עולמו של טזוטה שליט"א. מבט מפוכח על החיים.

שאלות לענין. או שלא.

2 בינואר, 2010 מאת

פתחתי את הבוקר בקטיף לימונים מהעץ שבגינה שלי. אני אוהב לעשות את זה בשבת בבוקר, כשהכל שקט מסביב. העץ מניב המון פרי, ואני מוצא עצמי מתפתל בין ענפיו בכדי להגיע ללימונים הבשלים. כיף, פסטורליה. רק שהענפים עתירי קוצים ששורטים אותי באכזריות. אחרי הקטיף אני שרוט כולי (פיזית…) כמו נמרה פראית ניסתה לטרוף אותי. או אחרי סקס פרוע עם החטובה. מה שלא בא בחשבון לרגל היותה של מושא תשוקתי במחזור.
סוף השבוע הזה בא לי טוב. סוף השנה אצלי בעבודה הוא בית משוגעים אחד גדול. ביום חמישי האחרון עבדתי 16 שעות ברציפות. חזרתי הביתה רבע שעה לפני חצות. לפחות הספקתי את הנשיקה במעבר השנה.
אתמול יצאנו לארוחת ערב במסעדה ההודית החביבה עלינו. אני מת על אוכל הודי. זה אולי סוג האוכל האהוב עלי מכולם.
זו לא חוכמה, כמו במטבח הצרפתי, להכין אוכל עילי כשיש לפניך את חומרי הגלם הטובים ביותר שהיקום מייצר. עשבי תיבול מההרים, פטריות כמהין, אספרגוס צעיר וטלאים שאכלו רק גבינות קממבר ולגמו שרדונה.
הבישול ההודי מבוסס על חומרי הגלם הזולים והפשוטים ביותר שיש. אורז, קמח, ירקות שוק רגילים והמון קטניות. עדשים,חומוס. הגאונות היא לקחת את החומרים הפשוטים הללו ובאמצעות שילוב מדהים ויצירתי של אינספור תבלינים ליצור מזון מופלא ועוצמתי שכל טעימה ממנו מטריפה את החושים. 
תוך כדי הארוחה התחלתי לשגע את החטובה עם שאלות קיומיות.
הרי יושבים מדענים במכונים בוטניים למיניהם וממציאים הכלאות ומוטציות של פירות וירקות. אבטיח בלי גרעינים, אפרשזיף, עגבניה שמכילה מלח ועוד ועוד.
גם מזון מן החי עובר כל מיני הנדסות גנטיות (למשל הסלמון שמגודל בבריכות לא קיבל את הצבע שלו מאלוהים אלא ממזון שמכיל תוספי צבע…) מעניין שעוד לא קם איזה גוף שיעשה מוטציות דומות במזון מן החי, אבל באקסטרים…
למה? אתן דוגמא. בחזה עוף יש סחוס. והרבה פעמים כשאתה טורף את השניצל, אתה לועס ונתקל בחתיכת סחוס. לא נעים.
אז שיהנדסו עוף נטול סחוס. אמנם היצור האומלל לא יצליח לעמוד על רגליו ולתפקד, אבל השניצל יהיה איכותי….
או למשל, כשאתם מזמינים בשיפודיה לאפה עם לבבות, שמתם לב לכמות? על כל שיפוד יש כעשרה לבבות. מה שאומר שבשביל להכין את הלאפה היו צריכים עשרים תרנגולות. מפחיד…
אז שיהנדסו עוף עם שלושה או ארבעה לבבות שיעבדו סימולטנית. או ארבע רגליים. יריבו פחות במשפחה מי יקבל את הפולקעס.
אני שונא לאכול דגים בגלל הקוצים. שמישהו ירים את הכפפה ויהנדס דג נטול עצמות. ענבים בלי חרצנים כבר הצליחו.
או יש עכשיו להיט קולינרי חדש. שקדי עגל. הבעיה שבכל עגל יש רק זוג שקדים. שיהנדסו אותו ככה שיהיו לו שלושה זוגות. חסכוני ויעיל…לא לעגל כמובן שיתקשה לבלוע או לנשום.
סתם מחשבות ציניות…אל תקחו אותי ברצינות :-) וכל חברי צער בעלי חיים להירגע. אני ממש נגד תנאי הגידול הנוראים של בעלי החיים למאכל ובעד כבוד והומניות לבעלי החיים שמזינים אותנו.
כטוב ליבי ביין האדום שליווה את הארוחה, שאלה קיומית נוספת עלתה. כשאני מסתפר, והספר חופף את שיערי, הוא פותח ארונית קטנה ומוציא ממנה מגבת בה הוא משתמש לייבש את הראש שלי. בארון יש תמיד לא יותר משלוש או ארבע מגבות. אבל לפני הסתפרו עשרים אנשים, ואחרי יש עוד איזה עשרה. במספרה אין מכונת כביסה ואין ארונית נוספת.
מאיפה לעזאזל יש מספיק מגבות לכולם….או ש…..

נושאים: חברה וסביבה | 18 תגובות »

18 תגובות

  1. מאת דבי :

    שאלות קיומיות אה טזוטה? מי שקורא אותך מתחיל ליסתכל על העולם אחרת חחחח מגבות אצל הספר,בחיי שלא חשבתי על זה עד עכשו

  2. מאת גיליגן :

    מסכים אתך על אוכל הודי,אוהב מאוד.איזה מסעדה אתה הולך?על מה ממליץ?

  3. מאת ערן :

    איזה עוד סוגי אוכל אתה אוהב זוטה?

  4. מאת אירית :

    שניצל בלי סחוס :-) גדול אתה! אומן הפרטים הקטנים :-)

  5. מאת בוריס :

    מה אתה עושה לי? כול פעם שאני יאכל לאפה אני יחשוב על 20תרנגולות שלך חחחחחחחח

  6. מאת שושו :

    אוכל הודי רק,במסעדת טנדורי.
    טזוטה,חוויות מעניינות עברו עלייך בסוף שבוע.חחחחחחחחחחחחחחח

  7. מאת מעל הבוס :

    humane carnivore

  8. מאת tazuta :

    לערן: אני אוהב גם איטלקי והרבה בשר- בורגרים טובים ואסאדו.

  9. מאת tazuta :

    שושו וגיליגן – גם אני חסיד של מסעדת טנדורי. אוהב מאד את האוכל שם. גם באינדירה נחמד מאד אבל טנדורי בשבילי מספר אחת בהודיות.

  10. מאת tazuta :

    למעל הבוס: מה דעתך? אפשרי בכלל סוג כזה של קרניבור?

  11. מאת מעל הבוס :

    u should aks the prey that…
    maybe a "meat" that resides outside instead of a cage devouring grass and other greenery would assess their captors as so called humane

  12. מאת מסוקרנת :

    אתה יודע למה אתה נפצע מהענפים? כי כמו שכתבת פעם אלוקים כועס עליך במערכת יחסי האהבה שלכם כי אתה מחלל שבת לכן הוא גורם לך להפצע .

  13. מאת tazuta :

    לא חשבתי על זה ככה :-) , אגב, תגדירי את עצמך: את דתיה ? מסורתית ? חילונית ?

  14. מאת מסוקרנת :

    תנחש לבד. בכלל כל ההשקפה שלך על הדת נובעת מהרצון שלך להנות מן החיים בלבד ולא בגלל שבאמת חקרת ובדקת את הנושא מכל כיוון . אמנם כך אתה מרגיש אבל כל ההשקפות שלך בלי שאתה מרגיש הולכים לפי נטיות הלב ולא במבט רציונלי  

  15. מאת מסוקרנת :

    כל אדם הולך לפי הנגיעות האישיות שלו . למה למשל לדיינים אסור לקחת שוחד לפני שהם דנים על מקרה? כי בלי שהם ירגישו הם יטו את המשפט לטובת זה שנתן את השוחד זה מבנה הנפש של האדם ואתה מלא נגיעות על עצמך שתוכל להנות ללא הגבלה ולכן לא תוכל לעולם להגיע לאמת האמיתית רק אם תדעשאתה נגוע אישית אבל גם זה לא כל כך יעזור כי גם הדיינים בטח חושבים לעצמם שעל אף שיביאו להם שוחד הם לא יטו את הדין . אם אתה רוצה לדעת את האמת אתה כבר יודע איך ולאן לפנות אני לא צריכה להגיד

  16. מאת tazuta :

    מסוקרנת… להנות מן החיים זו לא עבירה. זו אפילו מצווה.
    הדת היהודית אינה דוגלת בהסתגפות והתנזרות ממנעמי העולם.
    אלוהים ברא עולם מלא כל טוב במיוחד בשבילנו. אני מאמין שהוא רוצה לראות אותנו נהנים ממנו. כמובן בכללים ומגבלות- הרי מותר האדם מן הבהמה וגו'.
    אז כל העניין של להגביל את עצמך באופן לא רציונלי לא מתאים לי. יש מגבלות שעושות סדר בראש (חוקי מוסר, חוקים סוציאליים, יחסים בין אנשים) ויש כאלה שלא.
    כל דבר שהוא בבחינת "טיפול יתר" שנוא עלי. ומה לעשות שבדת לוקחים המון דברים שוליים לאקסטרים.
    שלא במקרה- המגבלות ההגיוניות הגיעו ישירות מבורא עולם, והפחות הגיוניות מ"פרשניו".
    התפיסה הדתית האורתודוכסית (אולי בעצם החרדית) ממציאה כללים מחמירים מלאכותיים שכל קשר בינם לבין אמונה דמיוני לחלוטין ונובע מפחד.
    אני מאמין באלוהים מתוך בחירה ושמחה. היראה שיש לי היא יראת כבוד.
    אני חי, חוקר ובוחן את הנושאים הללו יום יום, שעה שעה. ההבדל בינינו הוא שאני מרשה לעצמי לחשוב מחוץ לקופסה ומחוץ למגבלות של לחץ חברתי חינוכי.
    נטיות הלב לא עובדות אצלי בנושא הזה. רק רציונל טהור, אבל אם את סבורה אחרת- קדימה…תאתגרי אותי!

  17. מאת tazuta :

    ומסוקרנת, מדבריך אני מבין שאת קרובה לדת, אבל מכיוון שאת קוראת ופעילה בבלוג שלי, שבין היתר עוסק בתכנים שלא בדיוק נמצאים בתוכנית הלימודים של בתי המדרש :-) אני מניח שאת מה שנקרא "דתיה לייט" שמנסה לצאת מחשבתית מהקופסה אבל עדיין כבולה ביסודות חינוכיים או חברתיים מושרשים שאת בוחנת מן הסתם.

  18. מאת שושו :

    מסוקרנת,מכירה את הפתגם,חייה ותן לחיות?כדאי לאמץ זאת…

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועשויה לעכב את תגובתך. אם התגובה אינה מופיעה, צריך פשוט להמתין מעט.



מאמרים נבחרים

חפש בבלוג

קטגוריות

תגובות אחרונות

ארכיון

כלים

תגיות