» ארכיון הבלוג » הסקס ועונשו

עולמו של טזוטה שליט"א. מבט מפוכח על החיים.

הסקס ועונשו

23 בפברואר, 2011 מאת

אני באובססיית שניצלים. בשבועיים האחרונים אני אוכל שניצלים כל יום. כל ארוחת צהריים וכמעט גם כל ערב.
החטובה מתחרפנת מזה. מילא במשך היום כשאני עובד מחוץ למשרד. אז באמת שניצל הוא ברירת מחדל נורמלית לארוחת צהריים מהירה, אבל בערב בבית? יש מלא אוכל במקרר, אבל אני כמו מסומם ממלמל "שניצל….שניצל".
יש תקופות כאלה. לא נמאס לי. טעים לי.
מה שמוזר הוא, שדווקא בתקופת טירוף השניצלים הנוכחי, בכל יום שאני נוסע בדרכים –לא משנה האיזור הגיאוגרפי, אני כל הזמן מבחין במשאיות עמוסות תרנגולות אומללות בדרכן למשחטה נוסעות לצידי. זה לא היה כך קודם…כמו היקום עצמו רומז לי על הקשר…
עם או בלי קשר לשניצלים…יש רגעים בחיים שאתה עובר מקיצוניות לקיצוניות.
אני שונא קור וחורף. כבר כתבתי על זה לא פעם.
ומה שמשגע אותי בלילות הקרים הללו, זה איך כל פעם אני נופל לאותו בור אחרי סקס.
במהלך הזיון אני כל כך שקוע שאני לא מודע לקור, ולאחריו, אני שרוע מיוזע במיטה, שמיכת הפוך מוטלת על הרצפה הרחק מהמיטה, ואף שהטמפרטורה בחדר נמוכה מהטמפרטורה במקרר, חם לי ונעים לי.
ואז, במקום לאסוף את שמיכת הפוך, לכרבל בזרועותי את החטובה, להתכסות ולהמשיך לישון, משתלטת עלי טפשת האורגזמה ואני מחליט לקום למקלחת.
כמובן שאותה טפשת מדחיקה ממני את העובדה שעכשיו שלוש לפנות בוקר, והפעם האחרונה שמים חמים זרמו בצנרת המקלחת היתה לפני שעות רבות.
ואני קם עירום ונמרץ למקלחת וכבר אחרי חמישה צעדים מרגיש את הקור בעצמות.
פותח את המים ומחכה כמו דביל שיגיעו מים חמים- יש מאין.
זין. מה שיוצא זה גלידי קרח.
אבל אני כבר שם. נכנס למקלחת רועד מקור ומכווץ כמו עובר ברחם…שוטף את עצמי וממלמל הברות שרובן ככולן ברררררררררררר… ונשבע לעצמי שלא עוד. העם היהודי סבל מספיק. על הבוקר אני מכוון את הדוד שיידלק כל לילה…
עד השכחה הבאה.

נושאים: סיפורים מהחיים | 18 תגובות »

18 תגובות

  1. מאת מריאנה :

    חח אני לוקחת מגבת לאותו רגע ומתקלחת בבוקר

  2. מאת ראסטה :

    לא תאמין..
    אבל אני בדיוק יוצא מההתמכרות של כמה חודשים לשניצלים..

    עכשיו חזה עוף קצוץ עם בצל זה הלהיט החדש

    שים מחמם גז למים – יהיה לך מים חמים באופן מידי

  3. מאת tazuta :

    ראסטה…נשמע טוב החזה קצוץ הזה…
    ממליץ לך לנסות משהו דומה שאצלנו זוללים- קח עוף "מכובס" מהמרק, קצוץ אותו, לטגן עם שום, מלח ופלפל שחור.
    צריך באמת לבדוק את הקטע של מחמם גז..התעצלתי..

  4. מאת ראסטה :

    זה באמת נדיר
    זה מבושל על משטח שכזה עם כמון ובצל, מעט שמן
    בפיתה עם פטרוזיליה,חריף,חומוס,סלט וירקות מאודים וטחינה מעל . זה מעדן.

    לא יודע למה, אבל כשאני מסיים לאכול – אני מרגיש כאילו אכלתי ממתק …

  5. מאת יקינטון :

    ראסטה וטזוטה אני מזדהה עם השניצלים.יש תקופות שאני אוכל בחדר אוכל בעבודה כל יום רק שניצל אפילו שיש מיבחר גדול,כנראה משהו גנטי לישראלים (-:

  6. מאת קובי :

    טפשת אורגזמה חחחחח אהבתי

  7. מאת קרני :

    ראסטה— מתכונים כאלה כשחוזרים מבילוי לפנות בוקר זה מסוכן!!!!! אני עכשיו הולכת להכין לי!!!!

  8. מאת אנונימי/ת :

    משהו גנטי לגרמנים…שניצל זה מילה גרמנית.
    בכלל…הישראלים אובססיבים בלגזול מעמים שונים את המוזיקה. והאוכל שלהם ולקטגר את זה תחת תרבות ישראלית.
    זה מבלבל…לטוס לגרמנייה…ולשמוע כביכול את האויב מדבר אידיש…כי אידיש זה לא דקדוק יהודי…אלא גרמנית רוהטת

  9. מאת tazuta :

    חחח…במיוחד כשאני שומע שמדברים על מוסיקה ישראלית ים תיכונית ומשמיעים שירים שנכתבו ללחן ערבי מקורי… ולגבי האידיש…לא פעם בגרמניה הסתדרתי עם השתיים וחצי מילים שאני יודע באידיש כשלא הבינו אנגלית…

  10. מאת אנונימי/ת :

    נכון…גם המוזיקה טיפוסית ישראלית כגון כחול המטפחת שמר אינשטין שר…זה לחן רוסי.

    יש לי ספר של מוסיקה ישראלית מלפני ואחרי קום המדינה…וכל הלחנים הם ע"י "עממי"…

  11. מאת אנונימי/ת :

    ויש איזה רוסי…אחד או הרבה…שהלחינו את כל השירים הידועים האלה…והם לא יודעים שהם פופולריים במזרח התיכון

  12. מאת help :

    אם כבר מדברים על שניצלים ובשר…
    אז המצב בארץ הקודש מעניין מבחינת האזרחים

    תל אביב זה מקום הומוגני מטומטם.
    כולם פה קופסאות או ריבועים בעטיפה צבעונית, לבלבל ת'אוייב המקורי.
    המקוריות צבעוניות וצורתן מגוונות אך הן… בלי יוצא מהכלל מוקפות במל-בנים.
    ןמשעמם להן…הרי מה יעשו עם קופסא? אם הן הולכות לשהות במחיצה של רובוט…עדיף לקנות ויברטור.
    לפחות הן לא ישלו את עצמם שיש להללו נשמה.
    הן יחסכו את האנרגיות שלהן וזה מה שהכי חשוב.
    אם יסתו מהישר וילכו עם חיית עדר…יום יבוא ויתחרטו…על החלטתם.
    תחשבו קדימה כמה צעדים…מה יש לכן להרויח אם תיהיו מעורבות עם דחליל בסקיני ג'ינס?
    אם אתן רוצות בולבול, יש כבסים ממין זכר…
    תלכו לבית קפה ותבחנו את הנוחכים…אף אחד לא נע לצליל של המוזיקה (אפילו אם היא מעולה)!
    איך אתן מסבירות את התופעה…הם יושבים כמו פסלים ומרכלים כמו פולניות מצויות.
    הסחורה בישראל…על הפנים!
    כבשים הומוגנים עם בולבול כשר.

  13. מאת tazuta :

    HELP …מרתקת הפרשנות התל אביבית שלך. יש משהו בפוזה התל אביבית שנראה תמיד כמו תרגיל אחד ארוך במשחק של "לעשות את הדבר הנכון".
    אשמח לקרוא עוד תובנות שלך בנושא..

  14. מאת help :

    טוב ביקשת…נעניתי…

    הבדל בין גבר לזכר ממין כבש

    soulipop- soul & lollipop (man meat)
    גבר זה סוליפופ, זכרים זה כבש עם זין.
    סוליפופ זה גבר בשרי עם נשמה.
    זה גבר גיבור, עדין עם אומץ לב.
    זכר זה בשר מתוכנת.
    גבר, זה האור בחושך…כבשים זה החושך.
    גבר נותן כבוד לאישה ולא מתייחס אליה כאל אובייקט מיני.
    הוא מודע שהיא נשמה ובשר…אז מפגין רגישות כלפיה.
    גבר זה מציאה בלונאפוק…כי נשמות בוחרות לא לחזור לכוכב זה.

  15. מאת help :

    I think the suburb of hell called tel aviv is a ghetto for jewish sheep
    I have never seen soooooo many poles concentrated in one place, and by “poles” I mean literally…a pole, a mannequin…a soulless puppet.
    The soulless epidemic in the urban enclave…is particularly overt when You frequent an internet cafe…and check out the merchandize.
    The patrons are inanimate regardless of the genre of tunes emanating from the speakers.
    What has become of the chosen people?
    Has it always been that way ?
    I have a theory that the reason the male populace is particularly homogenous is due to the coerced draft.
    There, the recruits get a buzz cut but unlike farm animals, their locks aren't collected and transformed into wool.
    Their collective identity is similar because they all fear one faux common enemy.
    The farm animals believe they are a people…under siege…and that is why they march single
    file
    with the herd.

  16. מאת help :

    and in the timeless lines of marley:

    emancipate yourselves from mental slavery coz non but Ourselves can free Our Mind

  17. מאת help :

    anthropological view on herd

    the herd is divided into two communities:
    naki arse and naki anus.
    Essentially there is no difference between the latter because they're both butts…but, the the main difference is the socioeconomic discrepancy.
    Thus the difference shall hitherto be summed up in the zipcode the herd calls home.
    Arse resides in the ghetto…while anus commutes from upscale neighborhoods.
    Their holes are indistinguishable and while the contemporary herd is naki ie nazional kapitalist…last century the latter were nazis.
    The ass holes…are notorious butt eaters.
    These stick their nose in each others butt as if their life dependent on it.
    Their pastime would suggest they were looking for a kernel of corn…as if that contained the answer.
    These don't seek an answer.
    They march inside the bin…to and fro…never wondering what's outside of it.
    They are akin to programs as opposed to programmers.
    They are robots with buns of steel…the more vain amongst them

  18. מאת help :

    FURTHER ANTHROPOLOGICAL IDEAS

    I was walking at a
    small suburban street by the park…and overheard a young couple talking(they were about twenty plus)
    the female was saying…something to the affect “did we get the meat…” and the male nodded.
    Then the latter proceeded to discuss the questionable attire of a relative who was going to pay the 2 a visit during their dinner party.
    They pontificated about Her sexual orientation,concluding that She is in the closet.
    The male was as engaged in the discourse
    as the female…and for an anthropologist,,,
    it could seem that a deceased pole possessed his masculine facade and spoke via his anatomy.
    It was a pretty grim picture…is this what men are like in israel?
    Do they all morph into this bizarre species of poles in the flesh of european and sephardics or a combination thereof

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועשויה לעכב את תגובתך. אם התגובה אינה מופיעה, צריך פשוט להמתין מעט.



מאמרים נבחרים

חפש בבלוג

קטגוריות

תגובות אחרונות

ארכיון

כלים

תגיות