עולמו של טזוטה שליט"א. מבט מפוכח על החיים.

תעלומת המשמש

7 בינואר, 2011 מאת

פנחס השואל היה אדם שקט, בקושי מוציא מילה מהפה. בהסתייגות אחת.
עד הרגע שבו היה נתקל במשהו שמסקרן אותו, ואז הלך עליך.
לפנחס השואל היתה תכונה מטרידה. אסור היה לספר לידו כלום. ברגע שסיפרת- הוא היה פוצח ברשימת שאלות אינסופית. שאלות מכל סוג. חכמות, מטומטמות, טריויאליות, רטוריות, שהתשובה בגוף השאלה, חודרניות. בעצם היה רצוי גם לא להיתקל בו כלל.
לו היה צעיר ושפוי , לבטח היה מגויס ליחידת החקירות של השב"כ. השבוע מלאו לו 90 , והוא עדיין חי אם כי לא בועט. ונזכרתי בו.
פנחס היה שכן נוח למדי. פנסיונר מוקדם שנהג לבלות את מרבית יומו ישוב על כסא עץ בנקודת תצפית טובה ליד דלת ביתו ולהשקיף על העולם, לבוש בפיג'מת פסים תכולה. ההיפך המוחלט מאשתו הקופצנית שזזה אחוזת תזזית ממקום למקום. רק לא להיות בבית. הוא עזב את ביתו לעיתים רחוקות. המיתוס אומר שכדי לקבל מכות חשמל או טיפול אחר.
שאלותיו של פנחס הקיפו עולם ומלואו. בילדותנו עשינו הכל כדי לא להתקל בו. ללכת מסביב לבניין, לקפוץ מעבר לגדרות. הכל.
אם היה רואה אותי עם חולצה חדשה למשל, היה שואל היכן קניתי אותה. אחר כך כמה עלתה. אחר כך מי היה המוכר. מה המוכר לבש? באיזה גיל המוכר? האם השמש זרחה בזמן הקניה? היו היו עוד אנשים בחנות? מה קנו האנשים האחרים? מה היה צבע הנעליים של המוכר בחנות הנעליים הסמוכה? מה היתה הטמפרטורה של השמש?
הבנתם את הרעיון. לעיתים במהלך השיחה התמזל מזלו של הילד התורן, ואחד ההורים היה נחלץ להציל את האומלל מידי החוקר פנחס. כמובן שאותו הורה היה נופל קורבן לחקירה משלו. היכן הוא עובד. כמה הוא מרויח. איך קוראים לבוס שלו? באיזה גיל אשתו? באיזה יום בשבוע הוא אוהב להשתין ועוד ועוד.
ערב אחד אימי חזרה הביתה נרעשת וצוחקת כאחד. מסתבר שבדרכה חזרה מהקניות פנחס לכד אותה לחקירה. הוא תיחקר מה יש בשקיות. כשהגיע לפירות נתקל במשמש. לאחר ששאל אינספור שאלות לגבי הפרי , היסטוריית חייו ותוכניותיו לעתיד, הוא הביט בה במבט חודר ושאל בסקרנות : "מי זרע את המשמש ?"
צחוק הגורל האכזרי פגע בכושר הדיבור של פנחס סביב גיל 60 . הוא השתתק. מלבד מילים בודדות והנהוני ראש הוא לא מדבר יותר.

נושאים: סיפורים מהחיים | 17 תגובות »

17 תגובות

  1. מאת ליטל :

    מותר להחמיא לך?בטח……..זה שכולנו רואים טיפוסים מוזרים ואתה יודע לקחת אותם ולעשות מהם סיפור.אהבתי!

  2. מאת tazuta :

    היי ליטל.. תודה! :-)

  3. מאת ראסטה :

    מכל סיפוריך עולה כי גרת בבית משוגעים ממש !

  4. מאת tazuta :

    :-) :-)
    ראסטה, אתה לא רחוק מהאמת! בעיניים של היום הטיפוסים הללו נראים תמהוניים. בזמן אמת הם היו הפולקלור עצמו. בכל שכונה היה את השוטה שלה או את המשוגעת המקומית.
    גדלתי ברמת גן, עיר העיראקים המיתולוגית. גברים בפיג'מה בשבת בבוקר היו מראה שכיח…הסבתות נראו כמו סבתות, ולא סבתות כוסיות כמו היום שחוזרות מחדר הכושר…דלתות השכנים היו פתוחות לרווחה וכולם ידעו מה קורה אצל כולם.

  5. מאת bitch87 :

    אז מי באמת זרע את המשמששששששש?????

  6. מאת bitch87 :

    אם רמת גן עיר העירקים אתה יכול לקחת את אחת הסבתות שליל שם? ולהשאיר\לשכוח\לנטוש?

  7. מאת david :

    bitch87 נראה לי את מה זה קשורה לסתבא שלך :-)

  8. מאת tazuta :

    ביצ'….סבתא שלך כל כך מנחוסית?????
    ולגבי המשמש….מי שזרע אותו זה נאג'י מהפוסט הקודם….

  9. מאת bitch87 :

    דוד נראה לי אתה מה זה חד אבחנה :)

  10. מאת ראסטה :

    לי נראה שיש פה מקרה חמור של הטרדת משמש

    ואני קורא לוועדת חקירה עיראקית !

    אתה שומע את זה ,בדאלק !?
    פה יהיה סדר! ,תפוחים ותפוזים ,להתפקד !

  11. מאת שושו :

    ביצית,למי את דומה?בטוח שלא לצד הפולני שלך.

  12. מאת bitch87 :

    שושו אני דומה לחטובה חחחחחחחחחחחחחח

  13. מאת tazuta :

    ביצ'… באופי או במראה?…..

  14. מאת tazuta :

    ראסטה…אתה כבר יודע איזה מדים הועדה תלבש…

  15. מאת bitch87 :

    טזוטה-בקריזות : )))

  16. מאת ראסטה :

    (-:

    אני גם יודע באיזה שעה הם יתכנסו
    בשבע ודיב דיבה

  17. מאת שושו :

    ביצית,חחחחחחחחחחחחחחחחחחח……

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועשויה לעכב את תגובתך. אם התגובה אינה מופיעה, צריך פשוט להמתין מעט.



מאמרים נבחרים

חפש בבלוג

קטגוריות

תגובות אחרונות

ארכיון

כלים

תגיות