החשוד המיידי

ואפילו לא ידעתי שאני כזה.
שיש לי יכולת אישית כל כך גדולה להשפיע על מהלכים חוצי עולם וקובעי גורלות. אבל אני, מה אני מבין ? החטובה החליטה – החטובה יודעת.
כפי שכבר הכרתם, החטובה שלי פולניה למהדרין. ככזו, היא חייבת שתהיה כתובת להאשים בכל טענה ובכל אסון המתרחשים בגלקסיה הזו ובשמונה הגלקסיות השכנות. מבחינת תפיסת עולמה, לא יתכן שקרה משהו מבלי שמישהו גרם לו בכוונת זדון.
בהיעדר יכולת לשים את האצבע ולהאשים את המישהו הזה (זה קשה ולרוב גם בלתי אפשרי- את מי תאשים למשל בצונאמי ?) ברירת המחדל והכתובת המיידית היא אני.
זה לא משנה מה, איפה ואיך. אני אשם בכל תחלואי העולם. אני הרי קרוב, זמין וממילא הנחת היסוד היא שבכל רגע נתון עשיתי, או עושה או אעשה משהו לא בסדר…
נעים להכיר. אני המטבע שמתחת לפנס.
אם השליח זרק את העיתון בבוקר ופגע בעציץ ליד הדלת – זה בגללי.
אם ירד גשם באמצע אוגוסט – אני הרי צאצא של חוני המעגל.
אם אני נוסע בכביש חד סיטרי, ומולי צץ רכב שנכנס באין כניסה – למה אני מפריע לו ?
אם השכנים מרעישים בצהריים – אני הגורם.
אחותה עיצבנה אותה ? – זה בגלל שטרם הובאתי למנוחות.
ליקוי הירח לא נראה בחצי הכדור המערבי ? זה בגלל שתליתי וילון.
אמא שלה חטפה שפעת ? אני שתלתי את הוירוס.
אם הפיצה מדומינוס הגיעה קרה – אני כיביתי להם את התנור.
אם הרכבת מאחרת – ברור מי שכב על המסילה…
יש ילדים רעבים בסודאן ? אני גנבתי להם את הסנדביץ.
לכל איש יש שם ולכל אשמה יש איש…