עולמו של טזוטה שליט"א. מבט מפוכח על החיים.

מקהלה עליזה

6 בפברואר, 2010 מאת

על ראש הברוש שבחצר שמחה והמולה,
שם כל הציפורים בעיר הקימו מקהלה.
העפרונית הסולנית ניקתה את הגרון,
שילבה כנף, זקפה מקור וגם פצחה ברון.

ציף ציף, שריק שרק
בול בול בול בול ביל בל
לה לה לה…
וכל מי ששמע אמר,
אח איזו מקהלה !

ומה נזכרתי הבוקר בשיר הנפלא שכתבה לאה נאור והלחינה נורית הירש בביצוע הקלאסי של חוה אלברשטיין?

אז ככה. בואו נדבר קצת פוליטיקה, יחסי חוץ בכלל ובמזרח התיכון בפרט.
כשכולם מישרים קו אחיד בנושא מסויים הפילוסוף שבי מתעורר ומתחיל לפקפק. כשזה קורה פעם אחר פעם בסמיכות מקרים מופלאה, אני כבר שואל שאלות.
בשבועות האחרונים התעוררה סערה תקשורתית ופוליטית סביב נושא השפלת השגריר הטורקי (סיפור הכסא הנמוך והזובור שעשו לו). בכל מאמר מערכת כמעט, ותחת כל זרקור באולפן טלויזיה ישבו פרשנים נשואי פנים והסבירו כמה שאנחנו לא בסדר, כמה שנהגנו לא נכון, כמה ששר החוץ שלנו בריון טיפש, ואיך העזנו לפגוע ככה בטורקים. איזה חראות אנחנו הישראלים, שככה מתנהגים סתם כך בגלל גחמה. קמנו בוקר בהיר והחלטנו לזמבר את הטורקי. בקיצור- מקהלה עליזה.
השבוע זה קרה שוב. שר החוץ הסורי איים שבמלחמה הבאה הם יזיינו לנו את הצורה על ידי הפגזת הערים שלנו. איך אומרים הילדים ? "הוא התחיל!".  בתגובה, שר החוץ שלנו השיב לו במילים ברורות- תהיה מלחמה – אתם תעופו מהשלטון. שני משפטים ברורים וקצרים. מובנים מאד.
ומה קרה מאז ? אתמול ראיתי בכותרות מרבית העיתונים, ובערב בחדשות הטלויזיה שוב את אותה מקהלה עליזה.
ציף ציף, שריק שרק.
המקהלה שוב מזמרת את אותו פזמון. כמה שאנחנו בריונים, ולא יודעים להתבטא, ואיך תקפנו והעלבנו את הסורים החמודים סתם כך.
מי לא שר במקהלה ? כולם. פוליטיקאים מכל סוג, פרשנים נפוחי חשיבות, אנשי רוח (רצוי מיוסרי מבט) ואפילו קרייני החדשות שהנידו ראש באמפטיה לסורים המסכנים שחטפו איום ללא עוול בכפם.
תמיד- יהיו ישראלים "נאורים" שיבחנו את המציאות רק דרך צד אחד של המשוואה. חצי מתמטיקה. ותמיד הצד שבו אנחנו הרעים. אחרת אי אפשר להיות נאור…
בנושא הטורקי- לא היתה כמעט התיחסות לזה שה"אגרסיביות" שלנו באה לאחר יותר משנה שראש הממשלה הטורקי מחרבן עלינו כל יום שיטנה וארס ללא תגובה שלנו מלבד דברי מתק של פייסנות והתרפסות. אנחנו מתרפסים והוא ממשיך לשלשל. מי שלא מכיר את התמונה ועקב אחר ההיסטריה התקשורתית היה בטוח שסתם כך השפלנו שגריר. וחוץ מזה, שיושבים המומחים באולפנים ולוחשים כממתיקי סוד על חשיבותם של הקשרים עם טורקיה שחיוניים לקיומנו. זה לא שהיחסים לא חשובים, כמו שאף אחד כמובן לא מפרט עד כמה באמת היחסים האלו חשובים יותר מאשר עם הודו, סין או בריטניה. לדעתי זו אקסיומה שגם הפרשנים לא בדיוק יודעים להסביר במדויק (זה בסדר, אני יודע שמדובר ביחסים עם מדינה מוסלמית חילונית וכל הבלה בלה אבל עדיין!) , אז אומרים את זה בארשת חשיבות וזה עובר מסך….
וגם במקרה של מדינת אויב מובהקת כמו סוריה- אותה תגובה היסטרית. איך העזנו להגיב. איך. כאן כבר אין תירוץ של יחסים אסטרטגיים, אבל התגובה זהה. איזה מנוולים אנחנו. כאלה תוקפנים!
חיפשתי קולות שונים בתקשורת הכתובה והמשודרת. כמעט ולא מצאתי. ואם כן, אז רק בשוליים. כאנקדוטה. הקו הבולט והשולט הוא התרפסות. היהודי הנודד שוב מכפיף ראשו בהכנעה בפני הפריץ. תסמונת האשה המוכה.
וכך מסתיים השיר "מקהלה עליזה" – בדיוק במילים שרציתי לומר….

"אוי די כבר, די לכם לשיר", צעק פתאום הברוש,
"לכו לישון, כבר מאוחר כואב לי כבר הראש"
האופרטה היפה לא באה עד סופה –
מחר יצפצפו קונצרט על עץ הצפצפה.

ציף ציף, שריק שרק
בול בול בול בול ביל בל
לה לה לה…
וכל מי ששמע אמר,
אח איזו מקהלה.

נושאים: המדינה | 5 תגובות »

5 תגובות

  1. מאת אדוארד :

    חזק
    זה בגלל שנאה עצמית ורצון להתחנף

  2. מאת הפינחסולגית שלי :

    הרצון לרצות קשור לבולבול.
    קצה הזין הנעלם מסמל חלק מהמישור הפיזי שהלך לאיבוד.
    מאז, מאין דחף כפייתי מניע את היהודי באשר הוא למצוא את העורלה בזיו עיניו של האחר.

  3. מאת tazuta :

    פינחסולוגית – זה ההסבר הכי מקורי ומשכנע ששמעתי עד היום לסיטואציה :-)

  4. מאת הפינחסולגית שלי :

    זה נכון לגבי כל אחד.
    גם הסורים והטורקים למינהם שעברו טקס בזמנו יחפסו את האוצר שלהם בעיני יהודי לאומי

  5. מאת David :

    כמה שזה אקטואלי.אתמול שר החוץ שלנו הגיב סופסוף נגד התורכים שפותחים עלינו ג'ורה כבר שנים וכבר התקשורת שלנו מתקיפה שהוא משתלח בהם והוא לא בסדר
    חחח בדיוק מקהלה עליזה שאתה מדבר עליה

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועשויה לעכב את תגובתך. אם התגובה אינה מופיעה, צריך פשוט להמתין מעט.



מאמרים נבחרים

חפש בבלוג

קטגוריות

תגובות אחרונות

ארכיון

כלים

תגיות