עולמו של טזוטה שליט"א. מבט מפוכח על החיים.

על הסכין

26 בדצמבר, 2009 מאת

החטובה קצצה לעצמה שליש אגודל. ברגע אחד היא פרסה עוגה וברגע הבא הציפה את הכיור בדם.
לקח כמעט חצי שעה לעצור את הדם. היינו אצל המשפוחה בצפון לרגל אזכרה, ולא היתה שם ערכת עזרה ראשונה. רצתי לבית המרקחת וקניתי את כל האינסטרומנטים. היא היתה על סף עילפון. הכאב היה בלתי נסבל. החבישה החזיקה מעמד עד הערב, עת הלכנו למיון בכדי שהיא תקבל זריקת טטנוס. אני שונא כשבת הזוג שלי חולה או קורה לה משהו רע. כשאני רואה אותה סובלת מכאבים -כואב גם לי. פיזית.
חדרי מיון פועלים באיזור זמן אחר מהרגיל. אתה יכול לשבת שם שעתיים תמימות, להביט בשעון ולגלות שחלפו עשר דקות בלבד.
בינתיים אתה משוטט ומחפש משהו להעביר את הזמן. אז אתה מתחיל לקרוא כל פיסת נייר שרק יש. על הקירות, על הדלפק ועל הרצפה. כולל תורנויות אחיות, פרוספקטים של חברות לעובדי סיעוד, שלטי הכוונה, פליירים של טייק אווי ואפילו כיתוב מתחת לתמונות של ברנשים נכבדים ונשואי פנים שפעם עשו משהו למען בית החולים הזה ומישהו החליט שראוי להנציח אותם. (או שסתם הורישו לו איזה חצי מליון דולר).
אז עכשיו החטובה חצי מושבתת. סובלת מכאבים ומסבירה פנים כמו הסלקטור בשערי הגיהנום.
זה התחיל דווקא נחמד. ישבנו ערב קודם ליד הים, נישנשנו שטויות, שתינו בירה וקצת אלכוהול עם האחייניות השטניות והיפות שלנו שחשפו בפנינו מעט מטכניקת הניקוז ושתיית הדם בה הן נוקטות כדי להשפיט את הבוי פרנדס שלהן.
אבל החיים אוהבים להתהפך. צער האזכרה נמהל בכאב הפציעה והרוח יצאה מהמפרשים שלי. עוד מהבוקר, לפני שהתרחש מקרה האגודל הרגשתי חלשלוש וקצת לא מאופס.
כשנסענו מהמיון בחזרה הביתה הרגשתי שממש רע לי. רעדתי מקור למרות שמזג האוויר סביר. מדדתי חום ולא הופתעתי. יש לי חום. לקחתי אקמול, מילאתי לי בקבוק גומי של מים חמים (כמו של הזקנים…) ונכנסתי למיטה. התחלתי להרגיש חום נעים מתפשט בגופי. היה לי יותר מדי נעים. אפילו חם מידי. רטוב מידי. שלחתי יד וגיליתי שהבקבוק המזדיין פשוט דולף ! יש בו חור. אז עכשיו גם המכנסיים שלי רטובות וגם המזרון.
כמו פסיכי קמתי מהמיטה והתחלתי לספוג את המים עם מגבת. החטובה שלפה פן והתחילה לייבש את המזרן. פאקינג חויה לילית.
בעודי מנסה לישון וברוח האזכרה, נזכרתי בסיפור על בתי קברות ששמעתי השבוע מדוד פנסיונר שלי עת נפגשנו באירוע משפחתי אחר. הוא סיפר לי רבים באותו ערב וזה צץ ושיעשע אותי בטרם נרדמתי.
הדוד הנ"ל היה קבלן לעבודות בניה שונות. לפני כמה עשרות שנים הוא התמחה בעבודות בניה בבתי קברות ושרץ שם יומם וליל עם פועליו. הוא אסף חויות הזויות רבות משם ואשתף אתכם באחת.
יהודי קשיש קנה לעצמו חלקת קבר. כמו רבים אחרים הוא גם רכש והתקין את המצבה עצמה עליה רשום שמו, הספד קצר ותאריך לידתו. משאירים כמובן מקום לתאריך הפטירה העתידי..
היהודי הזה נהג להגיע אחת לשבוע לבית הקברות, לשטוף ולתחזק את המצבה שלו. באחר צהריים אחד, עת בית הקברות ריק ושומם, הוא עמד וניקה את מצבתו , והמלאכה עייפה אותו יותר מהרגיל. הוא שלף מתיקו את התרמוס עם הקפה, מזג לעצמו, והשתרע לנוח על המצבה, נשען על החלק הניצב.
גברת אחת שחצתה את השביל, ראתה אותו יושב ככה בכיף וגערה בו – "אדוני איך אתה לא מתבייש לשבת ככה על קבר !"
הקשיש התרומם מרבצו וצעק לעברה בהתרגשות- "אבל גיברת !!! זה הקבר שלי !!! "
הגברת התעלפה.

נושאים: סיפורים מהחיים | 14 תגובות »

14 תגובות

  1. מאת שושו :

    בריאות,לטזוטה ולחטובה.
    בטוח עין רע………..

  2. מאת tazuta :

    תודה שושו..
    כקוראת ותיקה את בטח יודעת שאני בהחלט מאמין בעין הרע….

  3. מאת נירית :

    טזוטה 10 ימים יבשת אותי בלי פוסט. התגעגעתי! רק בריאות שיחהיה לכם!

  4. מאת דבי :

    אתה הורג אותי עם ההגדרות שלך…חחחחח סלקטור בשערי הגהנום!!!! גדול

  5. מאת ערן :

    הסיפור על הבית קברות שפך אותי,תביא עוד סיפורי בית קברות :-)

  6. מאת tazuta :

    נירית! לא הגבת לאחרונה,חשבתי שעזבת את הפלאנטה….

  7. מאת חלי :

    אוי טזוטה..טוב שלא קיבלת כויה מהמים הרותחים,צריך להזהר עם הבקבוקים האלה,בריאות ונשיקה

  8. מאת bitch87 :

    אמאלה!!!
    הבקבוק שנוזל במיטה …אתה זוכר למי איחלתי את זה ??? חחחחח וזה די נדיר יש לציין…

    כבוד להיות מזכרת פה פעם 2
    :)

  9. מאת tazuta :

    ביצ'ית, עדיין לא זרקתי את הבקבוק הפגום, אז אם יש לך רעיון למי לתת אותו מתנה את מוזמנת :-)

  10. מאת שושו :

    טזוטה,לי יש רעיון.

  11. מאת tazuta :

    שושו…קדימה!

  12. מאת שושו :

    מה שבטוח שיש לי 2 בהמות.
    מבלי להעליב את בעלי החיים.

  13. מאת bitch87 :

    לי יש בהמה עירקית ..הולך???
    מבלי להעליב את הבהמות הטיבטיות

  14. מאת tazuta :

    :-) ביצ'ית…נראה לי אני אעשה מכירה פומבית לבקבוק הזה…יש ביקוש!

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועשויה לעכב את תגובתך. אם התגובה אינה מופיעה, צריך פשוט להמתין מעט.



מאמרים נבחרים

חפש בבלוג

קטגוריות

תגובות אחרונות

ארכיון

כלים

תגיות