טאו-זוטה- הטאו של זוטה 14- על החיים ועל המוות
גן עדן או גיהנום? מה קורה אחרי המוות ?
בחודשים האחרונים קיבלתי לא מעט מיילים מקוראים ששאלו מה עמדתי והאם אני מאמין ב"חיים שלאחר המוות" , "הישארות הנפש" , "גלגול נשמות" ועוד.
לא יצא לי לכתוב על זה עד עכשיו, אבל תגובה אנונימית שקיבלתי אתמול לפוסט האחרון הביאה לי חשק…
נתחיל ממה אני לא מאמין.
אני לא מאמין בזה שלאחר המוות מגיעים לאחד משני האתרים הללו. הרשעים לטאבון ענק שבו יצלו אותם מבוקר עד לילה, והצדיקים לגן קסום עם מלאכיות ענוגות מנגנות בנבל. אין חיה כזו.
אוסיף ואומר, שאם הייתי מאמין שבגן עדן ימתינו לי עשר נשים יפהפיות, לכל אחת צבע וגזרה אחרת- החל מברונטית רזה עם ציצים שפיצים ועד לאדמונית מלאה ושופעת, כשכל אחת מהנשים מתמחה בתשעה סוגים שונים של מציצה – הרי ברור לכם שהייתי נוטש את כל עיסוקי דהיום והופך לצדיק הדור. עובר לגור בצפת, לובש מעיל פרווה באמצע אוגוסט, מגדל פיאות, מעביר זקנות את הכביש, סוחב סלי קניות לקשישים, מבשל בבתי תמחוי ומנגב ישבנים במוסדות סיעוד.
אבל, כיוון שאני לא מאמין בזה, אני ממשיך לכתוב שטויות בפוסטים, לבנות קטלוגים של ציצים וואגינות ולהנות מעומק מחשופן של חברותי.
אני מסתמך רבות על קהלת. החכם באדם. קהלת לעיתים רומז ולעיתים אומר במפורש שמה שיש – זה מה יש. שאחרי המוות אין כלום. יש חידלון. לא לבנות על העולם הבא. מה שיש לך לעשות- תעשה כאן ועכשיו. אחר כך כבר מאוחר ומיותר.
מצד שני – יש פיזית, כאן ועכשיו גן עדן וגיהנום. על פני כדור הארץ.
חצי כדור רעב. חצי כדור שבע.
בצד אחד של העולם אנשים סובלים מהשמנת יתר ומחלות רבות שנובעות מעודף מזון, ובצד השני של העולם ילדים מסתובבים רעבים ונפוחי בטן, מגרדים אבק מהקירות לאכול.
בצד אחד של העולם יש שפע תרבותי, מסעדות יוקרה, בתים יפים ואתרי סקי – ובמרחק כמה שעות טיסה יש בקתות קש, צלוחית אורז ומחלות.
המערב השבע לעומת בנגלדש, האיטי, הודו, דארפור ועוד.
גם אסונות הטבע הקשים נוחתים בדרך כלל במקומות האומללים. בימים כתיקונם יש שם "רק" בצורת ומחלות. אבל מידי פעם, ככה בשביל הכיף, הם יחטפו טורנדו, טייפון ורעידות אדמה. אם כבר חרא- אז עד הסוף.
והרי חיים שם בני אדם. שאינם שונים בזכותם לחיות מכל אדם אחר. איך קובע הגורל שנשמה מסויימת תיכנס דווקא בתינוק שיוולד להאנס וגרטרוד בשוויץ ולא לבולנגו ואולפופו בזימבבווה ?
כאן לדעתי, נכנסת האמונה בנשמה. אני מאמין שאנו בנויים מרוח ומחומר. המוות הפיזי מעלים את החומר, לא את הרוח.
אני מאמין בגלגול נשמות אינסופי.
מי שהיה טוב בחייו הנוכחיים – בגלגול הבא נשמתו תתגלגל לאדם שיחיה חיים נפלאים ללא תלות במה שיעשה. הוא יקבל את התמורה הטובה לחייו הקודמים גם אם יעשה את המוות לעולם.
ומי שהיה רשע בחייו הנוכחיים – נשמתו תתגלגל לאדם אומלל שיחיה חיים קשים ונוראים. בלי שום קשר לאופיו ומעשיו בהווה. הוא ישלם את המחיר של חטאיו בגלגול קודם.
לכן אנחנו יכולים לראות אנשים איומים, חסרי לב שרומסים ביד ורגל בני אדם אחרים, מתעללים ומתעמרים בזולת, אבל חיים חיים נפלאים, בעושר ובריאות טובה, ולעומתם אנשים טובים ונפלאים שחיים בדלות ומחסור ובנוסף לכל חוטפים מחלות קשות.
זה גם מסביר (לפחות לי) את כל ענין ה "צדיק ורע לו – רשע וטוב לו".
מסקנה – תהיו טובים כל הזמן…..תעשו טובה לגלגול הבא שלכם….

נושאים: פילוסופיה בגרוש | 33 תגובות »
26 בינואר, 2010 בשעה 12:13
טזוטה,אני משתדלת לעשות מעשים טובים,בתקווה שיזכרו לי בגלגול הבא.אהבתי את הכתבה.
26 בינואר, 2010 בשעה 12:35
שושו יקירתי…. מתגובותיך לאורך השנים אני למד שאת אכן צדקת גדולה….(מי שמסוגל להגן בחירוף נפש על פולניות חייב להיות צדיק
)
תודה על הפרגון. מה עמדתך בנושא ?
26 בינואר, 2010 בשעה 12:39
תודה.מקווה שיש גן עדן.
26 בינואר, 2010 בשעה 23:24
אולפופו (-: גדול..
אבל אני לא מסכים.. זה מופשט מדי.
אדם שעושה מעשים טובים וחי חיים קשים-ופתאום קורה לו מחלה,פציעה,מחלה קשה של בן משפחה,אונס וכן הלאה.זה די דופק לך את הטיעון
הייתי ממשיך, אבל אני עייף..
בנתיים מה עם קצת ויטמין -V Vaginismus Harmanos
26 בינואר, 2010 בשעה 23:31
ועוד משהו באותו עניין- ספר טוב- איוב של היינלין
http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=14929
27 בינואר, 2010 בשעה 0:14
אמממממ אני צריכה לישון על זה..
27 בינואר, 2010 בשעה 0:58
ראסטה-דוקא הדוגמא שנתת מתאימה לתאוריה של טזוטה שאומר שאדם יכול לעשות מעשים טובים אבל לסבול כל החיים בגלל חטאי גלגול קודם
27 בינואר, 2010 בשעה 2:22
אתה עושה מזה משהו מאד פשוט,כמו הרחבה אינסופית של מושג השכר והעונש,גם אני צריך לישון על זה:-)
27 בינואר, 2010 בשעה 3:47
אז שורה תחתונה לדעתך זה תמיד להיות אדם חיובי ולא להתלהב מרשעים שמצליחים כי בגלגול הבא הם יחטפו את העונש? מפחיד.
27 בינואר, 2010 בשעה 9:39
ראסטה ודורון- זה אכן כך. הכוונה שלי היא שאם אדם נענש בחייו בהווה על חטאי גלגול קודם, הרי שכמה שיהיה לו חרא- תמיד יכול ויבוא לו עוד חרא…ואין לו שליטה על זה. זה הענין.
אני אכן מפשט את הנושא, כי כפי שכבר הכרתם אותי, החיים הרבה יותר פשטניים ממה שאנחנו עושים מהם…
27 בינואר, 2010 בשעה 9:56
כן, אתה צודק בעצם-הדוגמא שלי לא הכי מוצלחת, אבל היא מביאה בהפוכה כי, בתכלס אפשר להגיד -אם הכל חרא אז אין מוטיבציה להשתנות\לשנות, כי אולי בגלגול הבא יהיה טוב?
צריך להיות אדם מאוד מאמין בשביל זה. ואתה אמרת שאתה לא מאמין (-:
27 בינואר, 2010 בשעה 10:15
ראסטה…אם התיאוריה שלי נכונה, אז דווקא בגלל שלמישהו בחיים הכל חרא, הוא צריך להשתדל ולהיות הרבה יותר טוב, כדי שבגלגול הבא שלו הוא ידאג לספק לנשמתו חיים טובים יותר. הוא כמובן לא יהיה מודע לזה בהוויתו הנוכחית, אבל נשמתו ה"חדשה" תהנה מזה. בעצם…גם אם למישהו טוב מאד בחיים הנוכחיים, הרי שאם הוא רוצה להמשיך ולהנות בגלגול הבא מחיים טובים , הרי שעליו לא לתת לשתן לעלות לראש ולהיות אדם טוב תמיד….
אגב, לגבי האמונה- אני אדם מאמין מאד. אני לא דתי, ואני לא מאמין במה שאנשים עושים ומקלקלים לעצמם ולאחרים בשם הפולחן והדת, אבל אני מאמין באמונה שלמה ובכל ליבי באלוהים, בורא היקום.
27 בינואר, 2010 בשעה 11:46
….אם הוא רוצה להמשיך ולהנות בגלגול הבא מחיים טובים , הרי שעליו לא לתת לשתן לעלות לראש ולהיות אדם טוב תמיד…
-מסכים בכל ליבי-
אני מאמין בטבע=אלוהים,במשפחתי, ובאחריות אישית על מעשיך.
הדת היא כלי לשליטה בהמונים
ממליץ לקרוא את הספר שרשמתי למעלה
27 בינואר, 2010 בשעה 11:54
ראסטה, בהחלט אחפש את הספר שהמלצת…הנושא קרוב לליבי…
שנהיה תמיד טובים לזולת ולעצמנו!
5 במרץ, 2010 בשעה 11:30
הנשמה מצטערת מאד לרדת לעולם הזה שוב כי העולם הבא הרבה יותר כייפי מהעולם הזה והתיאורים שלך על נשים שיחכו לך שם ברור שזה לא נכון כי הדברים האלו לא יעניינו אותך שם. ומה אתה חושב שנותנים לאדם כל פעם לרדת לעולם בצורת אדם בריא? או אדם בכלל? יש כאלה שמתגלגלים בכלב בחרק ואפילו באבן הכל תלוי מה צריך לתקן . העונש הכי גדול לנשמה זה להתגלגל בתוך אדם רגיל כי כך הוא יכול לקלקל לעצמו טוב קשה להסביר כדאי לך לברר אצל הרבנים של ערוץ הידברות הם יסבירו יותר טוב ממני וכדאי לך לברר את זה מהר החיים קצרים
5 במרץ, 2010 בשעה 11:50
על אנשים שחוו מוות קליני שמעת? כולם אומרים שהיה להם כיף שם והם לא רצו לחזור לעולם הזה אולי הגזמתי שאמרתי שהעונש הכי גדול זה לחזור לעולם הזה בתור בן אדם רגיל כי כשהנשמה נכנסת לגוף של בעל חי היא סובלת ייסורים נוראים כי היא זוכרת את כל מה שקורה איתה ויודעת מי היא לעומת זאת כשהיא נכנסת לגוף אדם היא שוכחת הכל אחרת כולם היו רודפי מצוות ורוצים למות…אבל בפירוש לא לכולם ניתנת הזכות לחזור ולתקן מה שקלקלו אדם צריך להיות טוב לא בשביל שיהיה לו גלגול טוב יותר בפעם הבאה אלא שלא יצטרך בכלל לחזור כי הכיף שמרגישים שם והאושר שמרגישים. אף פעם לא מרגישים בעולם הזה זה אושר בלתי נתפס הרבה יותר כיף מסקס והרבה יותר מכל התענוגות בעולם הזה הנשמה בוכה בדמעות שליש שישאירו אותה שם אבל לטובתה מורידים אותה שוב לעולם הזה (במידה ויחליטו בי"ד של מעלה)כדי שתתקן מה שעשתה ויהיה לה חיים יותר טובים למעלה
5 במרץ, 2010 בשעה 12:09
מסוקרנת יקירתי
עוד לא התרגלת לציניות שלי?… צריך לקחת את החיים הרבה יותר בקלילות ממה שמרביתנו עושים. הבל הבלים- הכל הבל.
מה שכן, אני מבין מדברייך שהתיאוריה שלי דווקא הגיונית בעיניך….
אני מכיר היטב ואף מוקיר את הרפרטואר של רבני הידברות. בחלק מהדברים הם חופפים להשקפתי, בחלק אחר הם מגמתיים ופונים לרגש ולא לרציונל. החוכמה שלהו כאדם חושב זה לקחת קצת מכל דבר ומכל תחום- גם אם הם שונים זה מזה. לא להיצמד רק לתזה אחת ולנתיב חד סיטרי.
5 במרץ, 2010 בשעה 12:14
כבר אמרו חכמים "טוב יום המוות מיום היוולדו" והם כנראה יודעים מה שהם אומרים…
אני מקווה שהאושר הנצחי יותר טוב מסקס….. לא הייתי רוצה לדמיין את חיי הנצח שלי בלי אורגזמות מטלטלות גוף ונפש, מה עוד שהיעדר הגשמיות פותח רפרטואר שלם של תנוחות חסרות מגבלות
5 במרץ, 2010 בשעה 12:22
איזה מצחיק אתה
5 במרץ, 2010 בשעה 12:29
שיחה מענינת הולכת פה בין שניכם
אני מציעה שבשלב הבא תיקחו שניכם חדר במלון ותדסקסו את זה באופן אישי בג'קוזי
5 במרץ, 2010 בשעה 12:37
את משלמת ? אני מוכנה להציע לה את זה דרך אגב כפי הנראה זה מה שהם בדרך לעשות
5 במרץ, 2010 בשעה 12:52
אני אשלם בכיף בתנאי שגם אני מצטרפת
5 במרץ, 2010 בשעה 12:55
את בכלל יפה ???????
כמו המסוקרנת
נראה שאפילו את לא יודעת איך לגעת ב…
5 במרץ, 2010 בשעה 19:28
5 במרץ, 2010 בשעה 23:12
מסוקרנת,איזה סוג של דוסית את? את חרדית או קלילה כמו סרוגים?
7 במרץ, 2010 בשעה 18:59
טזוטה אולי תארגן באמת ג'קוזי גדול לכולם
שיר שיר אני נותנת לך לנחש לבד איזה סוג דתיה אני
7 במרץ, 2010 בשעה 19:02
טזוטה אני ממליצה לך כמו ראסטה לקרוא ספר מעניין בנושא הפוסט בשם "המהפך"
8 במרץ, 2010 בשעה 17:51
מסוקרנת את בטח סרוגה.אז ניפגש בג'קוזי של טזוטא?
8 במרץ, 2010 בשעה 19:24
בגלל שאני יודעת שטזוטה לא יעשה את זה אז אני "יפגש" איתך שם… אולי גם ניפגש עם החטובה סוף סוף נראה פולניה אמיתית
8 במרץ, 2010 בשעה 23:00
תגידי מסוקרנת דוסיות לובשות ביקיני או בגד ים שלם?אולי בסוף נשפיע על טזוטא לעשות מפגש עים קוראות בגקוזי חחח בטוח יהיה מענין
9 במרץ, 2010 בשעה 11:50
מסוקרנת,גם לפולניות אמיתיות אין
קרניים.
9 במרץ, 2010 בשעה 14:57
שושו…. רק מדברים על פולניות ואת ישר מתעוררת
את בטוחה שאין לך קרניים ? בחלק מהמקרים שהגבת לפוסטים שלי הרגשתי אותן היטב…
9 במרץ, 2010 בשעה 15:18
טזוטה יקירי,אם אין אני לי מי לי.
האמת שהתגעגעתי………..