עולמו של טזוטה שליט"א. מבט מפוכח על החיים.

ביג לייק, מייק

3 בספטמבר, 2012 מאת

מייק בראנט היה הזמר הראשון שהערצתי בחיי.
זמר ישראלי צעיר שפרץ בצרפת וזכה להצלחה מסחררת בכל אירופה. קריירה ששום אמן ישראלי מעולם לא התקרב אליה. לא אז ולא עכשיו. אליל אמיתי. רק בשנה שעברה עלה בצרפת מחזמר על חייו. האגדה חיה ומתקיימת עד היום.
מייק היה כוכב ענק בקנה מידה בינלאומי. היסטריה, מעריצות צורחות ומתעלפות בהופעות, משטרה שמבריחה אותו מהאולם לאחר הופעות, מכירות של מליוני תקליטים, תמונות שער במגזינים, ספיישלים בטלויזיה, רומנים לוהטים עם דוגמניות ואינסוף סיבובי הופעות בצרפת וברחבי אירופה.
מועדוני מעריצים ואתרי הנצחה למייק בראנט פעילים עד היום בכל העולם, 37 שנים לאחר מותו.
הייתי ילד בכתה ב' או ג' כשמייק פרץ לחיי. את כל המידע על מה שקורה בעולם המוסיקה שאבתי מהשבועון להיטון. זה היה צינור המידע היחיד שלי. כל השבוע חיכיתי לגליון חדש של 'להיטון' שיעדכן אותי מה חדש. השבועון נהג לצרף פוסטרים של זמרים מידי שבוע. והגיע התור לפוסטר של מייק. ואיזה פוסטר זה היה! תמונה בגודל טבעי, בארבעה חלקים שאספתי במשך חודש. אחותי ואני חלקנו חדר משותף, ודמותו של מייק בראנט- בגודל טבעי היתה מה שראיתי בלכתי לישון ובקומי בבוקר.
הוא היה זמר מופלא וגם יפה תואר. יכולותיו הקוליות היו מופלאות, להיט אחרי להיט הגיע לתחנות הרדיו, ואחותי ואני, בטייפ סלילים ישן נהגנו להקליט מהרדיו כל שיר. אורבים לשירים במצעדי הפזמונים.
כל פרט על מייק בראנט עניין אותי. קראתי בשקיקה כל ידיעה, צפיתי בכל תוכנית שהוא השתתף בה בטלויזיה של אז, בשחור לבן. הקיר ליד מיטתי היה מלא בתמונות שלו. במחברות שלי הדבקתי תמונות, ובטייפ ניגנתי שירים. לא היה שום זמר אחר שאהבתי כך.
ובשנת 1972 מייק הגיע לסיבוב הופעות בישראל. אחת ההופעות היתה בתל אביב, בהיכל הספורט ביד אליהו- היכל נוקיה של היום. ברור שקנינו כרטיסים! אחותי ואני שיגענו את ההורים שלנו עד שהלכו וקנו כרטיסים בו ביום שההופעה התפרסמה….ספרתי את הימים והדקות עד ההופעה והתרגשתי כמו שרק ילד יכול לקראת הפעם הראשונה שבה יזכה לצפות באלילו מופיע.
והערב הגיע. אמא, אבא, אחותי ואני הגענו להיכל. רועד מהתרגשות התישבתי ביציע וחיכיתי לתחילת ההופעה. הייתי כל כך קטן שממש נבלעתי בכסא. זו היתה הופעה ארוכה….זמרת החימום היתה רבקה זהר. זמרת נפלאה כשלעצמה אבל לאף אחד לא היתה סבלנות אליה….
ואז..אחרי חצי שעה שנמשכה נצח עלה מייק לבמה והצרחות של הבנות באולם איימו להעיף את הגג. את מייק ליוו הרכב נגנים וזמרות רקע…קראו להן שלישית אלינת. מייק פצח בשרשרת להיטים ואני התמוגגתי וזייפתי בשירה במלוא גרון את כל המילים בצרפתית…בלי להבין אף מילה. מסביבי נערות צורחות בהיסטריה, כולל אחותי…..רעש והמולה…נהנתי כמו שלא נהניתי בחיי…..ופתאום…אמא שלי התעלפה וצנחה לרצפה. לא בגלל מייק בראנט. היא קיבלה סחרחורת מהיציעים התלולים של היכל נוקיה וכנראה קצת קלסטרופוביה.
ואחותי ואני בסיטואציה מטורפת. על הבמה מולנו האליל שלנו – מייק בראנט, בשר ודם, מבצע את הלהיטים שאנחנו אוהבים וטוחנים…מניע את גופו בטירוף כשאל הבמה מתפרצות מעריצות היסטריות שקופצות עליו ומנשקות אותו בעוד המאבטחים משליכים אותן בגסות מהבמה כשמייק מפציר בהם להיות יותר עדינים…רעש צרחות באולם כמו בימי הביטלמניה העליזים – ואני מתמודד סימולטנית עם שלוש התרחשויות…מימיני נערות באקסטזה צורחות ונופלות מהכסא, משמאלי אמא מוטלת מעולפת…כשאבא מנסה לאושש אותה עם ממחטה ספוגת בושם וסטירות עדינות לפנים… ומולי על הבמה- מייק בראנט נותן שואו חד פעמי…לא ידעתי במה להתרכז…המבט שלי רץ מצד לצד בטירוף- כמו במשחק טניס…אם מישהו רוצה הגדרה למונח "רגשות מעורבים" – אז הנה.
אמא חזרה לחיים לבסוף והתיישבה חצי זומבי על הכסא….הצלחנו לשרוד את ההופעה עד סופה. את האדרנלין מאותה הופעה סחבתי עוד ימים ושנים אחר כך.
מייק עבר משבר נפשי קשה שהוביל אותו לנסיון התאבדות בשנת 1974. הנסיון לא הצליח. הוא נפצע ואושפז למשך כמה חודשים. אחותי ואני הושפענו קשות ממה שהאליל שלנו עשה. דרך העיתונים (שוב להיטון…) עקבנו אחרי החלמתו. החזקנו אצבעות והתפללנו. והוא התאושש, עבר שיקום והוציא כמה להיטים נוספים, אם כי הוריד הילוך מהקריירה הרצחנית שהיתה עד אז. אבל אני המשכתי לאהוב ולעקוב.
וביום שישי אחד, ה 25 באפריל שנת 1975 , שעת צהריים מאוחרת, ישבתי ליד שולחן המטבח וצפיתי באמא מבשלת לקראת שבת. סירים, מחבתות, רעש טיגון, מוסיקה מהרדיו. ואז צפצוף מהדורת החדשות. והקריין אומר "קול ישראל מירושלים…..שלום רב" והידיעה הראשונה שבה הוא פותח היתה בנוסח : …."בפאריז מת הזמר הישראלי-צרפתי מייק בראנט…הוא התאבד בקפיצה….בן 27 היה במותו".
באותה שניה קפאתי. לא נשמתי. אמא עזבה הכל, חיוורת וחיבקה אותי. לא היה צורך לדבר. והתחלתי לבכות. בכי מר וקולני. העיתונות באירופה ובישראל געשה. מוספים שלמים וגליונות מיוחדים הוקדשו לחייו ולמותו. כולם שמורים אצל אחותי בבוידם…
מעולם לא הפסקתי לאהוב את מייק בראנט ולהקשיב למוסיקה שלו. יש לי את כל האלבומים שהוציא ואת כל ה DVD שמתעדים כל פיפס שלו. יש לי ברכב דיסק אוסף שהכנתי משיריו ומתנגן לפחות אחת לכמה שבועות.  הנה לינק ללהיט שלו ואם אהבתם אז עוד אחד….
ותמיד אני חושב מה היה קורה אילו מייק לא היה מסיים את חייו בגיל 27 וקצת?
האם היה מתחזק קריירה בצרפת על אש קטנה ויוצא מדי פעם לסיבובי הופעות נוסטלגיים כמו אנריקו מסיאס או אדאמו? ואולי היה הופך עוד בחייו לאגדה כמו שארל אזנאבור?
ואולי הקריירה שלו היתה דועכת, הוא היה חוזר לארץ, מנסה להוציא אלבום ישראלי שלא היה מצליח מסחרית ונעלם לתהומות הנשיה? פעם בכמה שנים היה מוזמן לתוכנית טלויזיה שתוקדש לשנות השבעים כמו "בטברנה" או משהו בערוץ 24 עם ירון אילן…לשיר מחרוזת קצרה משיריו ואולי לזכות לדואט עם איזה בוגר ריאליטי מוסיקלי כלשהו…
אבל כל זה לא קרה. ומייק מת והפך לאגדה שמתעצמת עם השנים. שיריו הם פסקול נצחי בתרבות המוסיקלית העולמית. שאלות קונספירציה סביב מותו חוזרות ועולות, המוסיקה שלו, סרטים ומחזות על חייו עדיין מרתקים קהל ותיק וגם צעיר. במותו מייק הבטיח לעצמו חיי נצח.

נושאים: סיפורים מהחיים | 16 תגובות »

16 תגובות

  1. מאת שושו :

    ואוו,מרגש מאד.זמר עם קול ענק,חתיך עולמי.לא נשכח.

  2. מאת אביבה :

    שלום טזוטא
    התרגשתי מאוד לקרוא.גם אני הערצתי את מייק ברנט,גיליתי אותו בשנות ה 80 שהיתי נערה ואוהבת את שיריו גם היום.אשריך שזכית לראות אותו בהופעה.אני היתי תינוקת שאתה ראיתי את ההופעה הזו. (-:

  3. מאת נירית :

    זמר נפלא.יהיה זכרו ברוך.

  4. מאת ברנדי :

    נוסטלגיה.גדלתי על השירים האלה וחוץ מזה איזה חתיךךךךךךךךךךך!!!

  5. מאת tinkerbel :

    ילד קטן שאוהב מוסיקה והולך להופעות של גדולים….טיפוס אתה טזוטא!

  6. מאת שון :

    זמר ענק
    אחד הגדולים בכל הזמנים

  7. מאת duki :

    זמר נהדר עם סיפור טרגי.חבל עליו.יהיה זכרו ברוך.
    תודה על הפוסט.

  8. מאת amit :

    הרגת אותי עם המתעלפות מימין ומשמאל חחחח כל כך מתאים לסיטואציות שלך בחיים עוד שהיית ילד חחחחחחחחח

  9. מאת ברנדי :

    פןסט יפה
    תודה רבה

  10. מאת עומר :

    היה גדול ונשאר גדול.חבל חבל.

  11. מאת haAni :

    you are soooo sensitive.
    a sensitivity that is typical of the performers you seem to idolize and a fan of.
    the plight of those in the creative field is not unlike that of the jewish one.
    more than any other profession, those who are in the performing arts seem to be victims of a short life span.
    perhaps the term tortured artist is to be taken literally?

  12. מאת tazuta :

    היי haAni
    אני מניח שאדם שאיננו רגיש לא יכול להיות אמן שמרגש אחרים. יתכן גם שהרגישות הזו היא ששוברת נפש עדינה וגורמת לה לאבד את עצמה לדעת באופן ישיר או עקיף. אלו ששורדים את סף הרגישות הזה הופכים להיות מתישהו ציניים ועוקצניים- ע"ע רוג'ר ווטרס מפינק פלויד.

  13. מאת דליה :

    היי טזוטה, "נחתתי" אתמול בבלוג שלך בעקבות התראת גוגל שקיבלתי על מייק בראנט. אהבתי מאוד את הפוסט שכתבת על מייק. אכן מייק "היה זמר מופלא, יפה תואר עם יכולות קוליות מופלאות". אני אגב אחת מאותן ילדות שרצו לבמה באותה הופעה מדוברת (אך כמדומני שההופעה ביד אליהו הייתה בקיץ 71).
    ריגשת אותי מאוד במשפט שכתבת " מעולם לא הפסקתי לאהוב את מייק בראנט ולהקשיב למוסיקה שלו." מסתבר שעברנו את אותן חוויות, ההמתנה השבועית לחוברת "להיטון" ולפוסטר הידוע בן 4 החלקים שגם היה תלוי מול מיטתי במשך שנים רבות וגם את הכאב הרב בו חשנו כשהתקבלה הידיעה שמייק אינו איתנו יותר.
    בשנים האחרונות אני פעילה בנושא ההנצחה של מייק. הייתה לנו קומונה וגם פורום רשמי ב"תפוז" שהיה פעיל מאוד ולצערי נסגר לפני כשנה מסיבות שונות. כיום יש לנו קבוצה בפייסבוק שבה נמנה גם אחיו של מייק (צביקה ברנד) איתו יש לנו קשר הדוק. אגב, צביקה העלה אתמול קישור לפוסט שכתבת בקבוצה שלנו.
    נ.ב. במסגרת ההנצחה, התחלתי לערוך לפני מספר שנים קליפים עם להיטים של מייק, ובעיקר קליפים ללהיטים שלצערי אין להם תיעוד מהופעות של מייק. באם תרצה, אתה מוזמן לצפות בהם בקישור הבא: http://m.youtube.com/?reload=9&rdm=m9vcrc6vh

    בעקבות "הנחיתה" בבלוג שלך, אני שקועה מאתמול בקריאת הפוסטים הנוספים שכתבת ואני לא מפסיקה לצחוק ("הדבקתי" גם החבר'ה במשרד ושלחתי להם קישור)……… יש לך כתיבה מעניינת, שנונה עם חוש הומור נפלא. "קנית" אותי עם הפוסט על "האנשים חסרי ההגיינה", כתבת על אותם נושאים שמטרידים גם אותי.

    נ.ב. האם יש אפשרות לקבל התראה למייל כשאתה מפרסם פוסט חדש, כמו בתפוז?

  14. מאת דליה :

    אופססס זה הקישור הנכון: http://www.youtube.com/user/daliat1?feature=mhee

  15. מאת tazuta :

    היי דליה
    ברוך בואך לבלוג :-)
    מרגש אותי מאד לקרוא את דבריך ולדעת שחווינו את מייק יחד בזמן אמת ובאופן דומה (היום אני מצטער שלא רצתי גם אני לבמה באותה הופעה…).
    אני שמח לדעת שיש קבוצה בפייסבוק. אחפש אותה ואצטרף.
    תודה רבה על הלינק לקליפים…זה בדיוק מה שאני הולך לעשות עוד מעט….לצפות בהם בכיף! תבורכי על יוזמת התיעוד והעריכה!
    תודה רבה על המחמאות לפוסטים. אני תמיד שמח לדעת שמה שאני כותב מגיע ונוגע.
    לגבי התראות- יש אופציה כזו בבלוג שמעולם לא ניסיתי אותה (עצלנות טכנופובית…) אנסה אותה בקרוב ונראה אם יעבוד…

  16. מאת Mike est le plus charimatique de tous les chanteurs une :

    Mike est le plus charismatique de tout les chanteurs une voix exceptionnel une performance vocale un souffle inégalable un charisme doué de gentilllesse un Dieu une beauté digne des plus beaux reves un prince venu des milles et une nuit qui n'apparaitrait que dans mes reves les plus fous pour qu'il sois toujours auprès de moi tout comme dans toutes ces apparitions de télévisions sa voix résonne en moi jusqu'à lullison et que ton plus doux sourire ne disparaisse jamais dans l'horison tu es pour toujours dans mon coeur ton image ta voix son encrer dans mon ame repose en paix mon belle ange

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועשויה לעכב את תגובתך. אם התגובה אינה מופיעה, צריך פשוט להמתין מעט.



מאמרים נבחרים

חפש בבלוג

קטגוריות

תגובות אחרונות

ארכיון

כלים

תגיות