עולמו של טזוטה שליט"א. מבט מפוכח על החיים.

בית הספר לנימוסים של טזוטה

17 בינואר, 2010 מאת

אחד העקרונות המקודשים שמובילים אותי בחיים זה "חיה ותן לחיות". ההתחשבות בזולת היא אולי אבן היסוד החשובה ביותר ביחסים בינאישיים. איך אמרו חז"ל בקלישאה המצוטטת ביותר: "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך".
במהלך הסופ"ש הזה, יצאנו מהמסעדה לאחר ארוחת הערב. הלכנו לכיוון החניה המסודרת והמסומנת רק כדי לגלות שאיזה בן/בת זונה חנה כמו מניאק בצמוד אלינו וחסם לנו את היציאה. כולם חונים לפי הסימון באלכסון – והאידיוט חונה בניצב.
רבע שעה, כולל תמרונים עם גלגל על המדרכה לקח לי לצאת  כשהחטובה מכוונת אותי מאחור.
אלברט אינשטיין אמר פעם שיש רק שני דברים שאין להם גבול. היקום, וטיפשותו של האדם. "לגבי היקום" הוסיף אינשטיין "אני לא כל כך בטוח"…
כדי שתבינו למה זה כל כך מרגיז אותי מעבר לנורמה, אני רוצה לשתף אתכם בעובדה שאני נהג, שבפעמים רבות אחרי שאני חונה ויוצא מהאוטו , אני שם לב שאם אזוז עוד איזה עשרה ס"מ, אולי יהיה למישהו שיגיע ויחנה לידי יותר נוח. אז אני חוזר ומזיז את האוטו אף על פי שזה ממש לא מפריע. עד כדי כך אני מקפיד.
כולנו מכירים אותם, את הבני זונות שחונים בלי חשבון. לפעמים תופסים שתי חניות , או בחניה מסודרת בה כולם חונים נכון הם חונים עקום וחוסמים לרכב שלצידם את האפשרות לצאת. יש אלו שחוסמים אותך בדאבל פארקינג ונעלמים. לך תחפש אותם. ויש את אלה שנצמדים ונדבקים לך לדלת הנהג עד שהדרך היחידה להכנס היא מתא המטען…
שלא לדבר על גונבי הנתיב. החכמים שרואים שיש תור ארוך לפניה ברמזור, עוקפים אותו ומתחילים להידחף באגרסיביות בין המכוניות הראשונות.
מה כבר אפשר לעשות להם ? עקירת ציפורניים כמובן היא הפתרון הנכון והצודק, אבל זה לא ישים… אז חשבתי על משהו אחר.
איך בא לי לקנות איזו מכונית אמריקאית ענקית משנות השבעים. ה"אוניות" המגושמות האלה. איזה דודג' דארט, פונטיאק או אולדסמוביל. ישנה, חלודה וחבוטה מכל צדדיה. סוג של אוטו שממש לא יובחן עליו אם מישהו יחבוט בו בפטיש 5 ק"ג או יכנס לו בדלת.
וזה הרכב שאיתו אצא לדרכים ואלמד לקח את כל המניאקים.
מישהו חנה וחסם אותי ? אין בעיה. אני לוקח רוורס עם האוטו בדיוק בנתיב ובסימון הנכון לצאת מהחניה ובדרך לוקח איתי גם פגוש של הרכב החוסם ואולי גם מועך דלתות. הכל תלוי בזוית שהוא חנה. שם זין וחנה עקום? בעיה שלו. שיסתכל על הסימונים בפעם הבאה. מישהו עקף נתיב/פקק ממתין לרמזור ונדחף ? אין בעיה. שידחף. אני "כאילו" לא מבחין בו וממשיך לנסוע ישר בנתיב שלי, תוך כיסוח נון שלנטי של דלת וכנף ברכב הנדחף. הרי מבחינה חוקית אני בנתיב שלי נוסע ישר, לא ?  זה הוא שנדחף….
מישהו חסם אותי בדאבל פארקינג? אני נוסע החוצה. נקודה. זה שהרכב שלו עומד שם- בעיה שלו. זו לא חניה.

נושאים: חברה וסביבה | 5 תגובות »

5 תגובות

  1. מאת ראסטה :

    הזכרת לי משהו …היה איזה פעם שעסקתי בענייני,סידורים במרכז. וסיימתי. .אני בדרך לחנייה ופתאום אני קולט מרצדס ענקית חומה -כמו של הסרסורים הגדולים משנות ה70. חוסמת את דרכי באלגנטיות (מרצדס אחרי הכל) בעודי מקלל את אימו של הנוהג. יוצאת לי בדילוגים איזה פרחולה מסריחולה – ג'ואיש פרינסס אמיתית (מאותו סרט פורנו של האוטו) וצועקת לי בקול צווחני.. תזהר על האוטו !! שלא תשרוט לי אותו!! אמרתי לעצמי , סרסור או לא ,זה יותר מדי.. התחלתי להסביר לה באריכות מה, איך בן אדם נורמלי ששכל בקודקודו יחנה ,במיוחד רכב כזה גדול וזה שיש לה מרצדס לא פוטר אותה לחנות ככל האדם…הפרצוף ההמום שהיה לה מתגובתי בטוח היה יותר גדול מזה שבעלה (או הסרסור שלה)שיחרר את מכנסיו וביקש ממנה לבדוק את דגימת הגבינה הצפתית שצריכה בכל רגע לפול על מכנסיו…

  2. מאת מיקי :

    לא רק מכונית אחת,צריך להקים סיירת של מכוניות דפוקות כאלה שיצאו לכבישים לחנך את המנוולים

  3. מאת דבי :

    ראסטה היה לי ספור דומה עם פרחה בג'יפ שחסמה חצי כביש כשירדה להוציא ילד מהגן,הערתי לה פתחה עלי ג'ורה כמו זונה מהכביש..

  4. מאת tazuta :

    :-) ראסטה….. הבעיה עם הבהמות האלה זה שאין להן יכולת שכלית להבין מה רוצים מהן.

  5. מאת ינקי :

    חזק בנאדם.אני קורא חדש בבלוג שלך,גיליתי השבוע וקורא עכשו אחורה ים פוסטים
    כיף גדול

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועשויה לעכב את תגובתך. אם התגובה אינה מופיעה, צריך פשוט להמתין מעט.



מאמרים נבחרים

חפש בבלוג

קטגוריות

תגובות אחרונות

ארכיון

כלים

תגיות