אלרגיה
כבר שלשום בערב הבחנתי במשהו מוזר. עשינו קניות בסופר, והרגשתי שאין לי כח לדחוף את העגלה. העמידה בקופה גרמה לי לכאב רגליים וכאב גרון חד החל להציק לי כשאני בולע.
חזרתי הביתה, התקלחתי וצנחתי למיטה. כשהתחילו החלומות המשונים כבר ידעתי שיש לי חום. הפעם חלמתי שאני מנסה לטפס על דפנות של כיור ענק, אבל מחליק ונסחף לתוך פתח הניקוז. ואז התעוררתי בכדי לגלות שכאב הגרון חזק מתמיד.
עברתי את החויה הזו, של הירדמות והתעוררות משהו כמו שש פעמים במשך הלילה. בשמונה בבוקר יצאתי מהמיטה וגררתי את עצמי לקופת החולים. הרופאה הציצה לי בגרון, קבעה שזו דלקת, נתנה אנטיביוטיקה ושלחה אותי הביתה.
טלפון למשרד ביטל את כל הלו"ז שלי וחזרתי למיטה. חי מאקמול לאקמול. למדתי שהאקמול מוריד את החום בדיוק לשלוש שעות. במשך השלוש שעות שהחום נמוך, אמנם כואב לי הגרון אבל אני שפוי יחסית, מסוגל לקרוא עיתון או לראות טלויזיה. אבל כשהחום עולה אני הופך לגוויה נושמת.
ואחרי יום של נטילת אנטיביוטיקה קיבלתי פריחה בכל הגוף. ואז גיליתי שהרופאה נתנה לי אנטיביוטיקה שאני אלרגי אליה.
המצחיק והעצוב הוא, שאת אותה טעות בדיוק אותה רופאה עשתה לפני שנתיים. גם אז קיבלתי את אותה תרופה, גם אז חטפתי פריחה והחליפו לי אותה. לו היא היתה טורחת להסתכל במחשב ולא לפעול כמו אוטומט היתה מגלה את זה. אני קדחתי מחום כשהייתי אצלה והייתי מסטול מידי מכדי לשים לב. לא זכרתי את שם התרופה. רק עכשיו, אחרי שאני פורח הסתכלתי בתיעוד ההיסטורי וגיליתי שזה בדיוק מה שהיה אז.
מזל שנשארו לי בבית כדורים מלפני שנתיים שהם אנטי אלרגיה. הבעיה שפג תוקפם לפני חודש….. אז לקחתי הימור ובלעתי אחד. אני רוצה להאמין שהיצרן לקח איזה טווח ביטחון…
מקסימום – אם תראו שנעלמתי מהבלוג תבינו מה קרה ![]()
נושאים: סיפורים מהחיים | 16 תגובות »
12 במרץ, 2010 בשעה 23:50
תנסה אנטיביוטיקה ואלכוהול….מה שבטוח הגרון כבר לא יכאב יותר! חיחי
13 במרץ, 2010 בשעה 21:48
הרבה בריאות גבר
13 במרץ, 2010 בשעה 22:17
ביצ'ית
אני מניח שאת תהיי הראשונה לשתות לזכרי …
13 במרץ, 2010 בשעה 23:30
שאבוא להכין לך תה חם?
14 במרץ, 2010 בשעה 1:26
רופאה מטומטמת !צריך לתבוע אותה
14 במרץ, 2010 בשעה 11:24
הסמירנוף יזרום כמו מים…..

15 במרץ, 2010 בשעה 8:45
ביצית,אין לך גבולות.
תחשבי על החטובה,תשאר אלמנה חלילה.
15 במרץ, 2010 בשעה 9:41
היי שושו ! איזו דאגה את מפגינה…. לאן נעלמת בשבוע האחרון ?
15 במרץ, 2010 בשעה 11:27
לא נעלמתי,אני חייה ונושמת.
כמו פולניה טובה.
15 במרץ, 2010 בשעה 12:31
שושו אני בטוחה שהחטובה תסתדר לא רע
15 במרץ, 2010 בשעה 14:55
ביצית,"את נשמה טהורה"אין כמוך.
15 במרץ, 2010 בשעה 15:24
הלו???? גופתו של המנוח מוטלת לפניכן וטרם התקררה וכבר החלו ההספדים וחישובי הקיצין?… העיקר ששושו מפגינה סולידריות לחטובה. ומי ידאג לטזוטה ? הוא כבר ישאר לבד בחושך
15 במרץ, 2010 בשעה 22:23
למה לבד ? בחברת התולעים :)))
16 במרץ, 2010 בשעה 10:08
טזוטה,מבטיחה לדאוג לך………
16 במרץ, 2010 בשעה 19:32
שושו תרגעי ..אותך לחטובה!
17 במרץ, 2010 בשעה 9:00
ביצית,את מזה צודקת.