דעת להניח עליו את ידו.

בשבח האיטיות מאת קרל אונורה (הוצאת דביר)

קצת על הספר (מקור זכויות וקרדיט לקטע הנ"ל : הוצאת כנרת דביר)

אנו חיים בעידן המהירות. אנו יוצאים מגדרנו להיות יותר יעילים, לדחוס יותר לכל דקה, לכל שעה ויום. מאז שהמהפכה התעשייתית העבירה את העולם להילוך מואץ, תרבות המהירות דחפה אותנו לנקודת השבירה. כשחיינו מתנהלים בקצב מטורף, הגוף והנפש מאותתים לנו שקצב החיים יצא משליטה.
מדוע אנו ממהרים כל הזמן? מהי התרופה למחלת המהירות?

הזמן שהורה מערבי מבלה עם ילדיו פחת ב-40% לעומת הזמן שהקדיש להם בשנות השישים. האמריקאי הממוצע מבלה 72 דקות ביום בנהיגה. מנהל טיפוסי מבזבז 64 שעות בשנה בהאזנה לתקליט "המתן" ואנשים מבוגרים מקדישים כיום בקושי חצי שעה בשבוע לאהבה.

קרל אונורה מתאר בצורה מענגת אנשים שבמקום להספיק, לייעל, להאיץ החלו לחשוב במונחים של ליהנות, להיות, לחיות. וראו זה פלא: בריאותם השתפרה ללא הכר כמו גם המוטיבציה, היצירתיות והתפוקה!

הספר קורא תיגר על תרבות המהירות ומראה שהאטת הקצב בכל התחומים רק מגבירה את הסיפוק והיצירתיות ומשפרת את הבריאות.
בתיאורים מלאי חיות קרל אונורה בוחן את הדרכים שבהן אנשים ממשיכים לחיות חיים יצרניים על ידי אימוץ עקרונות תנועת האיטיות.

בשנתיים האחרונות הפך קרל אונרה לנביאה של "תנועת האיטיות", ובגיל 38 הוא מדלג בין ארבע כנפות תבל, קופץ מוועידה לוועידה, אליהן הוא מוזמן מאז פירסם את ספרו "בשבח האיטיות", שהתפרסם כב ב-26 מדינות.
"ישבתי בניו-יורק בפן סטיישן", הוא משחזר. "פתאום שמתי לב שבשעון הדיגיטלי הענקי מפרקים גם את השניות לחלקים מתקתקים. החלטתי לנסות להפסיק להסתובב עם שעון יותר כאקט סימבולי, הרי יש המון שעונים מסביב, אבל מאז אני מרגיש יותר טוב. בנג'מין פרנקלין טבע ב-1748 את המושג 'זמן שווה כסף' ומאז המושג הזה הפך למקודש. אבל עכשיו יש מגמה הפוכה, פתאום גילו שאיטיות מוסיפה בריאות ואושר לחיים, ואישית הפכתי לסוכן מבוקש של המושג הזה".

 

נושאים: פילוסופיה בגרוש | 2 תגובות »

2 תגובות

  1. מאת bitch87 :

    הכי בריא להיות אדיש ..למרות שלפעמים תוקף אותי איזה פרץ של היפראקטיביות..נו טוב זה לא חדש שיש לי פיצול..:))

  2. מאת שושו :

    אוי כמה נכון,כול הזמן רצים השד יודע לאן.תרגיעו…

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועשויה לעכב את תגובתך. אם התגובה אינה מופיעה, צריך פשוט להמתין מעט.



מאמרים נבחרים

חפש בבלוג

קטגוריות

תגובות אחרונות

ארכיון

כלים

תגיות