נקודות האור של חיי
הן מלוות את חיי. עוטפות אותי מכל עבר. במיוחד בלילה, כשהבית חשוך. אי אפשר להיות בחשיכה מוחלטת. הן מאירות את חיי בשלל צבעים.
נקודות האור של חיי.
הנוריות הקטנות של מכשירי החשמל הביתיים. מקיפות אותי.
הנקודות האדומות של מסכי הטלויזיה. משתלבות היטב עם הנקודה הירוקה בממירים של יס. ועם הנקודה הכחולה של מכשירי ה DVD .
נקודות אדמוניות רבות מנצנצות מהטלפונים הפזורים בבית, חדר העבודה מואר בשלל נקודות נוספות. של המחשב , של שלושת הדיסקים החיצוניים והמודם של האינטרנט שמנצנץ בשורת נוריות משלו. גלאי אש ואזעקה מהבהבים בקצב אדום מונוטוני. במטבח זוהרת בכחול תצוגת המיקרוגל.
בכל חדר מאירה נורית ירוקה של המזגן. נכון לפעולה. בצד מבויישת מעט המדפסת, עם שתי נקודות טורקיז משלה, בסמוך ללפטופ הנטען בנורית ארגמן. בצד עומדת תאורת החירום. עם נורית אדומה מתריסה. קצת למטה משם מנצנץ אור כתום של מטען הסוללות.
בכל פינה, בכל חדר, פזורות נקודות אור. מכשירי החשמל שלנו נמצאים בכוננות מתמדת. בסטנד ביי אינסופי. ולחשוב שבילדותי נהגנו להדליק "מנורת לילה" זעירה שתאיר את חשכת הלילה עם כבוי האורות…..
נושאים: פילוסופיה בגרוש | 6 תגובות »
1 בפברואר, 2010 בשעה 10:14
תוציא הכל מהשקע ותדליק נר…תתבונן בו.
לפתע הקצב של החיים שלך יתמזג עם האור.
1 בפברואר, 2010 בשעה 10:41
טזוטא!!!!!!!!!!! אין גבול לציניות שלך אין!!!
חשבתי לקרוא משהו רומנטי על זוגיות ומשפח ואתה כותב על זה.אוף!!
1 בפברואר, 2010 בשעה 13:06
היי נעה
מה, אני לא רומנטי ??? הרי רומנטיקה הוא שמי האמצעי.. ו…ציניות הוא שמי הפרטי..
1 בפברואר, 2010 בשעה 14:39
בדיוק בגלל זה אני מאוהבת בך
5 בפברואר, 2010 בשעה 22:02
חח אהבתי
6 בפברואר, 2010 בשעה 1:36
טזוטה הציני מכה שנית!!