אראלה לא מתקשרת אלי

אני לא איש של הימורים ומשחקי מזל. אני לא ממלא טוטו, לא קונה כרטיסי הגרלה. פעם בכמה חודשים כשאני עובר ליד דוכן לוטו אני מפשפש בכיס ואם יש שם כמה מטבעות, אז משקיע 5 ש"ח סתם בשביל הכיף בשתי קוביות לוטו, בלי לדעת אפילו מה הפרס הצפוי.
את הזכיות הבודדות שהיו לי במהלך השנים תמיד קיבלתי במטבע אחת או שתיים….אף פעם לא בשטר.
אבל כדי לא לצאת מטומטם, השארתי פתח למזל, אם וכאשר ירצה בורא עולם להעניק לי איזו זכיה כספית.
כבר 25 שנה יש לי כרטיס מנוי של מפעל הפיס. כמו שעון הכסף יורד בהוראת קבע. 25 שנים. משהו כמו 50 הגרלות בשנה.
ובמה זכיתי ב 25 שנה האלה שאלתם?
כלום. שום כלום. ואני לא מדבר על הפרסים הגדולים כמו מאות אלפי ש"ח או מכוניות. גם פרסים קטנים כמו 500 ש"ח, מחשב או טלוויזיית LCD בחיים לא הגרלתי. פעם בשנתיים שלוש אני זוכה באיזה 10 ש"ח של מספר סופי וזהו. בשנים האחרונות גם זה לא.
כבר מזמן רציתי לבטל את הכרטיס הזה. אבל הבעיה שהמספר שלו חרוט בזכרוני לעולמי עד. וכמו שאני מכיר את חוקי הנאחס בעולם, יום אחרי שאבטל אותו המספר שלי יזכה בפרס הגדול. זה ברור.
לפעמים בא לי לאושש את התיאוריה הזו. להתגרות במזל… ונראה לי שהרגע הזה מתקרב מיום ליום. אני לא מאמין בכרטיס הזה יותר. אם הוא רוצה – שיוכיח לי אחרת
אז אין פלא שהפרסומת שמנסרת את השכל ברדיו, שבה אראלה ממפעל הפיס מתקשרת להודיע לאנשים שזכו, היא עבורי תזכורת כואבת ל 25 שנים של כרטיס מנוי מיותר שלא פינק אותי מעולם…
צהריים עכשיו. אלך לפנק את עצמי בזכיה מוחשית יותר. כרסום של 200 גרם כולסטרול מוצק (נקניק פולני איכותי) שקניתי השבוע בשוק לוינסקי…