יש ואין

כנראה זה ענין של הצתה מאוחרת, אבל דווקא היום פתאום קפצה לי עובדה מוזרה לראש.
שמתם לב שבמדינת ישראל אין כיכרות?
באירופה, בכל עיר קטנה שנטייל בה , יש לפחות כמות חד ספרתית של כיכרות גדולות ומרשימות. היכן שלא תהיו. עצמו עיניים ושימו אצבע על המפה- שם תהיה כיכר.
אתה מטייל מפיאצה אחת לפיאצה אחרת. כיכרות ענקיות שהן בעצם מדרחוב הומה אדם, שמחה ופעילות. אמני רחוב, דוכני משקה, מזרקות, שעון, כנסיות, בית העיריה, פסלי ענק. בתי קפה וגלידריות מסביב, ים של אנשים מסתובבים, רובצים, יושבים, עומדים, מטיילים, מנגנים, שרים, שותים.
ואצלנו? חול, בטון עברה וזעם, משלחת מלאכי רעים.
אפילו בתל אביב- מרכז התרבות השוקק שלנו יש רק כיכר פעילה אחת. כיכר רבין. (ולא- כיכר המדינה היא לא כיכר, כמו שמעגל התנועה ליד הבית שלי הוא לא כיכר. גם גוש הבטון שנקרא כיכר אתרים הוא לא כיכר).
אבל מה יש בכיכר רבין ביומיום? כלום. מרצפות רחוב דוממות. שום דוכן, שום דבר שמח. רק אסוציאציה של ערבי זכרון ועצרות שכול בניחוח הפגנות פוליטיות.
רק בישראל הקלסטרופובית, גם בערים רחוקות ממרכז הארץ, כל פיסת קרקע היא משאב נדל"ני יקר המציאות. אז למה לבזבז אותו חלילה על כיכרות משובבות נפש? הרי אם תהיינה כיכרות יפות, המוני אדם עלולים חס וחלילה לצאת ולהנות בהן. עדיף לדחוף עוד 5 מגדלי יוקרה.
אז כיכרות אין, אבל עודף אינפורמציה דווקא יש ויש.
ענין בדיקות הדם, סובל מאינפלציית יתר של מידע. תאמינו לי….עשיתי בדיקות כולסטרול רק עכשיו…
פעם, ולא כל כך מזמן, בן אדם היה עושה בדיקות דם, הולך אחרי מספר ימים לרופא, הרופא היה מוציא את התוצאות, מסביר והכל בסדר.
אחר כך התקדמנו. אפשר היה לקבל את תוצאות הבדיקה באינטרנט. אז האדם הסביר היה מדפיס את המסמך, מקבל מספרים חסרי פשר, הולך לרופא שהיה מסביר לו- ונרגע. אחר כך כבר לתוצאות צורפו ערכי הנורמה, והאם התוצאה עומדת בנורמה. היה האדם רואה מה חריג ומה לא, ובדרך כלל גם לא מבין שום דבר. לא יודעים- לא מדאיג. היה הולך לרופא- שהיה מסביר לו- והכל סבבה.
ולאחרונה- קופות החולים השתכללו. ליד כל ערך תוצאתי ברשימת הבדיקות, יש אייקון של "הסבר מפורט".
אתה רואה שיש תוצאה חריגה באיזשהו ערך, לוחץ על האייקון, ומקבל הסבר מה זה בדיוק אומר ועל מה זה מצביע.
אבל יש בעיה. ברור.
כל חריגה מקבלת שם הסבר מבעית, שקובע בלשון רפואית יבשה שהחריגה מהנורמה מצביעה על מחלה איומה שבסבירות גבוהה תסתיים במוות ביסורים קשים. יש כמובן הסתייגות קצרה שאומרת שזה לא בהכרח…אבל מי בכלל מגיע לזה.. וקבלו ממני עצה: לעולם אל תחפשו בגוגל מידע נוסף למה שמצאתם שם. זה תמיד יסתיים בתוצאת חיפוש שתקשר לדיאגנוזה עוד יותר סופנית, במובן האמיתי של המילה. והנבדק האומלל בלחץ אטומי עד שהוא מגיע לרופא שמפענח את הבדיקה. אז אם ממילא צריך ללכת לרופא שיפענח את הבדיקה…מה צריך את כל המידע הזה מראש?….  too much information !