פגישת מחזור

הוצאתי את הראש מתחת לשולחן והצצתי החוצה. השטח היה פנוי. נטלתי בחופזה את הטלית והתפילין ורצתי לבית הכנסת.
עמדתי על הבמה ובירכתי את "ברכת הגומל" בקול צלול ובכוונה גדולה.
עוד מחזור חודשי של החטובה הסתיים, ויצאתי ממנו בחיים.
ישמור אותי האל הטוב כשהיא לקראת המחזור. האשה המתוקה שלי עוברת מטמורפוזה, בערך כמו "הענק הירוק" – רק הרבה יותר גרוע.

זה מתחיל ימים אחדים קודם. אני יושב לתומי על הכורסא ומזפזפ, כאשר אני חש צריבה נוראה בגב. ואז אני יודע. היא עומדת מאחורי ומבטה רושף להבות. "אתה פשוט בהמה" היא אומרת.
"מה עשיתי"? אני שואל ביאוש.
"אתה עוד שואל ? הרי ממילא אין לך רגישות לכלום " מגיעה התגובה.
"ובכל זאת ?" התעקשתי.
"החוצפה שלך לא יודעת גבול !!!" צרחה. "כשנכנסת הביתה, דרכת על השטיח בדלת הכניסה והזזת אותו 5 ס"מ הצידה" . היא לא המתינה לתשובה, הפנתה את עכוזה ונעלמה לעבר האופק.
נשמתי בכבדות והמשכתי לזפזפ בערוצים השונים. זה לא עזר לי.
החטובה חזרה אחרי 2 דקות ועמדה מולי תוך שחזור מופלא של אומה טורמן בסרט "קיל ביל".
"למה הזזת את בקבוק הקולה במקרר?"
"איזה בקבוק קולה"?
"הוא היה במדף התחתון ועכשיו הוא בעליון ! "
"את צודקת" עניתי. "גם רצחתי את ארלוזורוב. צלצלי למשטרה ותודיעי לעיתונות".
"די כבר עם הציניות המטופשת הזו ! את כל הבית בילגנת ולא אכפת לך כלום !"
עכשיו תבינו. במצב הזה – לא משנה מה תאמר, מה תעשה ואיך תגיב – כלום לא עוזר. החטובה מתבצרת בעמדותיה ואין עם מי לדבר…זה גם בעצם די הגיוני. אם הייתי קם בבוקר ומגלה שאיבר המין שלי הפך להיות מזרקת דמים בוצית , ועלי לחסום את זה עם מיני טקסטיל פולשניים יותר ופחות, סביר להניח שלא הייתי מתנהג באופן שונה…
קחו בחשבון שבנוסף לגישה הידידותית הזו, צפויים מספר ימים נטולי סקס ותבינו שכבר עדיף לצאת לקייטנת שהידים באיראן (חצי פנסיון, כרטיס הלוך בלבד).
המסקנה – להוריד פרופיל ולתת לזה לעבור מעליך.
התסמונת הקדם וסתית היא בדיוק כמו סופת טורנדו שמשתוללת בטירוף- ונרגעת במפתיע בבת אחת.
רגע אחד החטובה במטבח, מגיפה תריסים, משחיזה סכין ועוטה כפפות תוך שהיא בוחנת את המבנה האנטומי שלי , וברגע הבא היא לפתע מתכרבלת לצידי על הכורסא, מניחה ראשה על חזי ומלטפת את עורפי.
"זהו ? חזרת לשפיות ? " אני שואל.
"אויש, אתה מגזים…מה כבר עשית ממני ?……….היא מתפנקת ומנשקת….