הרהורים בגליל
זה היה ספונטני לגמרי. מהיום למחר. הרגשנו שאנחנו חייבים לצאת לחופשת סופ"ש קצרה אחרי שבוע עבודה די מרגיז. חוץ מזה אני בכלל מוטרד מאד מהמצב המדיני שלנו בעולם. זה רציני העסק הזה. רציתי להתנתק ולנוח.
סבב טלפונים קצר לצימרים בגליל המערבי סידר לנו חדר בהתראה קצרה. הודענו במשרד שמחר אנחנו בחופש (יש קצת יתרונות להיות עצמאי..), ארזנו מזוודה , וביום חמישי בבוקר כבר היינו על כביש 6 בדרך צפונה.
כמובן שבדקתי קודם בלוח השנה שהחטובה לא במחזור בתאריכים הללו. לא, לא רק בגלל שצימר וסקס הן מילים נרדפות.
לא חכם לשהות בחדר מבודד בחברת אשה הורמונלית בעלת נגישות מיידית וקלה לביצים שלי ולסכיני מטבח.
אנחנו לא מהמטיילים האלה, שמתחילים לצעוד בכל שביל ולרדוף אחר כל נקיק. באנו לנוח. להירגע. ובעיקר- לערוך סיורים קולינריים.
כל סיור שלנו בצפון מתחיל בצפת, בעיר העתיקה וכמובן במחלבת המאירי שם המציאו את הגבינה הצפתית המקורית לפני יותר מ 150 שנה. עשינו שם קניה "סיטונאית" והמשכנו הלאה. בדרך עצרנו בחנות המפעל של קיבוץ יחיעם. אלה מהנקניקים. לשים אותי במקום כזה זה כמו לשים נרקומן במחסן של פאבלו אסקובר. העמסנו כמויות של נקניקים ופסטרמות לצידנית שהוכנה מבעוד מועד והמשכנו למחלבה הבאה בקיבוץ שמרת…גם שם אספנו גבינות עיזים…עצרנו בעוד כמה מקומות לאסוף יבול והמשכנו לצימר.
התמקמנו בחדר, השתלטנו על המקרר האומלל ,דחפנו אליו את כל הקניות…ויאללה- למים.
בגליל המערבי יש כמה חופים יפים. הלכנו לחוף אכזיב. ישבנו על החול, עם בירות ושקית קבנוס ענקית. כירסמנו ונתנו לגלים לעשות את העבודה. אני לא צריך יותר מזה. החטובה בביקיני לצידי, קצת אלכוהול, שמש, ונשים חצי מעורטלות. אין לי הסבר, אבל בחופי הצפון יש יותר כוסיות מבחופי המרכז. (סליחה מכל הקוראות התל אביביות…)
חוף הים גורם לי לאכול דברים שבדרך כלל אני לא מכניס לפה. כמו פירות. בבית הפירות יכולים לשכב במקרר ולגדל זקן ועובש- אני לא נוגע בהם. אבל בחוף הים – אני זולל ענבים ושזיפים כאילו שאין מחר.
ילד קטן התישב לידנו והתחיל לחפור ולבנות ארמונות בחול. הסתכלתי מסביב לאתר את אמא שלו. היחס שלי לילדים שאני לא מכיר הוא ביחס ישר למידת הכוסיות של אמא שלהם. אם אמא שלו כוסית – אני הכי נחמד בעולם. מסוגל גם לעזור לו לבנות את הארמון. אבל אם היא קונפה…הוא יזכה להתעלמות מוחלטת…
ככה זה. אני יודע שזה נשמע מגעיל, אבל פוקד עוון אמהות על בנים. במקרה הזה היתה לו אמא דוחה…אז הוא הפך לשקוף.
החטובה כבר קלטה את מבטי וסיננה "מניאק". אבל הראש שלי כבר חשב על משהו אחר, וכמובן שזה היה בקול רם… "מענין איך זה להיות נשוי לאשה שיש לה אחות תאומה זהה? אני חייב למצוא מישהו ולשאול אותו…אתה מסתכל על גיסתך, ויודע בדיוק איך היא נראית במלוא הדרה האינטימי…עד רמת הגוון והמרקם של מחמדיה…מה כבר יכול להיות שונה…אולי הביצועים- אבל המראה כנראה שלא…"
החטובה הסתכלה בי במבט השמור לעובדת סוציאלית מול ילד 'מאותגר'. "המוח הזה לא מפסיק לחשוב שטויות אף פעם, אה? מאיפה זה בא לך?"
חייכתי. כי מה שרץ לי עכשיו בראש, זה החטובה במקלחת, ואני עוזר לה לנקז את חול הים מכל מיני מקומות….
היא שוב הסתכלה עלי. קוראת את מחשבותי….ומחייכת. או מאהבה, או מרחמים…
נושאים: סיפורים מהחיים | 28 תגובות »
13 ביוני, 2010 בשעה 15:11
איזה חוף יפה אכזיב.בכלל כל האיזור מקסים..והקטע עם תאומות זהות חחחחח אףפעם לא חשבתי על זה..
13 ביוני, 2010 בשעה 17:27
אם האימא לא כוסית לא תעזור לילד……זה מה שבראש שלך טזוטא?????!!!
13 ביוני, 2010 בשעה 18:34
בצפון יש יותר כוסיות אין מה לעשות זה עובדה
13 ביוני, 2010 בשעה 21:05
פעם הבאה שאתה בסביבה תלכו לחוף בצת סבבה של מקום
13 ביוני, 2010 בשעה 23:44
אוי אכזיב….ותנסה את בצת באמת טוב! וידוע שבצפון יש יותר כוסיות
14 ביוני, 2010 בשעה 1:38
הרגת אותי עם נרקומן במחסן של אסקובר ענק אתה!!!!
14 ביוני, 2010 בשעה 6:18
נראה לי אני עובר לגור בצפון
ועם כל ההמלצות שלכם לחוף בצת אני חושב שנחזור לשם בקרוב…
14 ביוני, 2010 בשעה 6:18
לילך….אמהות כוסיות זה סקסי…
14 ביוני, 2010 בשעה 11:21
ממש..אתם עמוק מדי בבורגנות מכדי לעבור לצפון
14 ביוני, 2010 בשעה 11:41
ביצ'… דווקא לחטובה מתאים לגור בצפון…היא עומדת בסטטיסטיקה
14 ביוני, 2010 בשעה 16:31
כשחטובתי היתה בהריון התחלתי לפתח אנינות טעם בנוגע לגוף האישה בזמן ההריון. שפתיים יישקו.
זה בהחלט שווה את העבודה הנוספת (שגם היא לא רעה בכלל
14 ביוני, 2010 בשעה 16:39
ראסטה…נכנסת כאן לדלת פתוחה לרווחה….
אני חושב שאשה בהריון מגיעה לשיאי יופי נשגבים. למרבה האירוניה הרבה גברים חושבים ככה, ודווקא הנשים משוכנעות שהן לא מושכות בהריון…
14 ביוני, 2010 בשעה 18:02
היי טזוטה, שמת לב שתמיד ראסטה מוציא ממך את הפרטים הכי עסיסיים?- ועל זה נאמר מי יתנני להיות זבוב על קיר בחדר שבו מתנהלת שיחת גברים.
זה כמעט שווה כמו להיות בחדר הלבשה שיש בו שתי בחורות שמשוות ציצים (-;
וגם לדעתי אישה בהריון זה באמת סופר סקסי.
14 ביוני, 2010 בשעה 18:05
היי גם לראסטה.. סליחה, חוסר נימוס מצדי :-&
14 ביוני, 2010 בשעה 23:26
הי ליידי DD!
את לא יודעת כמה אני מצנזר את עצמי,לא להגיד דברים יותר לעומקו של עניין (-: ..
חוץ מזה את מוזמנת להתחלף איתי בשיחות גברים , אני מוכן לשבת עד מחר בחדר שמשווים בו ציצים (-;
תמיד חשבתי שאני אהיה נהדר בתור מוכר חזיות.זה היעוד שלי. באיזה עוד מקום אפשר לתלות תמונות ענק של דוגמניות 4\3 ערומות ועוד לקרוא לזה עבודה?
15 ביוני, 2010 בשעה 7:42
היי ליידי DD …. תני לי את כתובת חדר ההלבשה שאת מדברת עליו ואני הולך לגור שם
15 ביוני, 2010 בשעה 7:43
ראסטה… הבאת פה רעיון לסטארט אפ. חנות חזיות שמנוהלת על ידי גברים סטרייטים שאוהבים את התחום. אין דבר כזה…
מה אומרות קוראות הבלוג ? האם אתן מוכנות לרכוש את חזיותיכם בחנות שכל המוכרים בה גברים שאוהבים ציצים ?
15 ביוני, 2010 בשעה 8:15
תאר לך מצב שמישהי באה ואומרת "אוף ראסטה, אני לא מוצאת משהו לגודל שלי…" ואז הדוקטור לחזיות (אנוכי) צריך לבדוק אותה, ולתת את חוות דעתי הקצועית.
או לחילופין:
"טאזוטה לתא ההחלפה, טאזוטה לתא ההחלפה, זקוקים לחוות דעתך"
מי צריך תארים מתקדמים ? תנו לי להקים את אימפריית השמש העולה ואני מאושר כל היום
15 ביוני, 2010 בשעה 8:34
על איזה מידות אתה מדבר?
אין מלאי בחנויות הארציות למידות מכובדות ורלוונטיות…
מ-
DD-ZZ
15 ביוני, 2010 בשעה 8:55
בשמחה.
15 ביוני, 2010 בשעה 15:53
ראסטה… אם אני מבין נכון נראה לי שיש מקום למיזם עיסקי…
איזה אושר לקום בבוקר וללכת לעבודה הזו…
אני מתחיל לאהוב את הענין מרגע לרגע.
תחשוב גם איזה באזזז תקשורתי יהיה לזה… יהיה תור מחוץ לחנות כמו בפתיחה של H&M .
יאללה…אני מכין תוכנית עסקית
15 ביוני, 2010 בשעה 18:02
ותמיד יש בחנויות האלו מוכרות זקנות כאלה שנראה שהפעם האחרונה שהם היו רטובות היה בקיץ 53 .בבריכה אצל גרישה
לא עדיף שיהיו שם גברים חסונים שידעו להעריך ולפרגן באמת ?
15 ביוני, 2010 בשעה 20:12
בשביל שזה יעבוד…הגברים צריכים ליהיות חתיכים במיוחד ונותפים סקס אפיל…מכל נקבוביה…..
15 ביוני, 2010 בשעה 20:16
כדאי גם להגיש משקאות צוננים מהבאר
15 ביוני, 2010 בשעה 20:40
ראסטה- מה אתה יודע, מותק… לא מדובר בפוסטרים- אלא בבחורות פול סייז שמחוות מצד לצד מול הראי: "מתאים לי?"- חחח נראה לי שמוצר משלים ורווחי לעסק שלך ושל טאז יהיה מרים לסתות. ואולי גם קלינאית תקשורת חח
ואכן- מסכימה עם טזוטה, זה יהיה אושר גדול..
תנו דרור ללשונותיכם (תרתי משמע..)
16 ביוני, 2010 בשעה 1:50
לידי DD -זה כמו הסדים ששמים למי ששבר את היד-שתופס את היד ולא מזיז אותה ומחובר לצד הגוף עם ברזל כזה, מכירה?
כזה ניתן לכל העובדים החדשים שלנו, בשביל הלסת.
זה כמו לעבוד בחנות גלידה- יש את כל הטעמים והצבעים
ורוד , ורוד מסטיק, חום, חום שוקולד -בהיר, שחור. ו…אולד טיים.
16 ביוני, 2010 בשעה 6:22
החלק החזק בחנות שלנו יהיה היעוץ האישי. כל אשה שתגיע תוכל לקבל פגישת יעוץ אישית אחד על אחד עם מומחה שיתאים לה בדיוק מה שיחמיא לחזה שלה.
כמובן שהיא תוכל לקבל גם second opinion בחדר הסמוך ממומחה נוסף שישמח להביע דעתו.
אני מקבל את המלצת המנהלת להתקין בר בחנות. כל קונה תקבל עם הכניסה צ'ייסר על חשבון הבית. ככה גם נוכל לקרוא לחנות Bar-Bra .
16 ביוני, 2010 בשעה 10:38
שם גדול (-:
שלא נגלה שאיזה לקוחה הוא בעצם ברוך… (ע"ע הגשש)