ריח תפוח אודם שני
אתמול, שמונה בערב. התחשק לי מיץ תפוחים. במקרר היה בקבוק חדש.
פתחתי אותו, מזגתי לכוס ושתיתי בלגימה ארוכה. תוך כדי השתיה הרגשתי שמשהו לא בסדר. לא היה לזה טעם של תפוחים. היה לזה טעם של K-500 – תרסיס נגד חרקים.
לפני שתשאלו מאיפה אני יודע איך הטעם של הרעל הזה, אתקן ואומר שהטעם היה כמו ריח של תרסיס נגד חרקים. מספיק טוב?
בגלל שאני פסיכי, מזגתי עוד קצת ושתיתי גם את זה, לוודא שאני לא הוזה.
אני לא הוזה. טעם של רעל .
ואז הפנימה האפשרות ששתיתי רעל. ומן הסתם הוא עושה דרכו בשניות אלו ממש במחזור הדם- ישירות למח ולמערכת העצבים.
מי יודע כמה זמן נשאר לי לפני שאפרפר ואף אחד לא ידע למה?
התחלתי לעשות חשבון מהיר כמה זמן יקח לי להיפרד מהמשפחה ולסגור קצוות. עכשיו סוף חודש בעסק, אז גם צריך להוציא חשבונות ללקוחות, לשלם משכורות וסוציאליות. איזה זין. לא זמן טוב למות הלילה.
השארתי את הבקבוק על השיש ועליתי לחדר למעלה- שם ישבה החטובה וצפתה בטלויזיה.
"תשמעי" אמרתי לה בטון רגוע. "כנראה ששתיתי רעל שהיה בבקבוק מיץ. אז אם יקרה לי משהו- אתמוטט או אתעלף – הבקבוק במטבח על השיש, תני אותו לצוות האמבולנס שיגיע".
היא נעצה בי מבט, הבינה שאני לא מותח אותה ופתחה בשטיפה – "למה אתה לא שם לב מה אתה שותה?!! למה אתה לא מריח קודם?!!!…..מה שאתה יודע לעשות בחיים זה רק להדאיג אותי !!"
ראיתי מבעד לגערות שלה את הלחץ….היא הלכה למטבח להריח את המיץ ונחרדה. אבל אני עדיין הרגשתי נורמלי…
הסכמנו שאם היא תבחין במשהו מוזר בי (יותר מהרגיל…) היא תזמין רופא.
בינתיים התחלתי לתכנן את הלוויה שלי. אני רוצה אירוע מכונן…..הבעיה שאם שתיתי רעל, אז כבר אין לי זמן לדאוג לכל זה….
לפני כמה שנים סיפרתי בפוסט שאני רוצה שבלוויה שלי תהיינה מקוננות. ארבעים זקנות לבושות שחורים שתצעדנה לפני הארון בזעקות איומות "איך הלכת !!! איך !!!????" תוך מריטת שערות וסטירות עצמיות. אחרי שישליכו אותי לבור, אני רוצה שמשום מקום תגיח במפתיע קבוצה של עשרים ילדות בנות עשר, כולן בלונדיניות כחולות עיניים בשמלות שבת לבנות שירוצו ויקיפו את הקבר הפתוח בצרחות – אבא!!! אבא!!! ואז יעלמו כלעומת שבאו….אני מניח שסוכנות ניצבים טובה תוכל לארגן את זה….רק המחשבה על המבטים ההמומים של משתתפי הלוויה משעשעת אותי כבר עכשיו.
אחרי ההספדים (שיוקראו על ידי קריין מגמגם) אני רוצה שתעלה רביעיית כנרים עגומי מבט שבמשך עשר דקות ינגנו בזיופים קשים מוסיקה קלאסית מעצבנת ומצרצרת שתשגע את כולם, אבל לאף אחד לא יהיה נעים להגיד משהו….
לקינוח אני רוצה שיזנק על הקבר גבר תמהוני עם ג'ריקן דלק, יצית את עצמו, ותוך שהוא בוער יזעק "אין חיים בלעדיך טזוטה!!!" וירוץ החוצה מבית הקברות ,עטוף בלהבת ענק, לפני שיספיקו לתפוס אותו.
אף אחד כמובן לא צריך לדעת שזה פעלולן ששכרתי מבעוד מועד.
אבל בינתיים עברו כמה שעות ולא קרה לי כלום. אז הלכתי לישון.
ולהפתעתי קמתי הבוקר. עם השיר הזה מתנגן לי בראש…
מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי
נושאים: סיפורים מהחיים | 23 תגובות »
29 בינואר, 2012 בשעה 12:29
אתה מטורף,איך החטובה חייה במחיצתך?
29 בינואר, 2012 בשעה 13:09
שושו- מסתבר שהיא לא רק חיה איתי, אלא גם נהנית מזה….
29 בינואר, 2012 בשעה 13:28
חחחחחחחח……כייף לך.
29 בינואר, 2012 בשעה 14:48
שתהיה בריא וישמור אותך אלוהים תיזהר עם מה שאתה שותה
29 בינואר, 2012 בשעה 15:30
חחחחחחחחחחחחחחחחח הרגת אותי עם ההלויה שאתה מתכנן חס וחלילה!!!!!!!!!!! עד 150 שנה,אוהבת אותך וצריכה את הפוסטים שלך עוד הרבה שנים!!!!!
29 בינואר, 2012 בשעה 22:38
מאכזב……אז מה זה היה בסוף בבקבוק?חחחחחח
29 בינואר, 2012 בשעה 23:49
אתה לא נורמלי עם הקטע של הלוויה!
30 בינואר, 2012 בשעה 1:20
אתה צריך לקחת את המיץ לבדיקה ולהתלונן אצל היצרן
30 בינואר, 2012 בשעה 9:31
זה מזכיר לי את הגלידה שטעמתי אצל שטראוס . בביס הראשון היה לזה טעם של בטריה מקולקלת. חומצי ומזעזע
דיברתי עם השרות הלקוחות שלהם -אמרו שישלחו פיצוי- במכתב כתוב 50 שח פיצוי – שלחו רק 40 שח … -אולי זה עמלה ?
אבל להפך – החטובה לא אומרת לך – תטעם – תגיד לי אם זה מקולקל ?
כלומר – עדיף אתה ממני ?
30 בינואר, 2012 בשעה 10:07
ביצ,יש לך דיבור נגוע.
30 בינואר, 2012 בשעה 10:49
חחחחח BITCH קבלי את התנצלותי על זה שנשארתי בחיים
30 בינואר, 2012 בשעה 10:50
דודי ו BITCH – התלוננתי ליצרן, לא שלחתי לבדיקת מעבדה. אין לי מושג מה החומר שנכנס לשם. מכיוון שלא מתתי מזה, אין לי כח לוועדות חקירה…הם שולחים לי פיצוי ואני בתמורה אחזיר להם את הבקבוק ה"נגוע".
30 בינואר, 2012 בשעה 10:52
ראסטה- לא אמרת להם כלום על גילוח הסכום של הפיצוי?
ולשאלתך- לא… חטובתי לא מבקשת ממני לטעום לפניה. אני מניח שזה בגלל שהיא לא סומכת על הטעם שלי
30 בינואר, 2012 בשעה 12:44
שושו תהי בשושו
30 בינואר, 2012 בשעה 12:51
את חצופה,מה נעשה בלי טזוטה היקר?
30 בינואר, 2012 בשעה 23:07
צוחקיםםם חחח הרי החטובה לא יכולה בלעדיו!!
31 בינואר, 2012 בשעה 9:22
כן , התקשרתי , אבל הרגשתי מגוחך לגמרי.
מצד שני , שידעו שמישהו שם גילח עשיריה
31 בינואר, 2012 בשעה 9:32
אני מאמינה שהחטובה לא יכולה בלעדיו,מה איתך?אני מבינה שאתם בקשרים?
3 בפברואר, 2012 בשעה 0:46
עכשיו אני קולטת את שם הפוסט ונזכרת שאהבתי ת השיר הזה בתור ילדה…..שובי ציפורת חחחחחח
4 בפברואר, 2012 בשעה 19:55
10 בפברואר, 2012 בשעה 17:23
אחרי המקלחת החמה
עכשו אתה נקי גם מבפנים
ישר כוח
5 בנובמבר, 2013 בשעה 14:35
אתה יודע מהי שתייה טובה, הבעיה היא שחוש הטעם שלך נדפק.
6 בנובמבר, 2013 בשעה 9:13