הרומן שלי עם מארק

17 תגובות

1. מאת MARIA :
   17 בדצמבר, 2010 בשעה 18:31

   גם אני אוהבת אותו! לא מזמן הוא הוציא דיסק עם זמר רוסי.טוב שיש עוד שאובים אותו

2. מאת tazuta :
   17 בדצמבר, 2010 בשעה 19:00

   וואלה! מריה, היית בהופעה שלו בארץ?

3. מאת עידו :
   19 בדצמבר, 2010 בשעה 12:14

   תודה על הסיפור.היכרתי רק את הלהיטים הישנים.לא ידעתי שהוא עדיין מויע ומוציא חומר.הקשתי לעוד שירים ביוטיוב.ממש יפה

4. מאת MARIA :
   19 בדצמבר, 2010 בשעה 14:39

   שלום טזוטא
   לא הייתי בהופעה שלו אז לא היכרתי אותו,חבל

5. מאת אביתר :
   19 בדצמבר, 2010 בשעה 15:43

   הי טזוטה אני קורא סמוי בבלוג כבר הרבה זמן.מוסיקה היא משהו שמאוד מרגש אותי. אני מכיר תהרגשה של שיר שנכנס לך ללב ומשאיר אותך בלי נשימה.לא הכרתי את אלמונד קודם ומאז אתמול הקשבתי להרבה שירים שלו ביוטיוב וגיליתי שיש שירים שהכרתי ולא ידעתי שזה הוא חחח איזה קטע. אם אתה אוהב יוצרים אישיים אתה בטח מכיר את אליוט סמית זל
   http://www.youtube.com/watch?v=jXXMKBwzHuc&feature=related

6. מאת גיליגן :
   19 בדצמבר, 2010 בשעה 21:23

   לא ידעתי עליו הרבה,הורדתי אתמול דיסק אוסף שלו.שירים יפים ממש.תודה!

7. מאת אוהבת לצחוק :
   19 בדצמבר, 2010 בשעה 23:41

   כיף לראות כזה כבוד ואהבה לאמן

8. מאת שושו :
   20 בדצמבר, 2010 בשעה 8:34

   אני מאד אוהבת את מרק אלמוד,הייתי בהופעה שלו.

9. מאת tazuta :
   20 בדצמבר, 2010 בשעה 9:44

   שושו!!!! איזה כיף לשמוע! אז בכל זאת יש לנו משהו משותף מלבד זה שאת תוקפת אותי על הפולניות….

10. מאת שושו :
    20 בדצמבר, 2010 בשעה 10:32

    כנראה שיש לנו הרבה יותר מימה שאתה מעלה על דעתך.

11. מאת bitch87 :
    20 בדצמבר, 2010 בשעה 11:55

    חח תתמיד חשבתי בגיל צעיר יותר שמארק אלמונד זה בוי גורג רק בלי איפור חחחח

12. מאת שירלי :
    28 בדצמבר, 2010 בשעה 12:40

    היי אני מזדהה עם זה
    אני אומנם לא מכירה את מארק אבל אני מכירה את גון ליאן טרנר, שהרוב מכירים אותו אם בכלל משנות ה70
    אבל אני דוקא מחבבת את הדיסקים החדשים והאולי כמעט סודיים שלו

13. מאת tazuta :
    28 בדצמבר, 2010 בשעה 13:14

    היי שירלי. ג'ון לין טרנר- את מתכוונת לזה שהיה הסולן של דיפ פרפל באחד הגלגולים??? כי בשנת 1991 כמדומני הייתי בהופעה שלהם בארץ כשהוא היה הסולן.
    לא ידעתי שהוא עדיין פעיל סולו… אחפש חומר שלו. תודה על ההמלצה!

14. מאת כרטיסים :
    9 באוקטובר, 2011 בשעה 15:49

    אני תמיד אהבתי לגלות מוזיקה חדשה להבין את ההרגשה של התחדשות ,לשמוע דברים חדשים זה פשוט כיף גדול ,תענוג שלא ניתן לשער אותו או להבין אותו,למי שלא ניסה.

15. מאת שירה :
    6 במרץ, 2012 בשעה 0:42

    אני אוהבת אותו משנת 86, שזה המון זמן. נצח.
    הלכתי אחריו לכמה הופעות : לאנגליה, ליוון, לסופט סל, לתורכיה, לארץ.
    הייתי גם בג'ולס הולנד שהוא שר ביצוע מ ה מ ם ל – the house of the rising sun

    יותר מעשר שנים עברו מאז, ואני עדיין זוכרת כמה יפה זה היה.הלחנתי שירים שלו ונתתי לו כשהיה פה. הוא באמת אחלה, איש מצחיק – עצוב. קצת ליצני, הייתי אומרת. אני יודעת מה עבר על הקול שלו לפני שנים – איך הקול שלו היה ב1984 , ומסוגלת לזהות את השנה שבה הוא שר לפי הגוון.הוא לימד אותי כל כך הרבה על איך מגישים שיר. הוא לימד אותי לפרשן את הטקסט בהתאם לגוון הקולי שמתלווה אליו. הוא היה משנה את הגוון הקולי באותו המשפט – ראו את האלבום הנפלא ( הנפלא היחיד , לדעתי), של האחרון משנות השמונים של סופט סל, "הלילה האחרון בסדום"
    תמיד הוא איכשהו ינגע בלבי. אין לי מושג למה. ניסיתי לאורך השנים להבין את הקסם. לא הצלחתי להבין למה הוא חדר כל כך הרבה . נתקלתי במעריץ שלו ברחוב בעת ששאלתי אותו במקרה על רחוב מסויים. הוא אמר שהוא מצפון אנגליה, ושאלתי אותו מאיפה. הוא אמר שמלידס, אז שאלתי אותו על הפוליטכניק, ולאט לאט הוא הבין את הסיבות לשאלותיי בהקשר של אלמונד. היה מרתק.לא האזנתי לאלבומיו האחרונים. אורן עמרם, מעריץ ידוע, אמר לי שאחד מהם דומה למאמבאס.

16. מאת tazuta :
    6 במרץ, 2012 בשעה 10:01

    היי שירה.
    מארק הוא יוצר יחודי שנכנס לנשמה.
    כל כך נכון מה שאמרת כאן על צורת הגשת השירים שלו שאין לה אח ורע. בארץ מי שידע להגיש כך שירים היה אריק לביא המנוח.
    תשיגי את האלבומים האחרונים שלו. מארק במיטבו. הנה טעימה ממשהו מהאלבום שלו מ 2007 :
    http://www.youtube.com/watch?v=2xJbfhU3oXY

17. מאת קליה עדן :
    30 ביוני, 2012 בשעה 21:55

    לשירה – אני אוהבת אותו מ83 , ועד היום זה האמן היחיד שיכול להעביר בי התרגשות , בכלל , ובכל יום מחדש , כבר 30 שנה , וזה שאת מרגישה את מה שרק הוא בעיני מצליח להעביר בכל החושים – ובכל סוגי המוסיקה ולעשות ביצוע לשירים של אחרים שתמיד יוצא יותר יפה הרבה יותר יפה – כנראה שאת בעצמך אמנית גדולה