גנטיקה

אחד המחקרים הרציניים והמבאסים שפורסמו לפני כמה ימים קבע שחוכמה היא גנטית. אדם נולד חכם או טיפש ואין דבר שיכול לשנות את זה. לסביבה שבה הוא חי ופועל יש אמנם השפעה על הידע שלו, ההשכלה וההתמקצעות- אבל לא על מידת ועוצמת חוכמתו.
זה כמובן מסביר פעמים רבות שאנחנו נתקלים בטיפש מוחלט וממלמלים בתדהמה "מי האדיוט שנתן לו דוקטורט"…
השכלה היא לא בהכרח שכל.
המחקר הזה מצטרף למחקר אחר שפורסם לא מזמן וקבע כי אלימות היא גנטית. יש אנשים שנולדים אלימים ותוקפנים ויש שלא.
גם כאן- להשפעה הסביבתית יש משקל זניח.
זה אומר שלאדם בינוני ואלים, שנולד למשפחה הנכונה במעמד הנכון, יש סבירות גבוהה להצליח בחיים יותר מגאון אציל נפש שנולד למשפחה ממעמד סוציו אקונומי נמוך. עצוב אבל ככה זה.
תוסיפו לזה את הענין שכמעט כל דבר אצלנו הוא גנטי. החל מרמת הכולסטרול, דרך השמנה, התקרחות, מחלות שונות ואפילו קמצנות. מי שיש לו גנטיקה בעייתית יכול לאכול גבעולים ירוקים ולרוץ מרתון כל יום, ועדיין יסבול מכולסטרול גבוה ויהיה מועד לדום לב יותר מחברו טורף השווארמות שקיבל גנים אחרים.
מצד אחד זה עלול לתסכל- כי זה מנטרל מאיתנו, בני האדם הרבה דברים שחשבנו שיש לנו שליטה בהם, או לפחות יכולת השפעה משמעותית. זה גם מגחיך תיאוריות רבות המאמינות ביכולת לשנות אופי של בני אדם (להפוך ערס למשורר ונמר מחברבורותיו).
מצד שני זה עשוי להטמיע תובנה שיש דברים שלא משתנים ולא ישתנו, ולתת לנו את היכולת לחתוך בזמן מסיטואציות שונות שלעיתים אנחנו גוררים בתקוות שווא כמו- שותפים עסקיים לא מתאימים, בני זוג לא ראויים, בוס חרא בעבודה, שכן אלים, חבר אגואיסט ועוד…