מי הזיז את הצ'יפס שלי?

שמתם לב שזה כמעט בלתי אפשרי להשיג צ'יפס אמיתי במסעדות?
זהו. אין יותר צ'יפס אמיתי, שנחתך מתפוחי אדמה טריים, וטוגן במיוחד עבורכם.
ברוב המכריע של המזנונים והמסעדות, כולל אלו שנחשבות ל"מעל הממוצע", יש רק צ'יפס תעשייתי שאני מעדיף לקרוא לו צ'יפס סינתטי.
זהו הצ'יפס הקפוא. שורש הרע של ארוחות ג'אנק פוד.
אני מתיישב במסעדה- זו יכולה להיות מסעדת פועלים בדרום תל אביב, או מסעדה מעוצבת באיזורי התעשיה של הרצליה או רמת החיל, מזמין שניצל או המבורגר איכותיים, ומקבל לצידם את הצ'יפס המלאכותי הזה.
וזה מטריף אותי. זה מקלקל את הארוחה. אני חושב שגדל פה דור שלם שלא יודע מהו טעמו של צ'יפס אמיתי.
למעט בכמה דוכני פלאפל שכונתיים, או חומוסיות ערביות (לא כולן…חלק גדול מהן כבר הידרדר לצ'יפס הסינתטי) , כמעט בשום מקום כבר לא מגישים את הצ'יפס הזה.
הרי אין להשוות את הטעם. הצ'יפס האמיתי מתקתק יותר, תוכנו נימוח וטעים, וטעמו הטבעי של תפוח האדמה שולט.
הצ'יפס הקפוא חסר נימוחות. יש לו טעם לוואי מוזר של שמנים מוקשים, וטעם תפוחי האדמה כמעט ולא מורגש. גם המרקם עצמו שונה מאד מהצ'יפס האמיתי.
הצ'יפס של מקדונלד'ס יוצא דופן ממרבית הצ'יפסים הקפואים והא טעים הרבה יותר- אבל עדיין, הוא לא משתווה לטעמו של צ'יפס טבעי.

ותראו מה קרה לחומוס
חומוס, הוא מאכל אהוב עלי במיוחד. כשהוא טוב- הוא מאכל תאווה. כשהוא רע- הוא התגלמות הגועל.
כשאני הולך לאכול חומוס בחוץ- תמיד אלך למקום שמכין את החומוס שלו לבד. זו לא חייבת להיות חומוסיה אותנטית של ערבי שירש את המתכון מאבו עמאר ופתוח רק בבוקר משש עד תשע. יש לא מעט מסעדות ביתיות נחמדות שמכינות חומוס בעצמן ולא רוכשות את החומוס התעשייתי.
גם כאן, החומוס המתועש הורס כל חלקה טובה לחובבי הג'אנק פוד שזוללים בחוץ.
אני מגיע לדוכן פלאפל מצויין, שטעמם של כדורי הפלאפל שם אלוהי, לסביח איכותי או לשווארמה טורקית נהדרת, שרק ניחוח השיפוד שלה מרחוק גורם לי להזיות, ומקבל פיתה גדושה מכל טוב.
כמובן שהפיתה מרוחה בחומר היסוד המובן מאליו – חומוס.
ותמיד זה יהיה חומוס תעשייתי מהזן הנחות ביותר.
אפילו לא "אחלה" או "צבר" , שלא לדבר על חומוס איכותי יותר כמו "משני" .
זה יהיה חומוס עלום, שמגיע במיכלי פלסטיק תחת שמות מותג שמעולם לא שמעת כמו "מעדני המלך" או "סלטי הנסיכה". אם נסתכל במדבקה שעל הקופסה, נבחין שאף פעם אין כתובת ליצרן. רק תא דואר. כנראה היצרן חושש שסועד מתוסכל יגיע לשבור את עצמותיו.
לחומוס הזה אין טעם של חומוס. זו משחה מוזרה, עם טעם שמנוני ולא ברור, במרקם של משחת שיניים.
והניגוד בין תכולת הפיתה הנפלאה , לחומוס, מקלקל את ההנאה מהאוכל.
ואני יוצא בקריאה נרגשת לבעלי הדוכנים: הצילו !
אתם משקיעים כל כך הרבה במוצר שלכם, מכינים מבחר עצום של סלטים טריים, פיתות איכותיות ועוד. תשקיעו גם בחומוס טוב יותר !

תוציאו את המים מקבב שלי !
מי המציא את העניין החולני הזה של הזרקת מים לבשר? מה זה הטירוף הזה?
כשאשתי מוציאה אותי אחת לשבוע מהמלונה לערוך קניות, אני מוצא את עצמי מול מקרר הבשר בסופר, בוחן את מוצרי הקבב, ההמבורגר והשיפודים שיש שם. בכולם אני רואה את המשפט "מכיל 10% מים מוספים".
הרי זה משחק מכור ששני הצדדים מודעים לו. ברגע שהקציצה מונחת על האש היא מצטמקת בחצי….
אז מה, כל זה שווה את הקטע הפסיכולוגי שהלקוח חושב שהוא קונה במחיר זול יותר?
הוספתם 10% מים ? תוציאו את המים ותוסיפו 10% למחיר. מה זה כבר יעשה למחיר המוצר הסופי? יוסיף לו 1 שקל ?
ותהליך הוספת המים למוצר, לא מייקר את פס הייצור? הרי זה שלב נוסף בייצור, צריך מכונות מיוחדות בשביל זה ועוד.
וחוץ מזה- תוציאו ליין שלם של מוצרים ללא תוספת מים. תמכרו אותם במחיר יותר יקר.
תנו לי לבחור. אל תכניסו מים כברירת מחדל.