עולמו של טזוטה שליט"א. מבט מפוכח על החיים.

ערב כחול עמוק

23 ביולי, 2008 מאת

סתם יום של חול, שעת ערב מוקדמת. אני שרוע להנאתי על כסא נוח בגינה, לוגם קברנה סוביניון צ'יליאני נחמד שקניתי בסופר ב 25 ₪ ומתלבט את מי ללהק באם אחליט להפיק סרט על פי הפנטזיה המינית החביבה עלי (שכוללת את לינוי בר גפן, סולם דו שלבי, כסא גניקולוג, כיכר לחם לבן, שירי מימון וחבילת אטבי כביסה) .
ואז צלצל הטלפון.
לשם שינוי המספר לא היה חסוי ולא חשדתי שמא מדובר באיזה סוכן ביטוח/נדל"ן/ציוד משרדי/מצבות/בית השקעות/מנוי לעיתון ושאר מרעין בישין המטרידים את שלוותי מידי יום.
עניתי לשיחה.

"ערב טוב!  מר טזוטה? " שאל קול נשי עולץ.
"כן" עניתי.
"מר טזוטה" הקול הפך להיות אינטימי יותר , "מדברת נטלי מחברת בומבה (שם בדוי) – יש לנו מבצע מדהים וחד פעמי במיוחד! אנחנו מציעים לך לעשות מנוי להגרלות טוטו-לוטו באמצעות הוראת קבע בכרטיס אשראי ואם תעשה את זה עכשיו אז"……….

הופה. כמה נחמד. החלטתי להיות קואופרטיבי.

"נטלי…….." עצרתי את שטף דיבורה , "איזה יופי שהתקשרת. מנוי לטוטו-לוטו זה בדיוק החלום שלי….באת לי טוב !"
נטלי נשמעה מאושרת. "אז כל מה שאני צריכה זה מספר כרטיס אשראי………"

"רגע, רגע" עצרתי אותה שוב. "אין לי כרטיס אשראי".
קולה של נטלי הפך לפתע קר . "אין לך כרטיס אשראי ?"
"לא" . עניתי.
"אז אני לא יכולה לעשות כלום" אמרה.
"אשלח לכם צ'ק" אמרתי בקול מתחנן, "כל חודש בזמן, אני נשבע".
נטלי כבר איבדה את סבלנותה. "אדוני! אמרתי לך שאי אפשר בלי כרטיס אשראי- אתה לא מבין?"
"אבל אין לי! הבנק לא רוצה לתת לי. אני זקוק לזכיה בלוטו! תעשי טובה" המשכתי ולחצתי.
"אדוני מספיק, שלום"! נטלי ניתקה את השיחה.

כפי שציינתי, לשמחתי- המספר ממנו התקשרה נטלי לא היה חסוי.
התקשרתי אליו.
לקח קצת זמן. בסוף מישהי ענתה וביקשתי את נטלי. היה רעש רקע נורא, אופייני למוקד של טלמרקטינג.
"היא בטלפון" אמרה המוקדנית.
"אני אמתין" אמרתי.
כעבור דקה נטלי ענתה ושאלה "מי זה?"
עכשיו היה תורי לעלוץ.
"היי נטלי, זה טזוטה – דיברנו מקודם. אני רוצה מנוי לוטו".
נטלי נשמעה לחוצה מאד כשענתה "אבל אמרתי לך שאי אפשר, מה אתה רוצה ?".
"אני רוצה מנוי".
נטלי כמעט צרחה לטלפון – "אבל אי אפשר בלי כרטיס אשראי! אתה לא מבין  ???"
"לא אכפת לי" צעקתי חזרה "אני רוצה לוטו !"
"די" צעקה נטלי בהיסטריה, "רד ממני! שיגעת אותי" וטרקה את הטלפון.

חזרתי לכוס הקברנה שלי.
אני חושב שאעדכן את הפנטזיה המינית שלי. במקום כיכר לחם לבן אקח שש לחמניות. יאללה, להיות קינקי עד הסוף.

נושאים: סיפורים מהחיים | 2 תגובות »

2 תגובות

  1. מאת bitch87 :

    מזל שאצלנו המספר חסוי …בהתחשב בכמות הלקוחות שאני מנתקת להם בפרצוף…זה חוסך לי המון בעיות חחחחח

  2. מאת bitch87 :

    אם היא תמשיך להציק תשלח אותה אליי נעביר לה שיעור מזורז בעקיצות..אההה.! מכירות!



מאמרים נבחרים

חפש בבלוג

קטגוריות

תגובות אחרונות

ארכיון

כלים

תגיות