חדשות ?

ביומיים האחרונים ראש ממשלת טורקיה ארדואן שוב פתח את פיו מפיק המרגליות. הפעם בביקור לבנון. הוא הודיע רשמית שבמלחמה הבאה שלנו מול לבנון או עזה, טורקיה לא תשב בחיבוק ידיים ותתערב תוך שימוש בכל מה שיש לה נגדנו. איום טורקי בשימוש גם בכח צבאי מולנו. איזה כיף. כמה זמן שידור אתם חושבים שזה קיבל בחדשות הסופ"ש ? פחות מחצי דקה, ומייד עברו לנושא הבא.
מה כן תפס חצי מזמן מהדורות החדשות? כמובן שפרשת ההטרדה המינית לכאורה של המועמד למפכ"לות. למדתי בסופ"ש הזה כל מה שלא רציתי לדעת על א' ש' מ' ואפילו על ז'. אי אפשר היה לברוח מהברברת האינסופית על זה.
זה תפס חצי מהדורה. אבל איום של מעצמה איזורית שנחשבה ידידותית ואפילו חברה בנאטו, בשימוש בכח צבאי נגדנו החזיק שניות ספורות. זו הפרופורציה. זו העריכה. וזה לא סתם.
כל מהדורות החדשות בטלויזיה, שלא לדבר על מבזקי החדשות ברדיו נפתחות ברעם תופים מתגלגל, סאונד של תופי מלחמה ותרועות מאיימות של כלי נשיפה. אווירת הדרמה הקודרת שהפתיח המוסיקלי הזה משרה, מעיקה ומעצבנת. אבל למדתי לחיות איתה. זה מה יש וזה לא הולך להשתנות. אז מה זה חדשות?
האסוציאציה הראשונה שעולה לנו לראש כאנחנו שומעים את המילה "חדשות" היא עדכון על המתרחש בעולמנו. בארץ ומחוצה לה. נכון שחושבים ככה? אז זו טעות. טועים. טעינו.
כשאנחנו שומעים חדשות ברדיו, צופים בהן בטלויזיה, וכמובן קוראים את העיתונים (המודפסים ובאינטרנט) אנחנו מצפים לקבל עדכון מתומצת על המתרחש בעולם, על מה שקרה.
בפועל, אנחנו מקבלים דיווח נקודתי, ערוך, סלקטיבי ומעובד. אנחנו מקבלים מידע שעבר התאמה מבחינות רבות. כמות החדשות, הזמן המוקצב לנושא מסויים לעומת אחר, משמעות גלויה ונסתרת, הקשרים ועוד. למהדורות החדשות יש עורך. תכולת מהדורת חדשות היא תוצר של מידע שמישהו (העורך) החליט שמכל מה שקרה היום בעולם ובארץ- זה מה שהוא רוצה להביא לצופים.
מה שהוא מוצא לנכון שצריך- יכנס למהדורה. מה שלדעת העורך לא- לא יכנס.

וזה בסדר גמור. הרי אי אפשר לדווח על כל מה שקרה. מהדורת החדשות תימשך לתוך האינסוף. אבל אסור לקבל כל דבר כתורה מסיני או כעובדות מוחלטות.
כמובן שלא מדובר רק על תכולה. מה לדווח וממה להתעלם, מדובר גם על הסדר שבו יוצגו הדברים. מה הכותרת הראשית- סיפור הנושא, ומה כותרות המשנה.
יש את השאלה הפילוסופית הידועה: "האם עץ ענק שנופל ביער בלי שאף אחד רואה או שומע- משמיע רעש?"
אפשר להשליך את זה על אופן הדיווח תקשורתי על הפגנות. האם הפגנה של אלפי אנשים שלא דווח עליה בתקשורת אכן התקיימה, או להיפך: האם הפגנה של עשרה אנשים שזכתה לכותרות ענק בתקשורת היא אכן משמעותית?
ידוע שאופיין של החדשות שאנחנו מקבלים נגזר ישירות מתפיסת העולם של הגוף ממנו אנחנו צורכים אותן. אני קורא להנאתי (אני פריק חדשות…) כמעט בכל עיתוני האינטרנט- משמאל ומימין. אני קורא גם עיתונות מודפסת, ומידי בוקר וגם במשך היום מעיין בכותרות ומאמרים של אתרי החדשות הזרים, החל מניו יורק טיימס דרך CNN ו FOX וכלה באתרי קונספירציה.
זו אחת הסיבות למה אני מתעורר ופעיל כבר בחמש בבוקר, מלבד עניני שלפוחית מתרוקנת.
אני מתענג לקרוא בדיוק את אותו סיפור חדשותי בעיתון המזוהה עם השמאל לעומת עיתון המזוהה עם הימין. עונג צרוף לראות איך אותן עובדות מוצגות בצורה כל כך שונה ומותאמת לאג'נדה ולמגמה אותה מבקש הגורם הכותב ליצור ולהשפיע. שלא לדבר על גירסה שונה לחלוטין ולעיתים יותר מדוייקת שאני נחשף אליה בעיתונות הזרה… לעיתים פשוט לא נותנים לעובדות בשטח לקלקל את התפיסה והמגמה.
אני מציע לכולם לעשות את זה לפעמים. תפיסת העולם החדשותית שלכם תיראה אחרת לגמרי כשתיחשפו לאותו מידע ממקורות שונים באותו הזמן.
האג'נדה של הגורם התקשורתי באה לידי ביטוי גם בצורה שבה מציגים נתונים סטטיסטיים, וכמובן שבסמנטיקה של המילים.
לא מזמן היתה כותרת גדולה באחד העיתונים: "40% מהגברים מתנגדים להנקה בפומבי". מייד היו מאות טוקבקים על הגברים המגעילים, ונשים כתבו שהן תעשנה מה שבא להן ולא אכפת…ומה לא. ממש מלחמת עולם ומינים.
כמי שנושא השדיים הנשיים קרוב לליבו מאד , כמובן שאני סבור שאפשר היה לנסח את הכותרת אחרת לגמרי: "60% מהגברים מעונינים שאשה תניק בפומבי". גם משקף נכון יותר את תפיסת הרוב, וגם לא יוצר קונוטציה שלילית.
שימו לב איך סמנטיקה פשוטה משנה לחלוטין משמעות של דיווח או מידע:
האם אומרים "מחבלי חמאס" או לוחמי חמאס"? "לוחם" זה לגיטימי. "מחבל"- נשמע אחרת לגמרי…
האם מדברים על "זכות השיבה" או על "רצון השיבה". הרי עצם השימוש במילה "זכות" כבר נוקט עמדה…
או סיפור "גירוש הילדים הזרים". זה הרי נשמע נורא. הכותרות מדברות על גירוש ילדים. אבל בשטח מדובר על גירוש של עובדים זרים. אף אחד לא הולך לגרש ילדים קטנים לבד. יגורשו עובדים זרים, שלחלקם יש ילדים. והילדים מגורשים עם הוריהם. אבל "גירוש ילדים" נשמע יותר דרמטי. מייצר מול עינינו תמונה מחרידה ומרגשת.
האם יורים על חבל אשכול "רקטות" או "טילים" ? הרי "רקטה" נשמע חמוד ופחות מאיים מ"טיל". לא?….
מצחיק אותי גם שהתקשורת לקחה על עצמה לפוצץ את "בועת הנדל"ן". משתמשים במילה בועה כבר שנה לפחות.
זה שמחירי הדיור עולים בגלל מה שלומדים בחמש דקות הראשונות של שיעור מבוא לכלכלה , כשהביקוש עולה על ההיצע- מחירים עולים, לא ישנה את התמונה. בואו לא ניתן לעובדות לבלבל אותנו. בועת נדל"ן זה טוב למכור עיתונים. אפשר לעשות כותרות כשהמחירים עולים, לכתוב מליון פרשנויות והגיגים, ואחר כך, אם נצליח בלחץ המטורף והבועה תתפוצץ- עוד יותר טוב. משבר הנדל"ן ימכור עוד עיתונים, פרשנויות והגיגים… נרויח פעמיים על אותו המוצר..
אגב- לדעתי  (האישית בלבד) אין שום בועת נדל"ן. האוכלוסיה בארץ מתרבה בקצב גבוה מאד. כולם רוצים לגור במרכז. אין מספיק שטח. אין מספיק קרקע. אין מספיק דירות. אז המחירים עולים. אולי המחירים יתמתנו קצת- אבל בשום אופן לא תתפוצץ שום בועה למורת רוחם של רבים…
עד שלא יפנו משאבים, תעשיה, מסחר, אקדמיה ועוד מקורות תעסוקה בכמות אדירה לנגב- אף אחד לא יעבור לגור שם. כולם רוצים לגור קרוב לפרנסה, למסעדות, למוסדות התרבות ועוד ובצדק. וזה לא קורה ולא יקרה בעתיד הנראה לעין. מה שהיה הוא שיהיה.
אז כותבים בועה, ועוד פעם, ועוד פעם…מנסים פסיכולוגית להשריש את זה. בדיוק כמו הקמפיין התקשורתי שהיה לשחרור החייל גלעד שליט. בקמפיין השתמשו הרבה במילה "הילד שלנו". זה נשמע חזק ורגשני יותר מ"חייל קרבי חטוף".
מה אני רוצה לומר בפוסט הזה? שכולנו כצרכני חדשות צריכים להבין שמה שאנחנו מקבלים זו לא האמת האובייקטיבית. אין אמת אובייקטיבית. יש אמת ערוכה, יש אג'נדה ויש מגמתיות. עם או בלי אינטרסים. תגיד לי איך מישהו דיווח את החדשות ואספר לך מה האג'נדה שלו…
אז בכדי לקבל תמונה יותר אמיתית ומאוזנת- אני ממליץ למי שאוהב אקטואליה, לצרוך את החדשות שלו ממספר מקורות. לקרוא יותר מעיתון אחד, להקשיב ליומני החדשות גם בערוצים שונים, לקרוא אתרי חדשות לאו דווקא ממסדיים ועוד.
רק כך אני מסוגל לקבל מידע קצת יותר מציאותי.