על קרינה ואפודות צמר
יש לי תור לרופא שיניים. ביקורת שנתית.
הביקורת מתחילה בדרך כלל בצילום מערכת השיניים. דוחפים לי לפה חתיכת פלסטיק מטופשת בין הלחי לשיניים ומצלמים.
העובדה שמכונת רנטגן עובדת כל כך קרוב למוח שלי נראית לי בעיתית משהו. נכון שהרופא אומר שזה כלום, אבל מעשיו מראים אחרת.
ברגע שהניחו את חתיכת הפלסטיק בפה שלי, גם הוא וגם הסייעת נמלטים מהחדר בבהלה, סוגרים את הדלת על שבעה מנעולים, מציצים מהחלון ומפעילים את המכונה מהחדר השני. יא בני זונות, אם זה לא מסוכן למה אתם בורחים כמו שפנים למה ? המכונה הרי מכוונת למוח שלי.
כבר למדתי לחיות עם כל מכשירי הקרינה בבית, הטלפון האלחוטי, הצלחת של YES על גג ביתי, שני מטר מכסא הנדנדה שלי וכמובן הטלפון הסלולרי שנמצא לרוב בתוך כיס המכנסיים, יותר מידי קרוב לביצים שלי.
כולם עמוסי קרינה. שלא לדבר על מכשירי ה GPS ברכבים. היצרנים אומרים שזה זניח, קרינה חלשה ושזה בכלל לא רבלנטי, אבל אני שואל את עצמי שאלה פשוטה: ה GPS הזה מקבל הוראות מלוויין שנמצא בחלל החיצון, למען השם. לא ברחוב השני, לא האנטנה מעבר לכביש. לוויין. בחלל.
Space- The final frontier .
כמה עוצמה לכל הרוחות צריכה להיות לשידור כדי שזה יגיע למכשיר הקטן ברכב שלי ? כל הדרך מהחלל ?
אל תתחילו להסביר לי בנוסחאות פיזיקליות. צר מוחי מלהבין אותן. אני מדבר על חשיבה פשוטה. מישהו יכול לסתור אותי ?
נעזוב את הקרינה ונעבור למשהו אחר לגמרי שעלה לי בראש (וזה עוד לפני הקרינה…)
השבוע פגשתי את חברתי לוקי. היא קיבלה את פני כשלפלג גופה העליון אפודת צמר. לקח לי איזה שעה להבין מה מוזר לי. ואז נזכרתי כמה שאני שונא אפודות על נשים. עוד משחר ילדותי.
אפודה נשית היא פריט לבוש עוין עבור הגבר. קודם כל היא מהווה עוד חוצץ בין הציצים לביני. גם חזיה, גם חולצה ועכשיו גם אפודה? כדי לבאס עוד יותר, היא חוסמת ומפריעה לראות את קווי המתאר של החזה הנשי. במקום שד חביב בתוך או מחוץ לחזיה אתה רואה גבעת צמר עבה עם משהו לא ברור מתחתיה. בחיים אין לך מושג מה יש לעומדת מולך. גדול או קטן, טבעי או פלסטיק, עגול או שפיצי. כלום. נאדה.
ובאם אתה כבר שוקל להגיע ישירות אל מתחת לחולצתה של נערתך, הרי שהדרך קשה שבעתיים. סתם להרים את האפודה- לא נוח וחונק את האומללה. להוריד אותה לחלוטין – מבצע לוגיסטי מורכב שגם פורע ומחרב את שיערה של מושא תשוקתך, לקרוע אותה בתאווה ? בלתי אפשרי. החרא הזה חזק כמו פלדה.
ברגעים חמים ומחוככים במיוחד הצמר הזה גם תופס חשמל סטטי, ואז דווקא ברגע סופר אינטימי משתחרר עליך חשמל סטטי ממקום בלתי צפוי על מקום צפוי עוד פחות והנה יצאת מדעתך.
כמה שאני אוהב חולצות, במיוחד עם כפתורים. כמה נוח לפתוח את הכפתורים או לתלוש אותם. אפילו לא צריך להוריד את החולצה…
נושאים: חברה וסביבה | 11 תגובות »
6 בדצמבר, 2009 בשעה 18:59
טזוןטה איך אתה מוצא בכל דבר זוית שקשורה לציצים מתה עליך!!
6 בדצמבר, 2009 בשעה 20:05
סוודרים ואפודות באמת חוסמים חובבי ציצים חח
6 בדצמבר, 2009 בשעה 22:51
הגוף שלנו סופג קרינה גדולה כל יום כל הזמן. במקביל יש עליה גדול במחלות סרטן. ואחרי זה יש שאומרים שאין קשר.
6 בדצמבר, 2009 בשעה 23:40
זהו.אני עם אפודות גמרתי,בגללך!
7 בדצמבר, 2009 בשעה 0:11
רופא שיניים ????? אמאאאאא
7 בדצמבר, 2009 בשעה 1:23
אני מציעה שתעשה רשימה של בגדים עוינים וידידותים לטעמך….
9 בדצמבר, 2009 בשעה 17:20
לפחות לקרינה מהטלפון הסלולרי אני יכולה להמליץ לך על פתרון – קיימות היום אוזניות אוויר סטריאופוניות שמעבירות אפס קרינה, נראה לי שלאתר שלהם קוראים getsafe.co.il , מה שטוב שבאמת יש שם גם המון מידע בכלל על קרינה.
9 בדצמבר, 2009 בשעה 21:11
היי דפנה! תודה על ההמלצה. אבדוק את זה בשמחה.
9 בדצמבר, 2009 בשעה 21:54
וואלה.. אתמול ראיתי סרט בערוץ 8 או דיסקוברי, לא זוכר – שמדבר על כך שמעט קרינה דווקא עוזרת לגוף האדם !!
שיש גנים שנכנסים לפעולה כשיש באיזור קרינה שהיא יותר מקרינת רקע רגילה
10 בדצמבר, 2009 בשעה 14:15
ראסטה….רק שלא יסתבר שמי שמימן את הסרט זה יצרני המיקרוגל…
11 בדצמבר, 2009 בשעה 13:54
הכינו את עצמכם אני מגיעה …..

תיקון…*אנחנו מגיעים