עולמו של טזוטה שליט"א. מבט מפוכח על החיים.

תחיית המתים

19 בינואר, 2011 מאת

משהו הסיח את דעתי בעודי מתפלל הבוקר שחרית בחדרי במשרד. כשהגעתי בתפילת שמונה עשרה לברכה "מחייה המתים" עצרתי לרגע, ועד כמה שזה לא לעניין, חלפה במוחי מחשבה מוזרה שהצחיקה אותי.
האם באמת כדאי לנו שתתקיים תחיית המתים?
במקביל לחזרתם הצפויה לחיינו של דמויות יקרות לנו, תתקיימנה דילמות קשות ומשעשעות כאחת עם שובן של דמויות פחות חביבות או כאלה ששמחנו להיפטר מהן… רק מהשמות שעולים לי מהשרוול אפשר למלא את אצטדיון רמת גן.
קחו למשל זוג נשוי שנים רבות, וכתוצאה ממותם של מספר בעלי עניין נפתרה עם הזמן בעיית "איפה עושים את החג". הכל כבר הסתדר והתקבע במשך שנים, אין יותר ויכוחים "צד שלי- צד שלך" והכל סבבה.
ואז פתאום החמות חוזרת לחיים. ולא רק היא. גם הסבתות משני הצדדים. והדודות המכוערות.
זהו. הלך על השקט. אני כבר רואה את הצרחות בין הכלה לחמותה שתאשים אותה שיצאה לרקוד שעה אחרי הלוויה… "את שמחת כשקברו אותי!!!"  תוהו ובוהו. מהומה ובלגן… עולם של ריב ומדון בלופ אינסופי.
אני לא רוצה לחשוב על פוליטיקה. יחזרו לתחיה אנשים שוועדות חקירה האשימו לשווא וירצו לסגור מעגלים, יחזרו מנהיגים מן העבר וירצו לתפוס את מקומם בהנהגה הנוכחית…. אולי ארלוזורוב יגלה סוף סוף מי רצח אותו.
תחשבו על ראשי משפחות פשע שנרצחו ויבואו לסגור חשבונות….. ובכלל מה יקרה לענף הנדל"ן שסובל ממחסור גם ככה….איפה נכניס את כולם, איפה…מה שכן…מנתחים פלסטים יעשו קופה משיפוץ הגוויות המתעוררות. יתפתח ענף חדש של התאמת לוק עכשווי למתים לשעבר. שווה לנו כל זה, או שכמאמר השיר- הניחו להולכים…?

נושאים: פילוסופיה בגרוש | 7 תגובות »

7 תגובות

  1. מאת ראסטה :

    יש ספר מעולה שקראתי
    איוב – קומדיה של חוק וצדק

    של רוברט היינלין

  2. מאת שושו :

    יש מעט אנשים שהייתי שמחה להחזיר,שאר האנשים שימשכו לישון,זה הכי בטוח לסביבה.

  3. מאת tazuta :

    ראסטה – על מה הספר? תן בבקשה קצת רקע…

  4. מאת tazuta :

    שושו- יש לי הרגשה שלראשונה את מזדהה עם פוסט שלי…התקדמנו קצת בקשר…

  5. מאת שושו :

    טזוטה,לאט לאט נגיע רחוק,אני חשה זאת.

  6. מאת ראסטה :

    בדיוק תואם לפוסט –

    אחרי שניסה ללכת על גחלים בפולינזיה, החל העולם כולו להשתנות סביב הכומר הקנאי אלכס הרגנשיימר. משום מה הכול חושבים שהוא אלק גרהאם, איש העולם התחתון המצוי בעיצומו של רומן לוהט עם הדיילת שלו מרגרט – נקודת האור היחידה בכל התסבוכת המוזרה. העניינים לא השתפרו כשקרחון מסתורי הטביע את האונייה שלהם באמצע האזור הטרופי. או כשנחתו בליבה של רעידת אדמה כפולה. העולם שמסביבם המשיך להשתנות שוב ושוב, בעוד אלכס ומרגרט מוצאים את עצמם בתסבוכות מוזרות יותר ויותר. האירועים המשונים הובילו את אלכס אל המסקנה הבלתי נמנעת – סוף העולם עומד להגיע ממש בקרוב. ומרגרט, כאילו להכעיס, היא כופרת גמורה. איך הוא אמור להחזיר אותה לזרועות הדת כדי שיבלו יחדיו לנצח בגן העדן, כשהזמן אוזל והולך ומרגרט עקשנית להפליא? חייב להיות פתרון הגיוני לכל הסיפור. מובן שיש פתרון. אבל נראה שזהו פתרון שטני לחלוטין.

  7. מאת ראסטה :

    http://simania.co.il/bookimages/covers1/14929.jpg

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועשויה לעכב את תגובתך. אם התגובה אינה מופיעה, צריך פשוט להמתין מעט.



מאמרים נבחרים

חפש בבלוג

קטגוריות

תגובות אחרונות

ארכיון

כלים

תגיות