הייר סטייל

אחיינית שלי התחתנה השבוע. ואם זה נשמע לכם כמו דז'ה וו לפוסטים שלי מהשנה האחרונה אתם לא טועים. זו החתונה השלישית של אחיינים שלי תוך פחות משנה.
ככה זה. אנחנו חיים במעגלים תקופתיים. עונתיים.
מאחר והמעגלים הללו משקפים תקופות חיים שונות בתוך שכבה חברתית שבה אנו חיים, זה תמיד מגיע בגלים.
אז יש תקופה שבה לך ולכל חבריך/בני דודיך יש בר מצווה בערך באותה שנה. אחר כך יש תקופה שבה כל מכריך בשכבת הגיל שלך מתחתנים, ואתה באטרף של חתונות. אחר כך מגיע המעגל של הלידות-בריתות, אחר כך שוב מעגל הבר/בת מצווה- הפעם של ילדיך וילדי מכריך, ואחר כך מעגל החתונות של ילדיך, אחייניך וילדי חבריך, ואחר כך מגיעים למעגל הכיף האמיתי. רצף של הלוויות בצהרי היום. המעגל שבו הדור הותיק מתחיל למות. בהתחלה יש מעגל קצר של סבתות וסבים שלך ושל חבריך, שחולפים מן העולם, ואז מגיע המעגל הרחב יותר, שמתחיל בזה שמת אחד הדודים, בעקבותיו מישהו מההורים, ולקינוח מתפגרים עוד דוד או דודה. וזה כמובן קורה ברוטציה- בצד שלך, מהצד של זוגתך, אצל חבריך. התוצאה הסופית היא שתוך מספר שנים בודדות לא נשאר זכר לדור ההוא.
ואז אתה חושב על המעגלים, שבעיני רוחי נראים כמו אבן שנזרקה למים ומייצרת מעגל גלים המתפשטים מהמרכז החוצה, כל מעגל פנימי דוחק החוצה את המעגל החיצוני עד שהוא מתפוגג.
ואתה מבין שאחרי המעגל של ההורים/דודים שלך שמתים……המעגל הכרונולוגי הבא בתור להיעלם הוא הדור שלך…
אז אחרי שהבנו שכולנו למעשה מתים שעדיין לא מתו- אנחנו רגועים ומאושרים ואפשר להמשיך לנושא האמיתי והחשוב מאד של הפוסט.
למה הזכרתי את החתונה בראשית דברי?
לא כדי לשתף איזה כיף היה,כמה רקדנו,שתינו, אכלנו,כמה כולם/ן היו מהממים/ות, כפרות ומאמי. בשביל זה יש את הפייסבוק השקרן שבו כולם י-פ-י-ם & מ-ד-ה-י-מ-י-ם. גם זאת עם הגיבנת השעירה.
לא כדי להתלהב שהכלה היא ב-א-מ-ת אחת הנשים הכי יפות על פני האדמה.
לא כדי לקטר שלא שתיתי אלכוהול חוץ מכוס בירה, כי ציפו לי שעתיים נסיעה חזרה הביתה.
לא כדי לספר על צעירה אלמונית עגלגלה בשמלת טורקיז חשופה להפליא ונטולת חזיה שישבה בשולחן שלידי ושדיה כבדי המשקל נשפכים לכל עבר.
אפילו לא כדי להתמוגג איזו כוסית היתה אחייניתי הערמומית אחרי שחתמה על חוזה המשך כפרזנטורית של לוציפר.
כל הפוסט הארוך הזה כדי לספר לכם על הפטיש שלי לשיער. אני אוהב שיער נשי גולש ושופע. פראי.
אבל כשיש אירוע, יותר מדי נשים, כולל החטובה שאיתי, מעוללות עוול נורא לשיערן.
הן קוראות לזה – פן חלק.
ואני- שאוהב שיער נשי שופע בכל הצורות- תלתלים גדולים או קטנים, קוקו בלוף, המראה הרטוב, המראה הפרוע של "הרגע היתה לי אורגזמה אלוהית" , אפילו סתם פזור על הכתפיים – יכול לסבול הכל, רק לא פן חלק ולא החלקה יפנית רחמנא ליצלן (עוד סטיה יפנית בסגנון של סושי,סומו,חרקירי,ווסאבי, טמאגוצ'י בוקקי וסרטי קולנוע משעממים שלאף אחד אין אומץ לומר שזה חרא).
יש נשים (כל הנשים שאני מכיר לפחות…) שהפן החלק פשוט לא יפה ולא מחמיא להן. יש לי אחת כזו בבית- זוגתי החטובה. יש לה שיער גלי גולש ויפה. היא לא צריכה כלום, רק לצאת מהמקלחת, לתת לו להתייבש טבעי והיא במלוא הדרה.
אבל בכל פעם שיש אירוע היא עושה פן חלק ואני רואה אותה ומאבד שלוש שנות חיים. גם בחתונה הזו כמובן. היא יודעת שאני לא אוהב את זה אבל התשובה השגורה אצלה היא "כולם אומרים שזה יפה". "כולם" דרך אגב, זה הספר, החופף והפניסט. ואולי עוד איזה צבוע או שניים שלא נעים להם….
ואני אומר- אם את חושבת שזה כל כך יפה- למה את לא עושה כל יום?…