» ארכיון הבלוג » אז אגמור בשיר מזמור

עולמו של טזוטה שליט"א. מבט מפוכח על החיים.

אז אגמור בשיר מזמור

10 בפברואר, 2011 מאת

הגעתי לסוף השבוע הזה עם הלשון בחוץ. עברו עלי שבועיים מטורפים של עבודה מסביב לשעון כדי לעמוד בדד ליין של פרויקט ענק. יש לי עכשיו סוג של נפילת מתח…
לקנח את התקופה, חוויתי אתמול קטע מחריד, כשאתר האינטרנט העסקי שלנו נפרץ על ידי האקרים פלשתינים. נכנסתי וחשכו עיני. תמונות זוועה של גופות תינוקות , סיסמאות בגנות ישראל ושחרור פלשתין ומה לא. לקח לנו בוקר שלם להעלות גיבויים ולטפל. בינתיים קיבלתי אינספור טלפונים של לקוחות שנחרדו והתקשרו לוודא שאני יודע מזה.
ככה שבכל יום במהלך השבועיים האלה זימרתי לעצמי את השיר הנפלא של דודו טסה- איזה יום עבר עלי…
אני מנצל את הפוסט הזה להתנצל בפני כל מי שכתב לי מיילים בשבוע/ים האחרונים ולא חזרתי אליו עדיין. זה יקרה עכשיו…
הייתי מת לכתוב פוסטים ולא הצלחתי להגיע לזה. בשעות הקטנות של הלילה, אחרי 12 שעות רצופות ויותר מול המחשב, עם עיניים אדומות כמו של נרקומן גלגלתי את עצמי למקלחת ולמיטה.
זה היה פרויקט של יותר משנה שאדון מרפי היה מתגאה בו. לפרויקט הוקצה עובד שלי במשרה מלאה. כעבור מספר חודשי עבודה עקב פוליטיקה פנימית אצל הלקוח (גוף ממשלתי) תקציב הפרויקט הוקפא. מהרגע להרגע. פתאום יש לי בחברה עובד פנוי מלוא זמנו ללא פרויקט.
מפה לשם שיבצתי אותו בפרויקט של לקוח אחר ששאב אותו פול טיים. חלפו ארבעה חודשים והפרויקט הקפוא התעורר. מהרגע להרגע…בטירוף ובלחץ זמנים. אה, דבר נוסף. מועד הסיום נשאר ללא שינוי. כאילו לא היתה הקפאת פרויקט מעולם….
עכשיו היה לי פרויקט – אבל בלי עובד זמין…
הפתרון היעיל היחיד היה להקצות לפרויקט את העובדת הכי מוכשרת שלי שנכנסה מהר לענין וחילקה זמנה בין הפרויקט הזה לפרויקט אחר שלה. היא היתה בהריון מתקדם ועמדה ללדת תוך שלושה חודשים. תכננתי את לוח הזמנים כך, שנאט את הקצב בזמן חופשת הלידה, וכשהיא תחזור היא תסיים את הפרויקט בלוח הזמנים המתחייב. אבל רבות מחשבות בלב איש….
העובדת ילדה תינוק בריא ויצאה לחופשת הלידה. ואני המתנתי לשובה בכליון עיניים…
שבוע לפני מועד חזרתה היא מודיעה לי שהיא לא מסוגלת נפשית לחזור ורוצה להיות אמא במשרה מלאה. בהחלטה של רגע. החלטה רגשית נטו. היא עוזבת.
הצעתי הצעות יצירתיות…ניסיתי לפתות בתגמול כספי הולם, לשווא. עם רגש לא מתמודדים בהגיון.
נתקעתי. יש דד ליין שחייבים לעמוד בו.
לא היה לי את מי לשים בפרויקט חוץ מאשר את עצמי. אז מצאתי עצמי עובד בחודש האחרון בטירוף, מה שהגיע לשיאו בשבועיים האחרונים עליהם סיפרתי מקודם והנה סגרתי את המעגל ואת הסיפור… דחסתי שלושה חודשי עבודה ויותר לתוך חודש. אני מת לצאת לאיזה צימר לנוח ולהתרחק מהכל אבל מזג האוויר המחורבן הזה מוציא לי את החשק…

נושאים: סיפורים מהחיים | 8 תגובות »

8 תגובות

  1. מאת ראסטה :

    אני קורא את דבריך ,ורק יכול להזדהות ולחזק אותך מרחוק …

    בהצלחה.

    לחשוב שהיא תחזור אחרי הלידה הוא קרב אבוד מהרגע שהיא נכנסה להריון..
    זה פשוט עולם אחר..

    באמת שמתי לב שהיה חסר פוסטים בזמן האחרון..

    שבת שלום ומנוחה..

  2. מאת tazuta :

    תודה ראסטה :-)

  3. מאת bitch87 :

    רואה.?נהיית פולניה חחחחחח

  4. מאת LADY DD :

    אני גאה בך, טאז!
    אתה ממש גבר שבגברים!
    צא לצימר והזדיין לך בסבלנות…

  5. מאת לילך :

    מבאס מה שקרה לך עם העובדת.אבל זה לא תמיד צריך להיות ככה.אני ילדתי פעמיים וחזרתי לעבודה כמו גדולה.יש לי ברירה??יש משכתנתא לשלם.

  6. מאת יקינטון :

    לחץ או לא לחץ מחכה לפוסטים!!!!!

  7. מאת tazuta :

    ביצ'…כמו בסרטי אימה. זה בסוף תופס גם אותך…

  8. מאת tazuta :

    ליידי!! תודה…צימר כולל הכל אכן נראה כפתרון חיובי :-)

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועשויה לעכב את תגובתך. אם התגובה אינה מופיעה, צריך פשוט להמתין מעט.



מאמרים נבחרים

חפש בבלוג

קטגוריות

תגובות אחרונות

ארכיון

כלים

תגיות