רגע לפני

יש שירים שנחרטים לך בלב ובנשמה לא רק בגלל שהם יוצאי דופן בלחן או בטקסט. לפעמים זה בגלל הסיטואציה שבה שמעת אותם, לעיתים מזכירים לך חוויה טובה או רעה ומישהו אחר שישמע את השיר בכלל לא יבין למה אתה מתלהב ממנו.
ויש מקרים שבהם הכל נכון. הם גם יפים וגם משמעותיים לחוויה מסויימת.
תמיד אהבתי מוסיקה. כבר קראתם על זה לא מעט בבלוג.
בילדותי בשנות ה 70 של המאה הקודמת (כמה מוזר לכתוב את זה…) גרתי בשכונה שלווה. בחצר בית פרטי הסמוך לביתנו היה חדרון קטן שבו פעלה להקת רוק מקומית. אחד הנגנים היה שכן שלי, גבר בשנות העשרים המאוחרות ואליו הצטרפו חבריו. הם ערכו חזרות וניגנו מוסיקת רוק- בעיקר קאברים וקצת חומר מקורי ואני ואחותי- שני ילדים קטנים וחובבי מוסיקה נהגנו להתגנב לחצר הבית, להיצמד לחלון החדרון ולהקשיב למוסיקה בלייב.
די מהר חבורת הנגנים המוכשרת הזו הפכה ללהקת הליווי של כמה מהזמרים הגדולים של שנות ה 70 . זמרות שהיו אז בשיא תהילתן כמו רותי נבון ועדנה לב היו מגיעות לחדרון הקטן לחזרות לקראת מופעים.
קשה לי לתאר איזו התרגשות זו לילד אוהב מוסיקה, שחדרו עמוס בפוסטרים על הקירות של אלילי הנוער באותה תקופה וביניהם גם שתי הזמרות הללו- שאת פרצופן הוא רואה על הקיר בקומו בבוקר ובשכבו לישון בערב, לגלות שהן מגיעות לערוך חזרות בבית הסמוך. כמה פעמים ברחתי מבית הספר רק כדי להתגנב לחצר הבית הסמוך ולהציץ מהחלון לחזרות….לראות ממרחק אפס את זמרת השנה בגודל טבעי.
אהבתי מאד את עדנה לב. למרות השנים הרבות שחלפו מאז ימי תהילתה- עד היום יש מעט מאד זמרות עם היכולת הקולית שלה. קול עמוק, מיוחד ורב עוצמה. היא ניסתה ומנסה לחזור לתודעה בשנים האחרונות אבל זה לא הולך וחבל.
ובאותה תקופה היא העלתה מופע ונהגה להגיע כמעט מידי יום לחדר החזרות הזה. ואני הייתי שם. עד שהיו מבחינים בי ומגרשים אותי….
ואחד השירים שאהבתי ועדיין אוהב עד היום, היה שיר שהיא נהגה לבצע מספר פעמים בכל חזרה. והייתי מרותק בכל פעם מחדש. קוראים לשיר הזה "רגע לפני". שיר שהיא שרה עוד במסגרת הלהקה הצבאית שבה שירתה ואותו לקחה עימה לקריירת הסולו. שיר נפלא של הצמד הקלאסי אהוד מנור ונורית הירש. ובאותם ימי חזרות שמעתי את השיר הזה אין סוף פעמים בלייב והוא מוטמע בי.
ובכל פעם שאני שומע את השיר הזה בעשרות השנים שחלפו מאז, אני חוזר לשלוש דקות להיות אותו ילד בבית ספר יסודי, שברח מהשיעור, נצמד לחלון בחדר החזרות הסמוך לבית ורואה את עדנה לב מולי, צעירה ויפה, בחדר צפוף ודחוס עם עוד מספר נגנים אוחזת במיקרופון ופותחת מבערים….."רגע לפני שסוגרים את הדלת ואין ברחוב אנשים…."
אתם מוזמנים להקשיב לשיר כאן.