עולמו של טזוטה שליט"א. מבט מפוכח על החיים.

בדיוק ברגע הנכון

30 במאי, 2013 מאת

שעת בוקר מוקדמת. אני ברכב בדרך לתל אביב לפגישה עסקית חשובה מאד.
פגישה מוצלחת תביא לכך שנקבל פרויקט מהגדולים שידענו אי פעם.
אין הזדמנות שניה לעשות רושם ראשון, אומרת הקלישאה- וכמה שזה נכון. הייתי מוכן. ממוקד. לבוש יפה. חולצת אוף וויט מחויטת, מכנסיים שחורים. אני הולך לקחת את זה.
ישבתי ברכב, מזדחל לאיטי בפקקים בכניסה לתל אביב. ברדיו מקבצי פרסומות צווחניים ומעצבנים. השתקתי.
כשיצאתי מהבית לקחתי איתי כוס קפה בכוס חד פעמית. שיהיה מה לשתות בפקקים. ועכשיו זה הזמן.
אני לוגם להנאתי מהקפה השחור. רק אחרי מספר לגימות שמתי לב שמתישהו, הקפה טיפטף מהכוס. ישר על החולצה שלי, משאיר כתם כהה.
שיט. רק זה חסר לי. עצרתי בצד. שלפתי מהתא מגבונים לחים וניקיתי את הכתם. הכל ירד. סבבה.
המשכתי לנסוע, הלחות מהמגבון התייבשה ואז שמתי לב שהכתם של הקפה ירד- אבל נולד במקומו כתם עמום וצהבהב של המגבון. מספיק בולט כדי להציק.
ניקיתי שוב, התייבש.
יותר גרוע.
איזה זין. לשבת בפגישה חשובה עם חולצה מוכתמת ולשכנע שאנחנו הכי מתאימים לעשות את הפרויקט?…לא יעבוד…המראה המוזנח לא עושה את זה בעסקים.
בינתיים הגעתי למקום. השארתי את הרכב בחניה והסתכלתי בשעון. עוד 20 דקות לפגישה. מה אני עושה?
התחלתי לצעוד ברחוב- לחפש חנות בגדים. אני חייב לקנות חולצה חדשה. אני יודע שחולצה מכופתרת לא באה בחשבון כי סימני הקיפול מהאריזה יבלטו למרחוק. חייב משהו אחר. חלפתי מהר בין כמה חנויות עד שהגעתי לחנות של חולצות טריקו.
במהירות שיא מצאתי בין כל הקישקושציה על החולצות חולצת טריקו חלקה בצבע חרדל בהיר. הלכתי לתא המדידה- החלפתי מהר חולצות וניגשתי לקופה עם החולצה על גופי ותג המחיר ביד….והשעון דופק…
הגעתי לפגישה בזמן.
כשחזרתי למשרד מאוחר יותר זוגתי התלהבה מאד מהחולצה…..אמרה שהיא מתאימה לי יותר מאשר החולצה שאיתה יצאתי מהבית בבוקר.

הערת שוליים
החודש הבלוג שלי חוגג חמש שנים לקיומו. זה הדהים אותי כשחשבתי על זה, כי אני מרגיש כאילו רק אתמול התחלתי.
חמש שנים של כתיבה רציפה שאני נהנה ממנה מאד.
תודה לכל מי שקורא אותי ומלווה את הבלוג מאז- ויש לשמחתי רבים כאלה.
תודה למי שהצטרף לאחרונה ונשאר.
שיהיה רק טוב לכולנו!

נושאים: סיפורים מהחיים | 13 תגובות »

13 תגובות

  1. מאת ראסטה :

    ברכות איש יקר!

    נהנתי מהרגע ש"נפגשנו" (-;

    לעוד הרבה שנים רבות !

  2. מאת ג :

    גם אני מעדיף את הטריקו על פני חולצה מכופתרת, כמובן. וכל פעם שאני שומע על החשיבות של בגדים בשביל רושם ראשוני אני נזכר בסיפור שקראתי כשהייתי ילד. לא הצלחתי למצוא את הסיפור בגוגל, אבל בקצרה מדובר על איש אחד שבה בבגדים בלויים לסעודה ולא הכניסו אותו כי היה לבוש קקמייקה. למחרת הוא בא בלבוש מהודר, אמרו לו "ברוך הבא" והושיבו אותו על יד השולחן. אז הוא לקח את המטעמים ודחף אותם לבגדים שלו. כששאלו אותו מה הוא עושה הוא הסביר שלא הוא זה שרצוי בסעודה הזאת, אלא בגדיו, ולכן להם הוא נותן ליהנות מהמטעמים.

  3. מאת bitch87 :

    מצוין …. שימשיך ככה !! אני צריכה לרשת עסק משגשג ;)

  4. מאת דודי :

    תמשיך טזוטה!! הבלוג שלך זה מקום שאני חוזר אליו כל יום ואוהב

  5. מאת רזי :

    אני קורא סמוי פה ונהנה מאוד
    סחתיין איש!

  6. מאת tinkerbel :

    מליארד נשיקות טזוטא.נהנת לקרוא את הבלוג ובמשך השנים אפילו חושבת שקצת התאהבתי בך ;-)

  7. מאת tazuta :

    תודה לכולם על הברכות :-)

  8. מאת tazuta :

    ג. – המשל שסיפרת ריגש אותי.
    זה משל שאמי המנוחה נהגה לספר לי בילדותי.

  9. מאת tazuta :

    BITCH – בקצב הקידום שלך נראה לי שהעסק יעבור לידיך בעודנו בחיים…

  10. מאת נירית :

    יומולדת שמח לבלוג שלך טזוטה.
    אני קוראת אותך עוד מהשבוע שעלית עם הפוסט הראשון על הציצים.
    סקרן אותי מי פותח בלוג חדש ועל ההתחלה כותב על ציצים בלי חשבון…….
    היתה לי אינטואיציה שזה הולך להיות בלוג מענין ואחרי חמש שנים (לצידך? איתך?) אני רואה כמה צדקתי.
    לא תמיד אני מסכימה איתך אבל אני תמיד מכבדת את הדרך שבה אתה מציג את עמדותיך ומנמק אותן.

    עליתי עליך מזמן :-)

    אתה כותב פילוסופיה מתוחכמת וכואבת ושותל שאלות קשות שלא יודעת אם יש להן מענה. היו מקרים שבכיתי בגלל פוסט שלך. אבל אתה מסתיר את זה בתוך סיפורים מצחיקים ומרתקים ומתחת לשכבות של ליריקה שעוזרת למסר לעבור. וזו גדולה שאין לכותבים רבים. יש אצלך משמעות לכל מילה ולכל פסיק.צריך לקרוא אותך עירני :-)
    לפעמים אני קוראת פוסט שלך כמה פעמים ובכל פעם מקלפת ממנו שכבה כדי להגיע לכוונת המשורר (הבלוגר במקרה שלך).
    שתדע שאני קוראת המון בפוסטים שלך משנים קודמות שקראתי בעבר. זה כמו לדפדף בספר אהוב שחוזרים אליו כל פעם ונהנים מחדש.
    אני מיחלת שתמשיך ככה עוד הרבה שנים.הפכת לחלק בלתי נפרד מהיום שלי ואני חושבת שגם של רבים מקוראיך.

  11. מאת tazuta :

    נירית.
    מחמיא ומרגש לקרוא את מה שכתבת.
    תודה רבה על הפרגון.
    מי שכותב רוצה להגיע לנפש הקורא ואני שמח שהצלחתי לעשות זאת- לפחות איתך.

  12. מאת יוני :

    אפשר היה למצוא חולצה מכופתרת שהיא לא ארוזה

  13. מאת tazuta :

    היי יוני…
    …בעיתות לחץ לוקחים את הפתרון הסביר הראשון שמוצאים… :-)

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועשויה לעכב את תגובתך. אם התגובה אינה מופיעה, צריך פשוט להמתין מעט.



מאמרים נבחרים

חפש בבלוג

קטגוריות

תגובות אחרונות

ארכיון

כלים

תגיות