דיסקו טזוטה

באמצע שנות ה 70 הדיסקו חגג בגדול. להקות כמו הבי ג'יס ובוני אם השתלטו על מצעדי הפזמונים ומכירות התקליטים בארץ ובעולם והסגנון כולו היה המיינסטרים השולט.
ואני הייתי נער מוטרף מוסיקה שחי ונשם תקליטים מבוקר עד לילה. נהגתי לברוח מבית הספר כדי לעבוד (בחינם!) בחנות התקליטים השכונתית תמורת הזכות ללמוד ולהיחשף למוסיקה העדכנית בזמן אמת.
המוסיקה ששמעתי היתה בעיקר רוק מתקדם, רוק כבד, מוסיקה אלקטרונית גרמנית, אוואנגרד, פסיכדליה ומוסיקה קלאסית.
ושנאתי דיסקו. לא התחברתי למוסיקה הקצבית, הפשוטה והשמחה הזו. נמשכתי ונסחפתי ליצירות המוסיקליות המורכבות והמאתגרות של פינק פלויד, דיפ פרפל, קאמל, טנג'רין דרים ועוד. כל מה שלא צעד במצעדי הפזמונים.
התגאיתי בכך שבכל אוסף התקליטים העצום שהיה לי כבר אז, לא היה ולו תקליט אחד של דיסקו. אתם כבר מבינים שהייתי נער אנין טעם מצד אחד, וכזה שנחשב לפלצן מוסיקלי מצד שני… לא הייתי מוכן אפילו לתת לעצמי צ'אנס לנסות בכלל להתחבר למוסיקה הזו.
הכל השתנה ביום שבו הגיע לחנות התקליטים המשלוח השבועי ובו תקליט אחד שהאיץ לי ת'דופק.
התקליט היה של הרכב דיסקו (גרמני) בשם סילבר קונבנשן (Silver Convension). בארץ קראו להם שדרני הרדיו "ברית הכסף" (בשנות ה 70 נהגו לתרגם בארץ לעברית את שמות הלהקות….). ההרכב מנה שלוש קונפות ששיחקו אותה כוסיות (יחסית לתקופה)  והיו להן כמה להיטי ענק ברדיו.  והנה היום התקליט הגיע לחנויות.
החזקתי את התקליט ביד ונכבשתי. התמגנטתי. תביטו בתמונה ותבינו למה….

כמובן שבו ברגע רכשתי את התקליט שהיה אלבום הדיסקו הראשון באוסף שלי. ולא סתם רכשתי, הקשבתי לו יום ולילה.
והתאהבתי. בבנות, במוסיקה, אבל בעיקר בעטיפה. זה היה זוג הציצים הכי יפה שראיתי עד אז בגודל טבעי. (להזכירכם….עטיפת תקליט היתה ריבוע של איזה 30 ס"מ כל צלע, לא הדיסקים הקטנים…). עד אז הציצים שמהם "ניזונתי" היו מתמונות קטנות בגליונות פלייבוי שרכשתי במחיר מופקע מנערים בוגרים ממני. ועכשיו יש לי זוג ציצים גדול ולגיטימי בחדר.
ההרכב הזה המשיך להוציא אלבומים נוספים שרכשתי שכללו כמובן תמונות פרובוקטיביות נוספות (להזכירכם…אמצע שנות השבעים…השמרנות היתה טוטאלית…זה לא כמו הקליפים של שאקירה שאני מכור להם היום…).

           
ומאז…הדיסקו ואני התחברנו. עשרות שנים אחרי אני נהנה מאד מחומר רקיד גם נוסטלגי וגם עדכני, אבל יותר מכל דבר זה שינה לי את התפיסה ופתח אופקים מוסיקליים נוספים של מוסיקת פופ ומועדונים שמהם אני נהנה היום כמו דאנס, האוס והיפ הופ. תראו מה שציצים יכולים לעשות…

אז אני מרים כוסית של תודה לשלושת הגרמניות שהיום הן בטח בנות 60 פלוס……
תהנו מקליפ של סילבר קונבנשן.