עולמו של טזוטה שליט"א. מבט מפוכח על החיים.

דברי הימים

15 במאי, 2011 מאת

כוס אמממממ אמא של מי שלא ידע לארגן את זה. אתמול בלילה הייתי אמור להיות בהופעה של הזמר האהוב עלי- מארק אלמונד, אבל יומיים קודם קיבלתי הודעה שהיא בוטלה- ולא באשמתו. לא היה שום פרסום להופעה באמצעי התקשורת, רק מפה לאוזן ולכן לא נמכרו מספיק כרטיסים. אז חודשיים אני מחכה כמו שמוק אחרי שהייתי אולי הראשון שקנה כרטיסים, ובסוף לא. מזל שכבר ראיתי אותו בעבר פעמיים- בחו"ל ובישראל.
אני בתקופת פריחה עכשיו. אני פורח כמו שלא פרחתי מימי.
כל שעה אני חוטף פריחה במקום אחר בגוף. הייתי אצל רופא גאון שבחן והעלה השערה חכמה: אתה בטח אלרגי למשהו. רק שלא יודעים מה זה. אז עכשיו אני צריך ללכת לעשות בדיקות ולגלות מה גורם לי לפרוח. פעם ראשונה בחיים שהאביב מביא לי אלרגיה. הגיל, הגיל…
בכלל השבועיים האחרונים היו עמוסים בימי זיכרון, שואה ועצמאות.
בימי הזכרון והשואה יש תמיד את הדילמה איך להעביר את היום. אני לא מסוגל להיות עצוב לפי פקודה. לזכור ולהתייחד כן, אבל להיות עצוב זה לא משהו שאני לוחץ על כפתור וזה קורה.
גם בימי זכרון פרטיים שלי, על הורי, לא בהכרח אני הכי עצוב דווקא ביום עצמו. לעיתים נוחת עלי יום זכרון פרטי וכואב רחוק מאד מהתאריך הרשמי, ולפעמים דווקא ביום האזכרה עצמו אני במצב רוח טוב ואפילו מספר בדיחות שחורות בבית העלמין. מה לעשות.
לכן, בימי שואה למיניהם תמיד יש את הדילמה. אני אמנם צופה בתוכניות הקשות והעצובות, מתייסר ומתרגש, אבל מרשה לעצמי לעלות למחשב בין לבין, ולצפות באיזה פרק של קומדיה שהורדתי או פורנו גרמני חזק. בלי שום רגשות אשמה. אין נצחון גדול של היהודים על הנאצים, כמו יהודי צדיק שיושב בישראל החזקה וצופה בעניין במעמקי הואגינה של נערה גרמניה עטופה בלייטקס וסופגת הצלפות בעכוזה…
ואז עולה השאלה. מה עם סקס בימי הזכרון? מה לעשות אם באמצע הלילה אתה מחבק את זוגתך, והיא אותך, והיצר גובר? האם לזרום עם זה או לעצור ולהגיד- לא יפה…. רק לפני שעה ראינו סרט על ברגן בלזן.
בין לבין נסענו ספונטנית לסופ"ש בצימר בגליל. בגלל הקירבה לנהריה, גילינו את העיר הזו פתאום.
איזו חמד של עיר! ציפינו לעיר קטנה ומנומנמת ומצאנו עיר תוססת ושוקקת חיים. הרחוב הראשי מפוצץ במסעדות מצוינות ואינספור בתי קפה, טיילת יפהפיה, ים של אנשים, המון כוסיות ואנרגיות טובות. איזה כיף.
ובינתיים גם היה יום העצמאות. באמצע הטקס- אהובתי קרן פלס דפקה החלקה ונפילה אכזרית על הבמה באמצע השיר….אני חושב שלי זה כאב יותר…
טקס יום העצמאות הוא בכלל מופע ביזארי. הטקס המרכזי נחגג בהר הרצל. רחבה ענקית מוארת בצבעים עזים ועתירת פירוטכניקה, להקות מחול רוקדות ומפזזות לצלילי מוזיקה שמחה, מסביב לבמה קטנה מוקפת באורות של מסיבת פול מון. ובמרכז מעגל האור- קוביה שחורה וגדולה, שכתוב עליה "הרצל".
ואז אתה קולט שהקוביה השמחה הזו היא בעצם הקבר של הרצל.
אשכרה- רוקדים על הקבר שלו.
כל הרחבה השמחה הזו היא בעצם בית קברות לכל דבר. במשך שנים רבות הרצל האומלל קבור שם לבד. איזה עצוב. ואז- יום אחד בשנה מגיעים כולם, רוקדים סביב קיברו, עושים רעש ומסתלקים שוב עד שנה הבאה… מזל שהעלו לשם לפני כמה שנים את עצמות ילדיו אם אני לא טועה. שלא ישעמם לו.

נושאים: סיפורים מהחיים | 16 תגובות »

16 תגובות

  1. מאת גיליגן :

    טזוטה ברוך שובך :-)

  2. מאת חלי :

    חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח הרגת אותי עם ריקודים על קבר של הרצל אבל זה נכון

  3. מאת מאי תאי :

    הי!!!!!!!!!! אני ממושב ליד נהריה ואיזה כיף לשמוע מימך מה אתה חושב,אני מבלה שם המון,אני גם אוהבת את הטילת אבל המקום קטן וממצים אותו מהר )-:

  4. מאת help :

    הרצל בכלל רצה לעשות עלייה לאפריקה.
    תאר לך איזה ריקודים שבטיים היו עושים לכבודו לולא…

    בכלל הסיפור שלו לא מציאותי ואם חופרים מוצאים יותר שאלות לגבי המיתוס והאגדה מתנפצט לרסיסים

    אך כל אום צריך סיפורי סבא כדי לתכנת את העם

  5. מאת help :

    that got Me to thinking about what would have if…

    If the european strategists opted to declare africa the holy land…then yiddish speaking germans would have insisted they are africans and charge any One who pointed to the obvious with antisemitism.
    They would be like the king of pop's anglosaxon bought and paid 4 trio…white yet under the impression they're colored.
    They would accuse africans of squatting on their original turf…and wage a war of independence against the latter.
    The propaganda…would be incessant to drown rational thought…and local jews would brag about being black &proud.

  6. מאת bitch87 :

    מה געתון וזה? :)) אני חולה אני צריכה את הפינוקים של החטובהההה!

  7. מאת tazuta :

    מאי תאי- מאיזה מושב את ? הסתובבתי בכמה מושבים בסביבה…

  8. מאת tazuta :

    HELP – נכון מאד לגבי המיתוסים. אומה בהתהוות חייבת להמציא לעצמה סמלים, מיתוסים ודמויות מופת בכדי לייצר עוגנים לאומיים. זה חלק מהמשחק הציני לפעמים, של יצירת זהות קולקטיבית. לעיתים כל קשר בין המיתוס למציאות מקרי בהחלט, אבל העיקר שיש סיפור לאומי ונקודה לקחת אליה ילדים קטנים בטיול בית הספר ולספר את המיתוס.

  9. מאת tazuta :

    גיליגן…אני אחשוב שהתגעגעת אלי….

  10. מאת tazuta :

    ביצ'………….מה את חולה?? הפעילו מיזוג בגיהנום??
    כדאי שתתאוששי. את יודעת מה קורה בעוד 3 ש ב ו ע ו ת….

  11. מאת שושו :

    טזוטה,אתה כנראה אלרגי לחטובה שלך.ביצ,מה קורה איתך?

  12. מאת ראסטה :

    בנוגע לפריחה , יש משחה עם סטרואידים שעוזרת -נרידרם
    (בכללי היא לא הכי בריאה אבל זה עדיף מלהראות כמו איש הפיל…)

    יש בדיקה שעושים – 60 דקירות בגב או ביד ומזליפים על כל פצע-תרכיז של כל חומר בעולם- עצים פרחים יבחושים וכו -ומה שנדלק כמו עץ בחג המולד – אתה אלרגי אליו.
    אותי ראו ראו מהחלל..

    יום השואה השנה. לא יכלתי לראות אפילו סרט אחד. לא היה לי את הבטן לזה השנה

    ומה עם אח של שליט ? איך גררו אותו כאחד הפושעים . זה סימל את היחס אליו ואל המשפחה שלו.
    "חבוב , אנחנו חוגגים עכשיו את האתוס הישראלי,אל תפריע"

  13. מאת tazuta :

    היי ראסטה…..אני הולך לעבור בימים הקרובים בדיוק את הבדיקה שאתה כותב עליה… מעניין למה אני אלרגי… נקווה שלא לציצים :-(

  14. מאת tazuta :

    שושו!! אני אולי אלרגי לכמה אנשים, אבל לחטובה שאיתי בטוח שלא :-)

  15. מאת bitch87 :

    טזוטהה אותי יותר מענין מה קורה בעוד חודש וחצי …. מתחיל במל נגמר ב -דיביים :))))

  16. מאת tazuta :

    ביצ'…אם תראי שם בחוף דברים מענינים צלמי ותשלחי לי :-)

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועשויה לעכב את תגובתך. אם התגובה אינה מופיעה, צריך פשוט להמתין מעט.



מאמרים נבחרים

חפש בבלוג

קטגוריות

תגובות אחרונות

ארכיון

כלים

תגיות