עולמו של טזוטה שליט"א. מבט מפוכח על החיים.

לא זה הדרך

8 במאי, 2010 מאת

אזהרה: פוסט ארוך, רציני, מעצבן ולא משעשע. תכננתי לכתוב אותו ביום העצמאות אבל לא רציתי לבאס ולהתבאס.
לא סתם בחרתי לכותרת הפוסט את שם המאמר החשוב של הסופר "אחד העם" משנת 1889 .
זה לא משנה אם אתה אדם שמנהל את חייו הפרטיים, או מדינה שיש לה הנהגה וממשלה. לעיתים צריך להיות אמיץ, כן, להפנים ולהבין שהדרך בה פעלת לאורך תקופה בחייך איננה הדרך הנכונה. היא לא עומדת במבחן התוצאה. לא בטווח הקצר ולא לטווח הארוך.
ההודאה בכשלון היא קשה. ההכרה בו קשה אף יותר.
הרבה יותר קל ונוח לאמץ את גישת ה More of the same . לא לעשות שום שינוי מהותי. להמשיך באותו קו מתוך הנחה ש"יהיה בסדר".
אבל כבר אמר קהלת: "לכל זמן ועת לכל חפץ……" בדיוק הפוך משיטת ה"עוד מאותו הדבר". כמה נכון ומדוייק.

עת לטעת, ועת לעקור נטוע
עת להרוג ועת לרפוא
עת לשמור ועת להשליך
עת לקרוע ועת לתפור
עת לחשות ועת לדבר
עת לאהוב ועת לשנוא
עת מלחמה ועת שלום

משהו רע עובר עלינו. ולאחרונה עוד יותר.
כמה אנחנו אוהבים לחשוב שאנחנו ליברליים, חדשניים, מערביים, משכילים ומתקדמים. כמה אנחנו נהנים מהפתיחות, כמה אנחנו מנפנפים ביחס הטבעי והאוהד לקהילת החד מיניים- מצעדי גאווה צבעוניים ושמחים (תל אביב מוגדרת כבירת הגאווה העולמית בפי יודעי דבר) כמה סובלניים ונאורים אנחנו !!!
עד שבכל פעם שמונחים בפנינו תוצאות סקרי דעת קהל עולמיים אנחנו מגלים עד כמה עמוק הפער בין מה שאנחנו חושבים על עצמנו, לבין מיצובנו האמיתי בעולם.
רק השבוע התפרסמו מספר סקרים שנערכו בחתך עולמי סטטיסטי עצום מימדים. הסקרים בדקו מי המדינות שנחשבות הכי מסוכנות בעולם, הכי מאוסות, בקיצור- הכי חרא.
יש שלוש מדינות כאלו. היחידות שמככבות בצמרת השלילית בכל תוצאות הסקרים על הרע בעולמנו.
איראן, ישראל, צפון קוריאה. המדינה הרביעית מתחלפת כל פעם בהתאם לסקר. לעיתים זו קזחסטאן, לעיתים פקיסטאן או מדינה אחרת שמסתיימת בסטאן.
כן. זה אנחנו. בכל פעם שאנחנו מסתובבים בעולם ומציגים דרכון ישראלי- קחו בחשבון מה עובר בראשו של מי שרואה אותו.
אנחנו נתפסים כנחשלים ומסוכנים יותר מסודאן, סומליה, עיראק, סוריה, אוגנדה, זימבאבווה, פנמה ועוד עשרות חסידי אומות העולם.
אז קל לנו לפטור את הכל ב"אנטישמיות…..העולם צבוע…..כולם נגדנו". קל לחפש גורמי חוץ להפיל עליהם את התיק.
אז מה עוזרת לנו כלפי חוץ (כלפי פנים ברור שזה טוב) הנאורות שלנו, ההיי טק, ההישגים המדעיים ? למה אף אחד לא יודע מזה ? הרי צדק צריך גם להראות. לא רק להיעשות. כתבתי על זה פעם פוסט נפרד.
כלום. גורנישט. נאדה.

והכי מגוחך שכל זה קורה לנו בשנים האחרונות, כאשר חלק לא מבוטל המוביל את המאבק נגד ישראל ובהסתה לביצוע חרמות ונידוי אומנותי, אקדמי ומסחרי- הם גם ישראליים. אקדמאים בתפקידים בכירים במוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל. הם אלו שנוסעים בכל העולם, דגל הנאורות והקידמה בידם, ומעודדים את כל העולם לפסול אותנו.
הרעיון הבסיסי הוא: אם אני נאור וליברל- אני צריך לפעול נגד מדינתי. זה יראה עד כמה אני חכם, אמיץ ולא מתפשר…
קולות של חכמים לא פחות מהצד השני של המפה הפוליטית מושתקים, מוחרמים ומוגדרים כהזויים.
איזה מזל שאני, טזוטה, בלוגר בור, חסר דעת והשכלה, יכול לכתוב את זה ואף אחד לא יתרגש. אני ממילא אדיוט אז אף אחד לא צריך להתיחס אלי ברצינות.

ביום העצמאות האחרון הייתי קצת מבואס. כמובן שהקמתי מזבח ועליו עלו מיטב פרות ארצנו, אבל בתוכי לא שמחתי כבימי עצמאות אחרים. לראשונה אחרי הרבה שנים אפילו לא שמתי דגל על האוטו.
ואני אוהב מאד את מדינתי. אהבת נפש.
קצת הפריע לי לחגוג עצמאות, כאשר כל הסימנים בשטח מראים שלא עצמאות ולא נעליים. אנחנו אולי המדינה היחידה בעולם, שכל העולם מכתיב לה מה לעשות ואיך לפעול.
גם מדינות נחשלות, אלימות, שרומסות זכויות אדם ברגל גסה, זוכות ליותר עצמאות מאיתנו. אנחנו נדבקים לעטין האמריקאי בתלות מוחלטת המבטלת כל רצון חופשי. כגזירת גורל שאין בלתה.
ולא מבינים שהכל זה אינטרסים. הידידות האמריקאית, עמוסת הצביעות היא אינטרס נטו. שלהם. לא שלנו.
והנה, בשבוע של יום העצמאות דיבר בצורה מפורשת, הן במאמר בעיתונות האמריקאית והן בגלי צה"ל בשיחה ישירה, מרטין אינדיק, זה שהיה שגריר בישראל והיום הוא יועץ לממשל.
הוא שם את הדברים על השולחן בצורה בוטה וכנה. הוא אמר במילים פשוטות משהו כמו: ישראל תלויה באמריקה. כשלאמריקה יש אינטרסים שעומדים בסתירה לאינטרס הישראלי- האינטרס האמריקאי הוא שיבוצע. האינטרס הישראלי זז הצידה. ואף נתן דוגמאות היסטוריות שבהן כך היה.
הוא הוסיף ואמר בציניות, שאם אנחנו חושבים שאנחנו כאלה חזקים ויכולים להסתדר בלעדיהם…אז בבקשה.
כשאמריקה מכתיבה לנו מה לעשות זה רק על מנת לשרת את האינטרסים שלה. וכשראש הממשלה האומלל שלנו מנסה להגן על האינטרסים של ישראל- מייד שוחטים אותו בתקשורת ומציגים אותו כשטן טיפש. ואני לא מאוהדי ביבי הגדולים, לידיעתכם. ממש לא היה משנה לי אם בראשות הממשלה היה עומד אחמד טיבי- אם הוא היה פועל לטובת האינטרסים של המדינה. הייתי מגן גם עליו.
איך אחגוג עצמאות, כשהמודיעין הישראלי מזהה שיירה עם טילי סקאד מסוריה לחיזבאללה ולא מעז לתקוף אותה כי האמריקאים לא מרשים ? מה מבחן התוצאה ? הטילים שם…
בימים אלו התקיימה ועידת הגרעין העולמית. ומה הנושא שנדון שם נון סטופ ועומד להיות שוב במוקד הדייונים בחודש הבא ? לא הגרעין המפותח באיראן תוך הצהרות ברורות למה הוא מיועד, לא זליגת ידע גרעיני מפקיסטאן לטרוריסטים.
הגרעין הישראלי. זה מה שעומד לדיון. פירוק ישראל מהגרעין. (אם בכלל יש לנו ואני בכלל לא בטוח שיש…)
עולם הפוך. איראן עושה מה בזין שלה, וכל העולם עסוק בגרעין הישראלי.
ותודה להורי שהביאוני עד הלום….
ושאף אחד לא יגיד שהתדמית של ישראל היא כזו רק עכשיו בגלל חילופי השלטון. ישראל כיכבה בצמרת המדינות המסריחות גם כשבשלטון היו אולמרט וציפי לבני, שניהלו משא ומתן, פעלו עם העולם בשת"פ ומה לא.
מה שאומר גם, שכל המאבקים ה"נאורים" ש"העילית" שלנו מנהלת בעולם מזה שנים נגד ישראל ומדיניותה שווים לתחת. במבחן התוצאה זה לא תורם כלום. אף אחד לא משנה את דעתו בגלל שהוא רואה "חכם ישראלי" משמיץ את מדינתו. זה לא מוסיף נקודות. רק שמן למדורה.

ותראו בכלל מה קורה מסביבנו. כל טיפש זב חוטם מאיים על ישראל, משפיל אותה. הטורקים, הירדנים, המצרים, הסורים….כולם מדברים עלינו בזלזול. לא סופרים אותנו.
אנחנו פועלים בצורה מדודה, מדוייקת, מדיתית. משתמשים במילים מטומטמות כמו "הבלגה"…."הכלת האירוע" ועוד שטויות. ומה אנחנו מקבלים ? דו"ח גולדסטון ופשעי מלחמה. חחח.
צריך משהו יותר מזה כדי להראות כמה אנחנו טועים?
זה שינוי שהחל וצבר תאוצה אחרי מלחמת לבנון השניה והאומללה. את פירותיה הבאושים של המלחמה המחורבנת הזו (למרות שיש המנסים למכור לנו אותה כהצלחה….פחחחח) נאכל עוד הרבה שנים.
ערוותנו נחשפה ברבים. צה"ל הגדול על תקציבי העתק שלו דישדש כמו טירון מול לוחמי גרילה. את מה שאני חושב על המלחמה כבר כתבתי בלא מעט פוסטים בעבר- נחסוך מכם את זה.
אז פלא שלא פוחדים מאיתנו ? אחמדינג'אד אמר השבוע בצדק רב, שהוא לא סופר את ישראל. הוא אומר שעל עזה אנחנו לא מצליחים לגבור….ויש בזה משהו. תודו.
אנחנו גיבורים רק בטוקבקים מתלהמים ש"נזיין לו את הצורה". ממש….

אז אולי כבר הגיע הזמן לשנות כיוון ? לעשות הפוך ממה שעשינו עד כה. לפעול בדיוק ההיפך ממה שמצפים מאיתנו. לעמוד על שלנו. לעבור להיות הצד היוזם. הצד המפתיע.
ולאו דווקא בקטע של כח ומלחמה. לצאת ביוזמת שלום מטורפת. מפתיעה. שוברת כלים. לארוז אותה יפה ולשווק באגרסיביות. אנחנו כל הזמן בצד המגיב. אולי די ? היא לא צריכה להיות שונה מעמדותינו המקוריות. לפעמים מעוף וסמנטיקה עושים את כל ההבדל.
בעולם מעריכים את החזק. גם על זה כתבתי בעבר. מעריכים את מי שעומד על שלו ומכבד את עצמו. לא את המתנצל, את המצטדק.
ישראל מזמן היתה צריכה להפעיל את כל מכבשי המיתוג ולמכור תדמית אחרת. על חשבון תקציב הבטחון העצום.

ומכיוון שרוחות מלחמה מנשבות באיזור, וכנראה שנצטרך להתמודד עם טילים לא מעטים שיעופפו מעל ראשינו, אולי סוף סוף נחליט שבמלחמה הזו נפעל אחרת?
המלחמה הבאה תהיה לדעתי חשובה יותר ממלחמת העצמאות.
ןאם נבוא למלחמה הבאה עם תפיסת העולם של ה"מידתיות" נמצא עצמנו תלויים על עצים. די למדיניות הפרופורציות והאנושיות. גיים אובר.
אין לנו יכולת למלחמה ארוכה. המלחמה הבאה תצטרך להיות קצרצרה, אכזרית וחד משמעית.
אם יפלו כאן טילים- איראניים, לבנוניים, סוריים – לא משנה, אסור לנו להגיב באותה מידה. שיגרו עלינו 5 טילים- גם אנחנו נגיב ב 5 או 10 טילים. ממש לא.
בהתחשב בעובדה שמה שלא נעשה- כל העולם יאשים אותנו, וגם אם יפלו על תל אביב 200 טילים שיהפכו אותה לעיי חרבות, עדיין אם נבקש אישור מהעולם לתקוף תשתיות בלבנון או סוריה- הרי ברור לכם שלא ירשו לנו. ופעם המי יודע כמה גם נאכל דג מסריח וגם יגרשו אותנו מהעיר. תרתי משמע.
אז במלחמה הבאה – מי שיורה על ערינו טילים – תוך חמש שעות, בלי לשאול אף אחד, ישראל חייבת להגיב באופן מטורף ולא מידתי. מה יקרה…ידרגו אותנו בצמרת המדינות השליליות?  אה, סליחה. בעצם כבר דירגו אותנו….
אם רוצים להסב לאוייב נזק ברמה של 100% – אז במקום למשוך מלחמה של 20 יום, שבה כל יום נפגע ב 5% נזק – בואו נעשה מאמץ מרוכז ונסב בדיוק את אותו נזק ביום אחד.
עד שהעולם יתעורר להגיב- הצד השני כבר יהיה בשוק טוטאלי. והצד השלישי והרביעי יחשבו פעמיים.
אני יודע. זה אכזרי, יש שיגידו לא אנושי. אבל תארו לכם אם ואיך היתה מסתיימת מלחמת העולם בלי הטלת פצצות אטום על הירושימה ונגסאקי?
לעיתים פעולה אכזרית אחת חוסכת יותר כאב וסבל מאלף פעולות הומניות מידתיות.

נושאים: המדינה | 2 תגובות »

2 תגובות

  1. מאת bitch87 :

    העיניין עם הדרכון … (כרגיל אני מתמקדת בחלק הכי פחות רלוונטי בפוסט) כמעט בכל מקום שהם נתקלים בשם משפחה שלי ,ולא משנה איך אני נראת,הם מסתכלים עליי במבט כזה..שבא לי נורא להגיד להם שהפעם השארתי את הפצצה בבית…
    ואני היתי מחסלת קודם את אובמה ואחכ כל השאר..

  2. מאת tazuta :

    חחחח ואולי זה בגלל שיש להם
    Bitch Detector?

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועשויה לעכב את תגובתך. אם התגובה אינה מופיעה, צריך פשוט להמתין מעט.



מאמרים נבחרים

חפש בבלוג

קטגוריות

תגובות אחרונות

ארכיון

כלים

תגיות