עולמו של טזוטה שליט"א. מבט מפוכח על החיים.

ביזנס קלאס

30 בדצמבר, 2010 מאת

תקופה מורכבת עוברת עלי. במרבית הפוסטים שלי אני מספר על הצד האישי בחיים שלי. היום בא לי לדבר קצת על הצד העסקי.
לעסק טוב שרוצה להמשיך ולצמוח אסור לדרוך במקום, לדבוק רק במה שהוא יודע לעשות, ולהתעלם מהתמורות בעולם האמיתי. הוא חייב להתאים את עצמו לשוק המשתנה, לטכנולוגיות חדשות, להעדפות הלקוחות וגם לצרכים ולשאיפות של בעליו.
בשוטף יש אבולוציה טבעית שמתרחשת כל הזמן,  אבל אחת לכמה שנים יש שינוי גדול. עמוק. הרגע שבו אני כמנכ"ל ובעלים צריך לחזות ולתכנן את מנועי הצמיחה ויצרני ההכנסות הבאים של החברה. החלטות אסטרטגיות שאני מקבל היום, אבל ילוו את החברה מספר שנים קדימה. והרגע הזה קורה עכשיו.
יש לזה המון השלכות. על כח האדם בחברה. הרחבתו, החלפתו או צימצומו. על מקורות המימון שהחברה תזדקק להם. על הטכנולוגיות שהיא תהמר שיהיו הדבר הבא, על שירותים ומוצרים שישארו בסל הנוכחי, על אלו שיצאו ממנו וכאלה שיתווספו. עניני מיצוב, שיווק, פירסום. תמהיל הלקוחות – את מי להשאיר? מי מהם לפטר? אילו לקוחות חדשים לגייס?
האם כדאי לחברה לעבוד מול הרבה לקוחות קטנים או להתמקד דווקא במעט לקוחות- אבל גדולים?
מה יותר מתאים לי עכשיו? להגדיל את החברה או דווקא להקטין?
את החברה הזו הקמתי לפני למעלה מ 15 שנה. עברתי בה את שלושת משברי הכלכלה הגדולים של העשור וחצי האחרונים. עשיתי החלטות קשות. הייתי בסרט הזה, עשיתי שינויים גדולים, חלקם הצליחו פחות- מרביתם הצליחו יותר. אני כבר מיומן.
מיומן- אבל לא חסין, ובכלל לא שאנן. ולכן אני זהיר. ההחלטות שלי ישפיעו על עתידם של אנשים. ומשפחתי ביניהם. כל האחריות עלי.
אני צריך לאזן בין טקטיקה לטווח קצר לאסטרטגיה לטווח הארוך. יכול מאד להיות שמשמעות ההחלטות שלי תהיה שבכדי להשיג בטווח הארוך את המטרות שאציב- הרי שבטווח הנראה לעין צריך לקחת בחשבון מצב שבו ההוצאות יעלו על ההכנסות. מן הסתם גם נפסיד כסף כפועל יוצא של ויתור על הכנסות או פרויקטים שלא מתאימים לאסטרטגיה ארוכת הטווח. וצריך לעמוד בפיתוי.
לא לקחת כל עבודה למרות לחצי התזרים
. מן הסתם יהיה צורך להביא כסף מהבית. וצריך להיערך לזה. כלכלית – ולא פחות חשוב- מנטלית. לשתף את הבנק מראש במה שאני הולך לעשות ומדוע. שלא יופתע מדוחות הפסד.
הרי מה שאחליט היום ואגזור לתוכנית ביצוע, יבוא לידי ביטוי בשטח רק בעוד שנתיים-שלוש-וארבע מהיום. זה לא שאני לוחץ על כפתור והחברה משתנה כמו רובוטריק. זה תהליך הדרגתי. אבולוציה שתתפרש על תקופה של מספר שנים.
ובתקופה הזו אני קצת אחר. איך החטובה אומרת לי: "רואים את גלגלי המח שלך עובדים שעות נוספות. גם כשאתה ישן".
אני יותר מכונס בעצמי. מהורהר. עובד לאט יותר. אני מתייעץ רבות עם החטובה, שחוכמתה ורגישותה משלימים את הלוגיקה הקרה שבה המח שלי פועל, מתיעץ עם אנשי מקצוע, וכשאני לבד- כל החומר שהצטבר בראש נכנס לתהליך מורכב של עיבוד, הפנמה ותרחישים. בסופו של יום אני צריך לייצר החלטות. לבצע מהלכים שלא תמיד יראו מובנים למי שסביבי. חברים, אנשי מקצוע. לא כולם יוכלו לראות את מה שאני רואה ואת השיקולים שמניעים אותי.
אני דרוך ולעיתים אף מודאג. זו חובתי. אני אחראי לא רק לפרנסה שלי אלא גם לפרנסתם של אחרים.
יש לא מעט דרכים מרתקות. וכל דרך מובילה לעולם אחר. אפשרויות אחרות. סיכונים אחרים.
אבל ברגע שיבשילו ההחלטות, תתגבש התוכנית, יוצבו המטרות ואהיה שלם עם זה- אני הופך לדב שנעור משנת חורף. כחץ מקשת אני מסתער קדימה. בינתיים אני משתף אתכם במה שעובר עלי, אי שם בכיכר שלפני צומת ההחלטות…
והמשפט שהכי נכון לי עכשיו הוא "בעזרת השם נעשה ונצליח".

נושאים: סיפורים מהחיים | 11 תגובות »

11 תגובות

  1. מאת LADY DD :

    יקירי.. חתמת במילים שבהם רציתי לברכך..
    השלך על ד' יהבך, מחמדי, והוא יכלכלך.
    אין דרך אחרת! אין אופציה אחרת!- אצל הקב"ה הטובים מנצחים- ואתה, הטוב ביותר, תעלה, תשגשג ואף תצליח!!!

    אני מאמינה בך בכל לבי ומברכת אותך מהעומק שלו.

    אוהבת המון!
    בהצלחה!!!

    נ.ב- כל הכבוד לחטובה, אשת חיל של ממש!!!

  2. מאת tazuta :

    תודה ליידי יקרה!! :-)
    ועל זה נאמר "ורחוק מפנינים מכרה"…

  3. מאת bitch87 :

    בוא נפתור את כל הבלגן הזה …תוריש לי את החברה!!!!!!! (:

  4. מאת tazuta :

    ביצ'..להוריש לך זה החלק הקל. להתמודד עם התאבדות המונית של צוות העובדים לאחר המינוי שלך, זה האתגר האמיתי….

  5. מאת bitch87 :

    כן כן , כן כן …..אין להם ברירה ;)

  6. מאת מוקדון :

    מורכבות של נהול עסק,אני פרילנסר בתחום שלי ויודע על מה אתה מדבר.

  7. מאת עוזי :

    ניהול זה עולם מרתק וקשה.תודה על שיתוף

  8. מאת ראסטה :

    זה פשוט עניין מרתק ..

    בתור שכיר לשעבר בתאגיד ענק מימדים וזרועות תמיד היה נדמה שכל תפקידו של המנכל הסתכם בלקבל הרבה מאוד כסף ללא סיבה ולנהל קרבות אגו עם ההנהלה הבכירה. עד שההוראות מגיעות למטה זה נראה כמו בלאגן חסר סדר והגיון
    (ויש את הסיפור המיתולוגי -והאמיתי לגמרי- על אותו מנכל שכמעט פיטר מנהל אגף-שמכניס מליארד שקל שנתי(!) בגלל שהלז פנה אליו באופן ישיר וניסה להציע הצעת יעול)הסיפור הזה פשוט מעיף לי את הראש כל פעם מחדש כשאני נזכר בו זה מדהים.

    אולם לאחר שהייתי עצמאי וחוויתי את חוויותך , וכעת שכיר בחברה קטנה שרואה את ההתנהלות של הבוס ושל החברה – אני מבין ומעריך את המשימה הקשה שעל כתיפך.

    ומהפרסונה האינטרנטית שלמדתי להכיר ולהעריך – אני בטוח שתצליח..
    קודם עבודה עבודה אח"כ בוביז

  9. מאת tazuta :

    מוקדון… תודה על ההזדהות. התחלתי את הקריירה העצמאית שלי כסוג של פרילנסר :-)

  10. מאת tazuta :

    ראסטה…תודה על הפרגון. בוביז זה דלק רוחני לביצוע עבודה טובה…
    לפעמים החלטות ותוכניות של מנכ"ל לא כל כך מובנות לצוות, בין השאר כי הוא אולי היחיד שרואה את כל התמונה. לא כולם חשופים למידע ויודעים מה שהוא יודע. יש גם מנכ"לים מטומטמים…שלא נטעה, אבל לרוב אם מישהו יושב בראש הפירמידה זה אומר שהוא לא לגמרי אדיוט…

  11. מאת ראסטה :

    מזל שהוספת את המילה " לא לגמרי"…

    (-:

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועשויה לעכב את תגובתך. אם התגובה אינה מופיעה, צריך פשוט להמתין מעט.



מאמרים נבחרים

חפש בבלוג

קטגוריות

תגובות אחרונות

ארכיון

כלים

תגיות