ארבע במאה
השבוע הבלוג חוגג שלוש שנים. וזה אולי זמן מתאים לדבר באופן מרוכז על מה שבמשך תקופה ארוכה יוצא לי לדסקס מידי פעם עם קוראים בהתכתבות אישית.
הרבה שואלים אותי למה אני לא מוציא ספר. למה אני לא מרכז קבצי סיפורים ומוציא אותם לאור. פעם אפילו קיבלתי פניה מאיזו הוצאה לאור שרצתה שנבחן את זה.
אז טכנית- ברור שאין בעיה. אני תמיד יכול לבחור איזה 200 פוסטים חביבים, להעביר להוצאה לאור, להדפיס מהדורה או שתיים וזהו. אני גם לא צריך את ההוצאה לאור שתלווה או תממן את זה. אני לא סופר שמתפרנס מכתיבה ואני יכול, תודה לאל, לעשות את זה לבד. במילא סופרים מרויחים שקלים בודדים לכל ספר.
אבל לא מתאים לי. המדיה המודפסת עוברת תהליך מתמשך ובטוח של חוסר שימושיות מצד אחד, וסוג של זילות מצד שני.
אני קורא וקונה לא מעט ספרים כל הזמן. אבל ברור לי שתוך זמן לא רב זה יהיה בדיוק כמו שקרה לי עם המוסיקה. אני לא שומע יותר מוסיקה במערכת הסאונד בבית. אני שומע בעיקר קבצים במחשב או ברכב. יש לי אוסף של אלפי דיסקים מקוריים, שאת מרביתם כבר המרתי לקבצי מחשב. עצוב לי קצת, אני מהדור שגדל על מוסיקה מתקליטים.
כבר היום נדמה לי שקראתי באיזשהו מקום שמכירות הספרים הממוחשבות עברו את מכירות הספרים המודפסות. אז לא בא לי להוציא משהו במדיה שכבר עבר זמנה כנראה. אנחנו חלק מדור שצורך את התוכן שלו מהרשת, בכל מיני ניידים.
דרך הבלוג אני מגיע להרבה יותר קוראים ממה שיכולתי להגיע במכירת ספרים. מהדורה מוצלחת מוכרת כמה אלפי עותקים. את זה יש לי בפחות מחודש של כניסות לבלוג. אבל הכי חשוב, דרך הבלוג יש לי קשר מיידי עם קוראים שרוצים להעיר/להאיר או לדסקס איתי משהו- כמעט און ליין. ומה כותב צריך יותר מזה? תודה לכל המבקרים בבלוג, לקוראים ולמגיבים.
אז בטח יהיה נחמד לנסוע ברכבת ולראות מישהו מחזיק ספר של טזוטה וקורא להנאתו, או להבדיל, לדעת שמישהו יושב בשירותים ואני עוזר לו להשתחרר מעצירות…
אני גם לא יודע איך ארגיש כשאראה ספר שלי מונח עם עוד מאות ספרים בערימה על שולחן ב"צומת ספרים" תחת השלט ארבעה ספרים במאה ש"ח. אולי זה יעשה לי טוב ואולי יבאס. אני לא יודע…. אשמח לשמוע מה אתם חושבים בנושא הזה.
אני כותב כבר מספר שנים שני ספרים "כבדים" במקביל. שונים מאד מהבלוג. מתישהו הם יצאו לאור, לא בשם טזוטה, אלא בשמי האמיתי מן הסתם. אבל גם כאן אני מתלבט באיזו פלטפורמה להפיץ אותם. אולי אשים אותם להורדה חופשית ברשת….נראה.
מה שכן בא לי לעשות, אבל לא נראה לי שזה יקרה בגלל כל עולם זכויות היוצרים על תמונות- בלתי אפשרי לאתר ולקבל זכויות יוצרים לכל תמונת ציצים סתמית ברשת – זה להוציא ספר ענק ומהודר רק עם תמונות של ציצים. "אנציקלופדיה" עבת כרס מודפסת באיכות מרהיבה על נייר כרומו. זה משהו קלאסי שאני משוכנע שגם יהיה ספר מתנות פופולארי , אבל אין לי שום דרך להשיג את כל מגוון הציצים הזה שלא דרך הרשת. כמובן שתמיד עומדת האופציה לחפש מתנדבות, להכנס לסטודיו ולצלם את הציצים בעצמי…מה שיהפוך את כל העסק למפעל חיים של איש אחד…אמממממממממ… דווקא נראה רעיון טוב.
תארו לכם את טקס פרס ישראל בעוד 25 שנה… טזוטה הקשיש יעלה על הבמה לקבל פרס מפעל חיים על תרומה יחודית לתרבות ולעם.
אז שיהיה יום הולדת שמח לבלוג שלנו….
ומה יותר טוב מתמונה של התפיסה שלי לנערה לוהטת ???

נושאים: סיפורים מהחיים | 26 תגובות »
24 במאי, 2011 בשעה 11:54
אני מוכן להיות הצלם שלך,
בהתנדבות ,כמובן.
24 במאי, 2011 בשעה 12:36
ברכות חמות יקירי.
24 במאי, 2011 בשעה 13:00
ראסטה… אז כבר יש שני צלמים…יש סטודיו…עכשיו נחכה למתנדבות..
24 במאי, 2011 בשעה 13:01
שושו
לעונג הוא לי לקבל ברכות משגרירת פולין בישראל…
24 במאי, 2011 בשעה 15:08
אני אוהבת את הבלוג שלך.אתה כמו שעון שויצרי,תמיד מעדכן תמיד בקשר ולא ניהיה עצלן ונעלם לחודשים בלי פוסטים,בטוח בחיים אתה גם כזה מתמיד,יומולדת שמח בלוג טזוטא ותמשיך ככה הרבה שנים
24 במאי, 2011 בשעה 16:16
בנושא למחשבות על מכירה \הורדה של הספרים:
אני מאוד אוהב את הרעיון של השיתופיות- לינוקס/GNU (לדוגמא) מפגינה את זה בצורה האולטימטיבית בעיני.
שנאמר (בעיקר על ידי לעצמי) "שתף,שתף ולא תחסר"
מספר לינקים לדוגמאות של אפשרויות לשתף\ו\או למכור
להקת מטאל שמפיצה את החומרים שלה בחינם ומציעה לתת כמה שרוצים תמורת החוויה דרך FAIR PAY
http://www.severedfifth.com/pay/
יש את רשיון GPL שהוא בעיקר לתוכנות , אבל אולי אפשר ללמוד מזה על הקונספט (מותר להעתיק,אסור לשנות וחובה לתת קרדיט ליוצר)
http://en.wikipedia.org/wiki/GNU_General_Public_License
אגב, אני צלמונאי אורגינל. ככה שתהיה בטוח שלא אשרוף את הפילם על הבחורה הראשונה שתבוא (-:
בזמני , הכרתי הרבה מתנדבות בקיבוץ, אז אנחנו מסודרים.
24 במאי, 2011 בשעה 22:01
אוי ההיא בתמונה מכוערת חחחחחח
מזל טוב!
24 במאי, 2011 בשעה 22:26
תכניס אותי לענינים איתך ועם ראסטה
הסטודיו עלי………
24 במאי, 2011 בשעה 22:54
וואו שלוש שנים!! יאלה! תוציא אלבום של ציצים יהיה להיט!!
24 במאי, 2011 בשעה 23:41
טאז היקר לא יכולת למצוא יותר כוסית מזו שבתמונה??? אבל חוץ מזה אני חושבת שיש רומנטיקה בספר של נייר. להחזיק אותו,להכנס איתו למיטה.מה שאין במחשב.
25 במאי, 2011 בשעה 0:19
יש יתרון לספר.אפשר לקנות מתנה לאנשים,להעביר מאחד לשני,מה שאי אפשר בדיגיטלי.אני בעד שתוציא.
25 במאי, 2011 בשעה 2:02
טזי,בענין של ספר ציצים אם זה צילומים של ציצים בלי פנים לא תהיה בעיה להשיג מתנדבות לצילומים.אתה אפילו יכול לקחת אותי בחשבון חחחחחח
מזל טוב ליומולדת שלוש!!! עד 240
25 במאי, 2011 בשעה 3:39
אני בענין של ספרים.הריח.התחושה. איזה כיף לי איתך.כבר שלוש שנים???? יו איך הזמן רץ!
25 במאי, 2011 בשעה 15:39
טזוטה.. מזל טוב יקירי
אין על הבלוג שלך!- תמיד עושה אושר ומשמח את הלב. אתה עושה מצווה גדולה, תאמין לי..
תודה על הבלוג, טזוטה, ותודה עליך!
המשך כך..
נ.ב- ביץ' נראה לי שאת היחידה שהסתכלה על הפנים של הבחורה חח
ואם כבר בחורות מגעילות עם פופקורן, נזכרתי בבדיחה:
מישהי מספרת לחברה שלה על חוויות אנאליות: "אתמול בעלי נכנס ויצא לו תירס".
החברה עונה לה: "טוב שלא יצא פופקורן.."
מזל טוב!
25 במאי, 2011 בשעה 17:42
ביצ'- את צודקת… אבל את יודעת איך עובד מח גברי…
25 במאי, 2011 בשעה 17:43
ערן- כמו שזה נראה לא תהיה לנו בעיה להשיג צלמים או לוקיישנים….
אקיים ישיבת דירקטוריון וירטואלית עם ראסטה ונראה לאן זה זורם….
25 במאי, 2011 בשעה 17:44
לילך- קדימה….לקחתי אותך בחשבון ותודה על הדוגמית
25 במאי, 2011 בשעה 17:46
ליידי DD תודה!- מה שלומך יקירתי?… לונג טיים….
25 במאי, 2011 בשעה 17:47
תודה לכל המברכים… :-))
25 במאי, 2011 בשעה 19:11
volunteer for the coz
25 במאי, 2011 בשעה 19:33
טזוטה יקירי.. אני בסדר. אכן לונג טיים.. תכף אשוב..
25 במאי, 2011 בשעה 19:40
טזוטה יקירי.. כן אני בסדר.. אכן לונג טיים. תודה שאתה דורש בשלומי יקירי.. אני מקווה שבקרוב אשוב לפעילות סדירה.
צ'ק מי
נשיקות…
25 במאי, 2011 בשעה 22:10
HELP – התנדבותך מתקבלת בברכה…הסטודיו מחכה
25 במאי, 2011 בשעה 22:40
סבבה אין בעיה לפחות היו משלימים את התמונה ומכסים גם תפרצוף בפופקורן חחחחחחח
27 במאי, 2011 בשעה 22:38
I want to volunteer.
I HAVE JJJ cup and have been spending my life trying to hide the beauties.
I want to celebrate the voluptuousness that is natures gift and show women across the land that bigger is better.
I also want to emphasize one more thing: boobs are a tool for mind control.
when a man sees a pair his cognitive skills are out the window and he is henceforce a fugitive…take that to heart.
good weekend
28 במאי, 2011 בשעה 8:54
שלום לך ליידי JJJ ! התנדבותך מתקבלת בברכה
קדימה..
זוג ציצים יפים אכן משפיע על חשיבה לוגית…. אני מקבל את התזה שלך.