בימים ההם בזמן הזה

שלום וברוכים הבאים לבית המדרש "פטמות הגאולה" לשיעור של רבי טזוטה שליט"א.
בית המדרש שלנו, המעורב לנשים וגברים, ליברלי ודוגל במתן חופש מקסימלי לאורחיו. אז התרווחו בכורסאותיכם.
בנות, אתן מוזמנות לפתוח שניים-שלושה כפתורים בחולצה ולהרגיש בנוח.

קהלת, החכם באדם כבר אמר: "מה שהיה הוא שיהיה, ומה שנעשה הוא שיעשה , ואין כל חדש תחת השמש". (קהלת פרק א' פס' ט) .
וברוח חנוכה המתקרב בחרתי להעלות את השאלה האם ההיסטוריה חוזרת לנגד עינינו, והפעם בנושא מכות מצרים.
כל מי שעוקב אחרי מה שקורה במאבק המדיני (כרגע) של מדינות העולם בגרעין האיראני שם לב למשהו מוזר וחסר הגיון שמתרחש כבר זמן רב.
האיראנים שמים זין על העולם, העולם בא לקראת האיראנים, מוותר, מוריד את סף דרישותיו, אבל בפועל קורה ההיפך. ככל שהעולם בא יותר לקראת איראן – כך האיראנים מקשיחים את עמדתם בניגוד לכל תפיסה הגיונית.
בשלושת החודשים האחרונים, מי שקורא בין השורות מבין שבכדי להימנע מהצורך לפתוח במלחמה נגד איראן, מדינות ומעצמות המערב ממש הורידו את מכנסיהן, חשפו את הרקטום ואמרו לאיראנים "בואו חמודים- תתקעו אותנו וזהו".
וגם זה לא עזר. האיראנים ממשיכים להתריס, לסרב ומותחים את החבל. וכל זה קורה כשכבר מספר שנים יש על איראן סנקציות לא מבוטלות. אל נקל בהן ראש, הן עושות לאיראנים צרות משמעותיות.
בפעם האחרונה שאני זוכר, כשמישהו נתן למנהיג רשע צ'אנס לסגור עניין בטוב, זה היה מול פרעה במצרים.
פעם אחר פעם הגיע מוישה, דיבר יפה, ביקש, הסביר – ונאדה. פרעה המזדיין שיחק אותה עבדאי וסירב לכל פשרה.
איך נכתב במקור ? "ויקשה אלוהים את לב פרעה".
גם אחרי שפרעה התחיל לחטוף את המכות , אחת אחת, עם פסק זמן כדי לתת לו אופציה לשנות את דרכו זה לא עזר. הוא התעקש עד שחטף את המכה הסופית ובו זמנית ספג את הצינור לעומק ישבנו.
אז אני מתחיל לחשוד שמה שקורה עכשיו, בימים ההם בזמן הזה, זו מהדורה עדכנית של הסיפור ההוא. ואיך אמר אהוד בנאי ? "איך זה נגמר ? בסוף כולם יודעים "….
תודה לכם אורחות ואורחי בית המדרש על תשומת הלב. כולם מוזמנים להישאר לאפטר פארטי. הבריכה ביציאה השמאלית, יש בר חופשי בגינה, הקונדומים במגירה העליונה ואת הבגדים ניתן להשאיר בערימה ליד הדלת. יאלללה בלאגן !!!

נערות בית המדרש חוגגות את תום השיעור