בדיוק ברגע הנכון

13 תגובות

1. מאת ראסטה :
   30 במאי, 2013 בשעה 16:53

   ברכות איש יקר!

   נהנתי מהרגע ש"נפגשנו" (-;

   לעוד הרבה שנים רבות !

2. מאת ג :
   30 במאי, 2013 בשעה 20:18

   גם אני מעדיף את הטריקו על פני חולצה מכופתרת, כמובן. וכל פעם שאני שומע על החשיבות של בגדים בשביל רושם ראשוני אני נזכר בסיפור שקראתי כשהייתי ילד. לא הצלחתי למצוא את הסיפור בגוגל, אבל בקצרה מדובר על איש אחד שבה בבגדים בלויים לסעודה ולא הכניסו אותו כי היה לבוש קקמייקה. למחרת הוא בא בלבוש מהודר, אמרו לו "ברוך הבא" והושיבו אותו על יד השולחן. אז הוא לקח את המטעמים ודחף אותם לבגדים שלו. כששאלו אותו מה הוא עושה הוא הסביר שלא הוא זה שרצוי בסעודה הזאת, אלא בגדיו, ולכן להם הוא נותן ליהנות מהמטעמים.

3. מאת bitch87 :
   31 במאי, 2013 בשעה 13:08

   מצוין …. שימשיך ככה !! אני צריכה לרשת עסק משגשג

4. מאת דודי :
   31 במאי, 2013 בשעה 14:11

   תמשיך טזוטה!! הבלוג שלך זה מקום שאני חוזר אליו כל יום ואוהב

5. מאת רזי :
   31 במאי, 2013 בשעה 16:36

   אני קורא סמוי פה ונהנה מאוד
   סחתיין איש!

6. מאת tinkerbel :
   31 במאי, 2013 בשעה 19:10

   מליארד נשיקות טזוטא.נהנת לקרוא את הבלוג ובמשך השנים אפילו חושבת שקצת התאהבתי בך

7. מאת tazuta :
   31 במאי, 2013 בשעה 19:39

   תודה לכולם על הברכות

8. מאת tazuta :
   31 במאי, 2013 בשעה 19:40

   ג. – המשל שסיפרת ריגש אותי.
   זה משל שאמי המנוחה נהגה לספר לי בילדותי.

9. מאת tazuta :
   31 במאי, 2013 בשעה 19:42

   BITCH – בקצב הקידום שלך נראה לי שהעסק יעבור לידיך בעודנו בחיים…

10. מאת נירית :
    1 ביוני, 2013 בשעה 15:05

    יומולדת שמח לבלוג שלך טזוטה.
    אני קוראת אותך עוד מהשבוע שעלית עם הפוסט הראשון על הציצים.
    סקרן אותי מי פותח בלוג חדש ועל ההתחלה כותב על ציצים בלי חשבון…….
    היתה לי אינטואיציה שזה הולך להיות בלוג מענין ואחרי חמש שנים (לצידך? איתך?) אני רואה כמה צדקתי.
    לא תמיד אני מסכימה איתך אבל אני תמיד מכבדת את הדרך שבה אתה מציג את עמדותיך ומנמק אותן.

    עליתי עליך מזמן

    אתה כותב פילוסופיה מתוחכמת וכואבת ושותל שאלות קשות שלא יודעת אם יש להן מענה. היו מקרים שבכיתי בגלל פוסט שלך. אבל אתה מסתיר את זה בתוך סיפורים מצחיקים ומרתקים ומתחת לשכבות של ליריקה שעוזרת למסר לעבור. וזו גדולה שאין לכותבים רבים. יש אצלך משמעות לכל מילה ולכל פסיק.צריך לקרוא אותך עירני
    לפעמים אני קוראת פוסט שלך כמה פעמים ובכל פעם מקלפת ממנו שכבה כדי להגיע לכוונת המשורר (הבלוגר במקרה שלך).
    שתדע שאני קוראת המון בפוסטים שלך משנים קודמות שקראתי בעבר. זה כמו לדפדף בספר אהוב שחוזרים אליו כל פעם ונהנים מחדש.
    אני מיחלת שתמשיך ככה עוד הרבה שנים.הפכת לחלק בלתי נפרד מהיום שלי ואני חושבת שגם של רבים מקוראיך.

11. מאת tazuta :
    1 ביוני, 2013 בשעה 22:17

    נירית.
    מחמיא ומרגש לקרוא את מה שכתבת.
    תודה רבה על הפרגון.
    מי שכותב רוצה להגיע לנפש הקורא ואני שמח שהצלחתי לעשות זאת- לפחות איתך.

12. מאת יוני :
    12 בפברואר, 2014 בשעה 12:18

    אפשר היה למצוא חולצה מכופתרת שהיא לא ארוזה

13. מאת tazuta :
    12 בפברואר, 2014 בשעה 18:22

    היי יוני…
    …בעיתות לחץ לוקחים את הפתרון הסביר הראשון שמוצאים…

השארת תגובה