חוות דעת
קבעתי תור לפרופסור מומחה באיזה ענין אורטופדי שרופא המשפחה לא מצליח לתת לי פתרון. בכלל, אני מרגיש שלרפואה יש פתרונות רק לגברים עד גיל 40. מרגע שגבר עובר את גיל 40 בלתי אפשרי לקבל מהרופא פתרון אמיתי לשום בעיה רפואית. הדבר היחיד שהוא נותן זה סימפטיה והבנה…
נכנסתי לאתר של קופת החולים , דפדפתי ברשימת המומחים (הפרטיים כמובן…) שמופיעים שם והתקשרתי לזה שבחרתי. הפרופסור עצמו ענה לטלפון. שוחחנו מעט, נתתי קצת רקע ולשמחתי הוא קבע לי תור כבר למחרתיים, בשעת צהריים. אמנם בעיר אחרת וקצת מרוחקת, אבל שיהיה…
ביום המיועד אני עושה דרכי לפרופסור…החטובה הצטרפה אלי..אם כבר אז נעשה יום חופשי….
מכיוון שאני לא מכיר את המקום נתתי ל WAZE להוביל אותי. הוא כמובן התחרפן כמנהגו שמונה פעמים בדרך, התאפס, חישב מסלולים, ביקש ממני לעשות פרסה באמצע מינהרה ומה לא, אבל בסופו של תהליך הוא הכניס אותי לרחוב הנכון, הוביל אותי ישר עד שהכביש הסלול נקטע והפך לדרך עפר ואחר כך למגרש חול גדול ושומם באמצע שומקום.
ואז הודיע בחגיגיות: הגעת ליעד.
הסתכלתי מסביב. שממה. אין כלב. אין בנינים. אין נפש חיה.
חזרתי על עקבותי למה שכבר ידעתי שהוא הרחוב הנכון והתחלתי לחפש את מספר הבית. כמקובל בארצנו, מספרי הבתים, שלא לדבר על שם הרחוב, אינם קיימים במקרה הטוב, או מוסווים כך שלא ניתן יהיה לאתר אותם, במקרה השכיח. אתה עובר בנין אחרי בנין, מחפש נואשות איזה שלט קטן כדי לדעת מה הרחוב או מה המספר- אבל כלום. בנינים שלמים חפים מכל סימון.
נסעתי עד קצה הרחוב, עשיתי פרסה, חזרתי, נסעתי וחזרתי עד שגיליתי את בית מספר 2 . הללויה!
אני צריך את בית מספר 5 . סבבה. בטח מעבר לכביש. חניתי ליד בנין מספר 2 וחציתי את הכביש. שורת בנינים היתה שם. התחלתי לחפש מספרים. שעת צהריים חמה. עברתי שלושה בנינים ולא ראיתי כלום. בבנין הרביעי סוף סוף היה שלט. היה בו גם מספר. 36 . וגם שם רחוב. לא הרחוב שחיפשתי. גם לא הרחוב שמעבר לכביש. הייתי בטוח שאני הוזה. מעולם לא נתקלתי בכביש שמשני צידיו רחובות שונים.
איפה לעזאזל המספרים הלא זוגיים של הרחוב שאני צריך??
נכנסתי לתוך אחת החצרות ושם ראיתי מישהו מסתובב. שאלתי אותו.
"אה….!!!" אמר האיש. "זה ברחוב המקביל. צריך לחזור אחורה, לעבור לרחוב המקביל וזה שם".
מה אגיד לכם. הלכנו עוד עשר דקות לרחוב המקביל. וזה באמת היה שם!
טוב שלקחתי טווח בטחון של חצי שעה. הגעתי לבנין מספר 5, ברחוב הנכון בדיוק בשעה שנקבעה. מזיע, מקלל, אבל בזמן.
הפרופסור גר בדירה מספר 1 . הסתכלתי בתיבות הדואר. יופי. שמו מופיע ליד דירה מספר 1.
נכנסתי ללובי הבנין ועליתי במדרגות. הגעתי לדירה הראשונה ושוב חשבתי שאני חולם. המספר הוא 3 . והדלת ממול מספר 4 . איפה לכל הרוחות דירה מספר 1 ?
ירדתי במדרגות, חושב אולי פספסתי איזה קיר מכושף. כלום. יש לובי, מדרגות, וזה מתחיל בדירה 3 .
התקשרתי לפרופסור. אין תשובה. התקשרתי שוב ושוב. אין מענה.
החטובה לקחת יוזמה וצילצלה בדלת של דירה 3 ושאלה מה הולך פה… שם הסבירו לה שדירה מספר 1 נמצאת מחוץ לבניין… צריך לצאת החוצה, להקיף את הבלוק ולרדת המון מדרגות מעבר לצלע גבעה.
אז הלכנו לשם. ירדנו משהו כמו 100 מדרגות מפותלות. ומצאנו את דירה 1 . גם שמו של הפרופסור כתוב עליה.
אפעס בעיה אחת. הבית נעול. אני מתקשר לטלפון ושומע אותו מצלצל מעבר לדלת. אף אחד לא בבית.
הדלת סגורה, ומעבר לדלת אנחנו שומעים רדיו פועל. אבל הבית נעול.
חיכינו עוד רבע שעה והסתלקנו משם. הפרופסור הבריז לי…פרופסור פרופסור?….ההיה או חלמתי חלום?
והבעיה האורטופדית? תודה ששאלתם. אחרי כל ההליכה הזו היא נעלמה מעצמה….
נושאים: סיפורים מהחיים | 9 תגובות »
14 באוקטובר, 2012 בשעה 21:27
המשפט שכתבת הזכיר לי , שהייתי גם אצל אותו רופא –
לפני היה זקן תשוש עם התאילנדי והבן שלו.
מדברים על הבעיה הרפואית של האבא והבן אומר אולי ננתח , איך "נתקן" אותו .
אז הרופא בשיא הרגישות אומר "הוא זקן" זה לא הולך להיות טוב יותר. זה ככה הולך להשאר.
זה נשמע חסר רגישות, אבל בסיטואציה זה כלכך נכון…
14 באוקטובר, 2012 בשעה 22:08
בלי שום קשר לגיל,תמצא לי פרופסור שיכול לפתור את הבעיות שלך ?.?הוא יקבל נובל! חחחחחחח חיחיחי
14 באוקטובר, 2012 בשעה 23:11
הענין שעם רחובות לא מסומנים באופן ברור זה זוועה!
גם אני מסתוב לפעמים ברחובות ומחפש לדעת איפה ובאיזה מספר אני נמצא ואין כלום על הבית.זה מחרפן.
15 באוקטובר, 2012 בשעה 1:36
יש בעיה עם WAZE שלוקח לו מדי פעם זמן עד שמתאפס על עצמו אבל סך הכל הוא סבבה
15 באוקטובר, 2012 בשעה 9:02
ראסטה…זה נכון מאד ועצוב מאד…טוב שהאדם הוא יצור סתגלתן…
15 באוקטובר, 2012 בשעה 9:03
BITCH !! בוקר טוב!
שמעתי שיש רופא אליל בזימבאבווה שמוכן להרים את הכפפה
15 באוקטובר, 2012 בשעה 9:04
ODEON – אולי שווה לשווק קורס ניווט עירוני…יש כבר שני נרשמים…
15 באוקטובר, 2012 בשעה 22:00
חחחח תעשה סרט הפרופסור המבריז
15 באוקטובר, 2012 בשעה 23:42
אתה מעלה משהו שבאמת מעצבן שזה שאין שילוט נורמלי ברחובות בארץ.אין אחידות במספרי בתים וזה מרגיז.