טלויזיה פסיבית, טלויזיה אקטיבית

עד כמה אפשר להיות מתומרנים ומובלים באף ? כנראה שללא גבול.
בפעם המי יודע כמה אני מציץ בטבלאות הרייטינג של הטלויזיה ומתחלחל.
כמעט תמיד, בין 10 התוכניות המובילות תמצאו "לקט". לא משנה של מה. 
לפני כמה שבועות היה אפילו לקט של מונית הכסף. אין גבול? מונית הכסף? לקט? ואני מדבר על לקט רשמי. לא לקט בהסוואה, כמו הלקטים חסרי הבושה שנקראים "דרכו של המתמודד לגמר", "מצעד הדואטים של כוכב נולד" , "לפני האח הגדול"…"אחרי האח הגדול"… "הדרך להישרדות"….ושאר מוטציות והם..נו..לקט לכל דבר…
אין בעיה עם התוכניות עצמן. אחרי יום עבודה מתיש נחמד להיזרק מול תוכנית ריאליטי מטופשת ככל שתהיה שאינה מצריכה אותי להפעיל את המח. כיף לי ככה. אבל אני מוכן לראות את זה פעם אחת. לא שידורים חוזרים ולקטים.
כאילו יושב בנאדם מול הטלויזיה, מגישים לו שאריות מחוממות במיקרו של בדיוק אותו האוכל שאכל אתמול, שלשום, שבוע שעבר, והוא אוכל ועוד אומר תודה. אה, וגם מוכן שיטחנו לו את המח בפרסומות.
גם כאן אין לי בעיה עם הלקט כשלעצמו. העובדה שלקט ממוקם בצמרת הרייטינג היא זו שמחליאה אותי.
גם אני, לו הייתי הזכיין, והייתי רואה שצופים מוכנים לאכול את העלאת הגירה שאני מגיש להם, הייתי ממשיך בדיוק באותה דרך. למה להתאמץ ? צודקים מאה אחוז. חובתם למקסם את הכנסותיהם במינימום הוצאות.

מסתבר שרוב האוכלוסיה מורכבת מצרכני טלויזיה פאסיביים. אותם אנשים שיושבים מול המסך ורואים את מה שמישהו מחליט לשדר להם באותו רגע. בעיקר בערוצים המסחריים אבל גם בערוצי הנישה בלווין או בכבלים.
התפיסה של הצופה הפאסיבי היא: "אני לא מחליט מה אני רואה. מה שנותנים זה מה שיש ואני מקסימום יכול לזפזפ ולבחור". הוא לא מחפש שליטה לא על התוכן ולא על מועדי הצפיה. אבל הוא כן מקטר "אין מה לראות"…
ולמרות שהייתי רוצה להאמין שצפיה פסיבית היא עולם הולך ונעלם, יש לי הרבה חברים ומכרים כאלה. מילא חמותי שמחוברת לערוץ הראשון. היא מקרה אבוד…. אבל אחרים ? צעירים יותר ? עם מגוון אפשרויות ?
לכולם יש מכשיר DVD ואני מניח שגם מחשב. סרטים טובים יש בסופרמרקט ובשווקים על המשקל בפרוטות.
מעניין מה עומד מאחורי התפיסה הזו. אני חושב שלא רק הרגלי צפיה אלא עצלנות גרידא. היתכן שאנשים פשוט עצלנים כל כך שאין להם אפילו את החשק ליזום מה לראות ? האם להכניס DVD למכשיר, או לבחור מתוך חומר מוקלט זו טרחה גדולה מדי?

לעומתם, יש את הצופה האקטיבי. הצופה שמחליט מה לראות, איך לראות ומתי לראות. ויש היום את כל הכלים להיות צופה אקטיבי.
יש ממיר מקליט, יס מקס או הוט מג'יק. הצופה האקטיבי מקליט מה שמעניין אותו, ובונה לעצמו לוח שידור פרטי הכולל רק מה שהוא אוהב, וברצף. בלי פרומואים, בלי פרסומות. בנוסף יש היצע ענק של סרטים וסדרות בשירות ה VOD – אפילו המבחר שמוצע חינם הוא עצום, ותמיד אפשר להנות מצפיה ישירה ברשת או לשים משהו ב DVD . רק להושיט את היד למדף ולקחת.
את מיטב הסדרות החדשות אפשר לראות/להוריד מהאינטרנט בזמן אמת. יום לאחר שידורם בחו"ל.
למעשה אין סיבה לראות כלום בזמן אמת למעט חדשות או אירועים מיוחדים – ספורט או מופעים יוצאי דופן.

בא לי לבדוק אם יש קורלציה באופיים של אנשים בהתאם להרגלי הצפיה שלהם….יש כאן איזו/ה סטודנט/דוקטורנט שמוכן להרים את הכפפה?