עולמו של טזוטה שליט"א. מבט מפוכח על החיים.

הרומן שלי עם מארק

17 בדצמבר, 2010 מאת

לפני כמה ימים נסעתי להסתפר. התגלגלתי לאט ברחובות העיר והקשבתי לדיסק שניגן באוטו. ערב קודם צרבתי כמה דיסקים שהצטברו וטרם יצא לי להקשיב להם בריכוז. המוסיקה התנגנה, השירים התחלפו, ופתאום השיר הבא שהחל כישף אותי. המילים דקרו אותי. אחזה בי צמרמורת חזקה. כזו שמתחילה בכפות הרגליים ומסתיימת בשורשי השיער. עצרתי בצד. לא יכולתי להמשיך. הקשבתי לשיר עד תומו, עצרתי את הדיסק ורק אז המשכתי בדרכי. התרגשתי.
השיר היה מאחד הדיסקים האחרונים של מארק אלמונד. אולי הזמר האהוב עלי ביותר.
חובבי מוסיקה, אם בכלל, מכירים את מארק אלמונד כזמר אייטיז גיי וקופצני עם כמה להיטים מלפני כמעט שלושים שנה, כחלק מהצמד "סופט סל". מעטים בארץ יודעים משהו על קריירת הסולו שהוא פיתח ב 20-30 שנים האחרונות.
מארק אלמונד הוא משורר, מלחין ומבצע בריטי מגוון וצבעוני. המוסיקה שלו נעה על קשת כמעט אינסופית של סגונונות. ג'אז, שאנסון, קברט, דיסקו, שמאלץ, דאנס, אלקטרוני, פלמנקו, בלוז, מזרחי ומה לא. הוא לא זמר של MTV ומצעדי מכירות, למרות שהוא אחראי לכמה קלאסיקות מופלאות שנכנסו לפנתאון המוסיקלי העולמי כמו השיר הזההשיר הזה וגם הזה. בסוף שנות ה 80 הוא יצר מוסיקה נסיונית קודרת ואפלה,  ואחת מגדולותיו היא ביצוע קאברים לקלאסיקות שנשמעים טוב יותר מהמקור.
אלמונד לא מהסס לחשוף את עצמו, כאביו וחולשותיו בשיריו. לשתף ולשיר על ילדותו כהומוסקסואל בחברה שמרנית וחסרת סובלנות. על הלעג מהילדים ומהסביבה ובאותו כשרון ליצור במקביל כמה מהשירים השמחים והאופטימיים ביותר שאני מכיר. שיריו יוצאים מהלב ונכנסים ללב. עבורי הם מהווים, כמאמר הקלישאה, חלק משמעותי בפסקול חיי. יש שיר לכל תקופה ולכל מצב רוח….
במהלך הקריירה הענפה שלו הוציא כ 30 אלבומים עמוסי כל טוב. יש לי את כל הדיסקים וה DVD שהוא הוציא ואני חושב שיש לי כמעט כל בדל הקלטה שהוא הקליט אי פעם.
לי יש סיפור ארוך סביב הבחור. בשנת 2003 היו לי כרטיסים להופעה שלו באיטליה, שבוטלה שבועיים לפני המועד כי הברנש היה צריך לעבור ניתוח שבר…
כעבור שנה טסתי לראות אותו בהופעה בלונדון והייתי כחולם….. קבלו טעימה מהופעה שלו באותו המקום במועד אחר. שימו לב איזה פרופורמר הבחור.  שנה לאחר מכן הוא הגיע להופעה בישראל וכמובן שהייתי צמוד לבמה…
לשמחתי הצלחתי להכיר אותו אישית בעת שהותו בישראל. נפגשנו, שוחחנו. שלא במקרים בהם אתה מתבאס כשאתה פוגש דמות שאתה מעריץ ומגלה שהיא אנטיפטית או סתם מאכזבת, מארק אלמונד היה אמיתי וכן. ענוג, עדין, ביישן משהו. ללא דיסטנס, ללא פוזה. הוא הגיי היחיד עד כה שחיבק אותי….תמונתי בחברתו ממוסגרת ותלויה בחדר העבודה, וממש כעת, בזמן כתיבת הפוסט אני מסתכל בה ומחייך.
מספר חודשים לאחר ההופעה בישראל מארק אלמונד נפצע אנושות בתאונת דרכים בלונדון בעת רכיבה על אופנוע. פציעתו היתה כל כך קשה, שחלק מתחנות הרדיו אף דיווחו בטעות על מותו. אני זוכר שקיבלתי את הידיעה בתזמון נורא. הוזמנתי להרצות בפני מאות אנשים בכנס במוסד אקדמי בדרום הארץ. עמדתי מאחורי הבמה ממתין לתורי לעלות, כשהטלפון הנייד רטט. על הקו היה חברי הטוב שבלי שום הקדמה שאל אותי- "נו, אתה נוסע ללונדון ללוויה"?
"מי מה מו? שאלתי. ואז הוא אמר לי שמארק נפצע אנושות ויש דיווחים שכבר הלך לעולמו.
וכמו בסרט רע…. אני נרעש ומבולבל וקוראים לי לבמה…..
העברתי סוויץ. נתתי את ההרצאה. כמו רובוט. 45 הדקות חלפו כמו נצח. מייד כשירדתי מהבמה התקשרתי לחטובה שתתחיל לחקור באינטרנט באתרי חדשות בריטיים מה קורה…
הוא פירפר בין חיים למוות ימים ארוכים.  עקבתי דרך האתר שלו והתכתבויות עם מנהלו אחרי ההתקדמות במצבו. הוא עבר תהליך שיקום ארוך, ותודה לאל, החלים , הקליט מאז מספר אלבומים נהדרים וחורש את העולם בהופעות.
את השיר שצימרר אותי לא מצאתי ביוטיוב. אין לו קליפ עדיין. אבל הנה שיר מרגש אחר שלו, מהופעה בשנה שעברה, שעושה לי את זה.

נושאים: סיפורים מהחיים | 17 תגובות »

17 תגובות

  1. מאת MARIA :

    גם אני אוהבת אותו! לא מזמן הוא הוציא דיסק עם זמר רוסי.טוב שיש עוד שאובים אותו

  2. מאת tazuta :

    וואלה! מריה, היית בהופעה שלו בארץ?

  3. מאת עידו :

    תודה על הסיפור.היכרתי רק את הלהיטים הישנים.לא ידעתי שהוא עדיין מויע ומוציא חומר.הקשתי לעוד שירים ביוטיוב.ממש יפה

  4. מאת MARIA :

    שלום טזוטא
    לא הייתי בהופעה שלו אז לא היכרתי אותו,חבל

  5. מאת אביתר :

    הי טזוטה אני קורא סמוי בבלוג כבר הרבה זמן.מוסיקה היא משהו שמאוד מרגש אותי. אני מכיר תהרגשה של שיר שנכנס לך ללב ומשאיר אותך בלי נשימה.לא הכרתי את אלמונד קודם ומאז אתמול הקשבתי להרבה שירים שלו ביוטיוב וגיליתי שיש שירים שהכרתי ולא ידעתי שזה הוא חחח איזה קטע. אם אתה אוהב יוצרים אישיים אתה בטח מכיר את אליוט סמית זל
    http://www.youtube.com/watch?v=jXXMKBwzHuc&feature=related

  6. מאת גיליגן :

    לא ידעתי עליו הרבה,הורדתי אתמול דיסק אוסף שלו.שירים יפים ממש.תודה!

  7. מאת אוהבת לצחוק :

    כיף לראות כזה כבוד ואהבה לאמן

  8. מאת שושו :

    אני מאד אוהבת את מרק אלמוד,הייתי בהופעה שלו.

  9. מאת tazuta :

    שושו!!!! איזה כיף לשמוע! אז בכל זאת יש לנו משהו משותף מלבד זה שאת תוקפת אותי על הפולניות….

  10. מאת שושו :

    כנראה שיש לנו הרבה יותר מימה שאתה מעלה על דעתך.

  11. מאת bitch87 :

    חח תתמיד חשבתי בגיל צעיר יותר שמארק אלמונד זה בוי גורג רק בלי איפור חחחח

  12. מאת שירלי :

    היי אני מזדהה עם זה
    אני אומנם לא מכירה את מארק אבל אני מכירה את גון ליאן טרנר, שהרוב מכירים אותו אם בכלל משנות ה70
    אבל אני דוקא מחבבת את הדיסקים החדשים והאולי כמעט סודיים שלו :)

  13. מאת tazuta :

    היי שירלי. ג'ון לין טרנר- את מתכוונת לזה שהיה הסולן של דיפ פרפל באחד הגלגולים??? כי בשנת 1991 כמדומני הייתי בהופעה שלהם בארץ כשהוא היה הסולן.
    לא ידעתי שהוא עדיין פעיל סולו… אחפש חומר שלו. תודה על ההמלצה!

  14. מאת כרטיסים :

    אני תמיד אהבתי לגלות מוזיקה חדשה להבין את ההרגשה של התחדשות ,לשמוע דברים חדשים זה פשוט כיף גדול ,תענוג שלא ניתן לשער אותו או להבין אותו,למי שלא ניסה.

  15. מאת שירה :

    אני אוהבת אותו משנת 86, שזה המון זמן. נצח.
    הלכתי אחריו לכמה הופעות : לאנגליה, ליוון, לסופט סל, לתורכיה, לארץ.
    הייתי גם בג'ולס הולנד שהוא שר ביצוע מ ה מ ם ל – the house of the rising sun

    יותר מעשר שנים עברו מאז, ואני עדיין זוכרת כמה יפה זה היה.הלחנתי שירים שלו ונתתי לו כשהיה פה. הוא באמת אחלה, איש מצחיק – עצוב. קצת ליצני, הייתי אומרת. אני יודעת מה עבר על הקול שלו לפני שנים – איך הקול שלו היה ב1984 , ומסוגלת לזהות את השנה שבה הוא שר לפי הגוון.הוא לימד אותי כל כך הרבה על איך מגישים שיר. הוא לימד אותי לפרשן את הטקסט בהתאם לגוון הקולי שמתלווה אליו. הוא היה משנה את הגוון הקולי באותו המשפט – ראו את האלבום הנפלא ( הנפלא היחיד , לדעתי), של האחרון משנות השמונים של סופט סל, "הלילה האחרון בסדום"
    תמיד הוא איכשהו ינגע בלבי. אין לי מושג למה. ניסיתי לאורך השנים להבין את הקסם. לא הצלחתי להבין למה הוא חדר כל כך הרבה . נתקלתי במעריץ שלו ברחוב בעת ששאלתי אותו במקרה על רחוב מסויים. הוא אמר שהוא מצפון אנגליה, ושאלתי אותו מאיפה. הוא אמר שמלידס, אז שאלתי אותו על הפוליטכניק, ולאט לאט הוא הבין את הסיבות לשאלותיי בהקשר של אלמונד. היה מרתק.לא האזנתי לאלבומיו האחרונים. אורן עמרם, מעריץ ידוע, אמר לי שאחד מהם דומה למאמבאס.

  16. מאת tazuta :

    היי שירה.
    מארק הוא יוצר יחודי שנכנס לנשמה.
    כל כך נכון מה שאמרת כאן על צורת הגשת השירים שלו שאין לה אח ורע. בארץ מי שידע להגיש כך שירים היה אריק לביא המנוח.
    תשיגי את האלבומים האחרונים שלו. מארק במיטבו. הנה טעימה ממשהו מהאלבום שלו מ 2007 :
    http://www.youtube.com/watch?v=2xJbfhU3oXY

  17. מאת קליה עדן :

    לשירה – אני אוהבת אותו מ83 , ועד היום זה האמן היחיד שיכול להעביר בי התרגשות , בכלל , ובכל יום מחדש , כבר 30 שנה , וזה שאת מרגישה את מה שרק הוא בעיני מצליח להעביר בכל החושים – ובכל סוגי המוסיקה ולעשות ביצוע לשירים של אחרים שתמיד יוצא יותר יפה הרבה יותר יפה – כנראה שאת בעצמך אמנית גדולה

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועשויה לעכב את תגובתך. אם התגובה אינה מופיעה, צריך פשוט להמתין מעט.



מאמרים נבחרים

חפש בבלוג

קטגוריות

תגובות אחרונות

ארכיון

כלים

תגיות