תכונות גועליות א' : הקמצנים

אני שונא קמצנים.
לא הכרתי אישית את הרפגון מתוך "הקמצן" של מולייר. יש מוטציות קמצניות רבות שלו הסובבות אותנו ונמנות על חוג מכרינו.

בואו נבדיל בין כאלה שבאמת אין להם כסף ולכן מצמצמים הוצאותיהם, לבין אלו שיש להם, ולעיתים גם הרבה, אבל כל הוצאה כספית מחצי שקל ומעלה כרוכה אצלם בייסורים.

קל לזהות אותם.
הם אלו שיתיישבו במסעדה, ויצהירו שהם "לא רעבים" כי בדיוק אכלו בבית, אבל יזמינו "משהו קל".
בטרם יזמינו, הם יביטו בתפריט והדבר הראשון שיוציאו מהפה יהיה "זה כל כך יקר….איזה מחירים…"
כמובן שהם יזמינו רק מים. לא מינרליים חלילה. קנקן של מי ברז.
חוסר התיאבון שלהם לא יפריע להם לנשנש מצלחות של אחרים. הם רק "טועמים את הצ'יפס".

הדור המתקדם יותר באבולוציה של הקמצנים יודע להסוות טוב יותר את קמצנותו כשהוא במסעדה .
הוא כן יזמין מהתפריט, אבל קודם לכן יסרוק בשקדנות את התפריט ויזמין את מנת הפתיחה הזולה ביותר שקיימת שם, כמו למשל "לחם הבית עם חמאה". וגם אז יקטר שהאיכות לא שווה את המחיר.

הקמצן תמיד מתלונן על המחירים. לא משנה של מה. החל ממחיר חפיסת מסטיק בפיצוציה וכלה בטיסה לקריביים.
הכל יקר. הכל עולה "המון כסף".
הקמצן הוא גם תמחירן לעת מצוא.
בכל פעם שיישב בבית קפה, מייד יתחיל לעשות חישובים. "במחיר של הכוס הזו, אני קונה חצי קילו קפה ומכין 100 כוסות…..איזה גנבים"… כשנחה עליו הרוח הוא גם מתחיל לחשב כמה כוסות נמכרות בשעה וכמה מרויח בעל העסק.

מצד אחד הם רוצים לחיות טוב. מצד שני הם לא רוצים לשלם. עם הזמן הם מצאו דרכים מתוחכמות לטפל בדיסוננס הקשה שלהם.
הם מצהירים ולעיתים אף משכנעים את עצמם שהם לא אוהבים כל מיני דברים. למשל:
אין להם טלויזיה בכבלים או בלווין עקב "אידאולוגיה".
זה "לא חינוכי ורק מזיק לילדים". אז בבית יש רק ערוץ בודד. מה שלא מפריע להם לשלוח את הילדים להתעלק על השכנים או החברים ולראות טלויזיה שם, כמה שרק אפשר.
ויש גם סיכוי שהילדים כבר ישארו לארוחת ערב אצל החברים….

אין בבית משקאות קלים או חטיפים שהילדים אוהבים. כי "זה לא בריא". אבל כשמתארחים אצל אחרים, המגבלה הזו איננה קיימת והוא מעודד את ילדיו לאכול כפי יכולתם.

מכשירי החשמל והאלקטרוניקה בביתם רחוקים מלהיות המילה האחרונה, אבל הם שומרים עליהם מכל משמר.
באם יתקלקל הטוסטר אובן, הקמצן יעדיף לשרוף 5 שעות בנסיונות לתקנו, במקום לזרוק ולרכוש חדש ב 150 ₪ . כשתשאל אותו מדוע הוא משחית את זמנו על שטויות הוא יספר שהוא "אוהב לתקן דברים כתחביב".

בביתו של הקמצן תמצא תמיד ספרים שאבד עליהם הכלח. אנציקלופדיות משנות ה 70 , סופרים שיצאו מזמן מהמחזור ועוד. כשתופתע לגלות לצד הכורסא ספר חדש מהעת הנוכחית, מייד יסתבר שזה לא שלו. הוא לקח בהשאלה מחבר.
בדרך כלל גם בגדיו של הקמצן שייכים לאותה תקופה. יציאה מהאופנה איננה סיבה מוצדקת דיה להחלפת מלתחה! כל עוד הבגד לא בלוי – לא מחליפים.

קמצנים ממין זכר אימצו בחדווה את מכונת התספורת הביתית. הם מתגאים פעם אחר פעם איך האישה שלהם מספרת אותם במכונה טוב יותר מכל הספרים ה"גנבים" שלוקחים 50 ₪ לתספורת.

לקמצן יש שיטה להקטין את הוצאות הסלולר שלו. הוא מתקשר אליך ומייד מנתק. הוא בונה על זה שתראה שיחה ממנו ותחזור אליו….על חשבונך. כשתשאל אותו מדוע ניתק הוא לא יהסס לספר בפעם המאה, ש"התנתק לו…הוא לא מבין למה…" או ש"לא היה בטוח שהוא יכול להפריע"….

יש לקמצן פתרונות מקוריים להקטנת עלויות המזון.
כאשר הקמצן הוא בעל משפחה, ארוחות סוף השבוע מתקיימות דרך קבע אצל ההורים. וזה לא בגלל שהאוכל של האמא או החמות טעים לו אלא משיקול כלכלי נטו. עלות ארוחות שישי שבת לארבעה או חמישה בני משפחה נחסכות ממנו לשמחתו.

מה שמניע את הקמצן בחייו הם ה"דיל" וה"קומבינה".

הקמצן מגלה יצירתיות מדהימה בכל הקשור לחסכון כספי, גם של פרוטות. באם צריך, עקב אילוץ, לדאוג לסידור לילד למשך שעתיים, הוא יעשה הכל מלבד ללכת על הפתרון ההגיוני של הזמנת בייבי סיטר.
הוא יטרטר את אמא שלו מבאר שבע לתל אביב, ואת חמותו מראש הנקרה, על מנת שיהיו עם הילד. העיקר לא לשלם.

הקמצן אף פעם לא יקנה כרטיס לתיאטרון או למופע. הוא ינמק את זה בכך שהוא לא אוהב תיאטרון. אבל באם יזכה לכרטיסים במסגרת דיל כלשהו או מתנת חינם – אזי יחזור מלא התפעלות ויספר כמה שההצגה נפלאה.

הוא לא ישלם עבור שירותים שהוא מאמין שיצליח לקבל בחינם. באם יצטרך שירותי עורך דין או רואה חשבון, הוא תמיד יהפוך עולמות בכדי לאתר בעל מקצוע שהוא "בן דוד של חבר של הסבא מצד אשתו" שממנו ינסה להוציא יעוץ בחינם או בזול.

הוא לא ירכוש שום דבר שניתן לקחת בהשאלה ממישהו אחר.
בביתו לא תמצא סולם או מקדחה. בשביל זה יש שכנים.
המזגן בביתו משמש לקישוט ומופעל לעיתים נדירות. גם כשחום אימים בבית, הוא יפתח חלון ויגיד שעם כזו בריזה, מי צריך מזגן.
באם הקמצן מוזמן לאירוע הכולל ארוחה, הוא יצום במשך כל היום לפני ולא יפסיק לדבר על הארוחה שצפויה לו.

הקמצן אוהב שמזמינים עליו במסעדה.
לא , הוא לא יאמר זאת ישירות, אבל כשתיכנסו לשם הוא יעשה הצגה גדולה שאין לו מזומן, הארנק באוטו, וישאל איפה יש כספומט….ייאש אותך עד שתגיד לו שאתה מזמין.
וכשיגיע החשבון, הוא כמובן לא משלם אבל תמיד יציץ לראות כמה חסך…

כשזה קורה מולי אני משתדל שלא לצחוק. במקרים רבים אני מעדיף לרחם.