בונג'ורנו

אז אנחנו עדיין לא עוברים לטוסקנה, אבל התחלנו ללמוד איטלקית.
סוף סוף נפתח קורס האיטלקית שחיכינו לו כמעט שנה והחטובה ואני הצטרפנו.
יש משהו מרתק בלימודי ערב. לא משנה עד כמה האנשים הם מבוגרים ורציניים, ברגע שהם מתיישבים מול המורה הם חוזרים להיות ילדים בכיתה א' עם כל השטויות והחוכמות הקטנות. אני מסתכל סביבי בכיתה, ולאחר שניים שלושה שיעורים מתחיל לזהות את הטיפוסים.
זה הליצן של הכיתה, זו התלמידה השקדנית שרושמת כל מילה שהמורה אומרת (כולל "ערב טוב") זו חושבת שהיא כוסית וזו הרחפנית שנראית מעולם אחר.
זו הפעם הראשונה אחרי עשרות שנים ביחד, שהחטובה ואני לומדים בצוותא. את כל מסלול לימודינו בעבר עשינו בנפרד.
לראשונה בחיי אני עושה סקס עם התלמידה שיושבת לצידי בכיתה…כותב לה מכתבי זימה במהלך השיעור ומקבל חזרה…
איזו פסטורליה אתם בטח חושבים….כמה רומנטי טזוטה. חכו. תמשיכו לקרוא…
הלימודים הכירו לי צד של החטובה שלא ידעתי. פתאום גיליתי שהאשה שאני הכי אוהב, היא בעצם התלמידה שאף פעם לא סבלתי בכיתה….זו שלוקחת את הלימודים ברצינות תהומית ועם כל הלב. מאלו שלא ישנות בלילה עד שמכינות שיעורים. מכירים ?
כבר בדרך הביתה היא מתחילה לדבר על שיעורי הבית. בסופי שבוע אני בסתלבט ובסבבה והיא מתייצבת מולי רצינית כמו פריצת דיסק: "צריך לעשות שיעורים. לא עשינו שיעורים" ומניחה מולי את הספרים והמחברות.
כדי שהתמונה תהיה שלמה, תדעו שאני התלמיד שבבית הספר הייתי מכין את השיעורים של שבוע שעבר על הספסל בכניסה חמש דקות לפני תחילת השיעור שבו מגישים אותם. את העבודות באוניברסיטה הייתי מגיש חצי שעה לפני המועד האחרון למסירה. ואת האגדה על התלמיד שהיה מספר שהכלב אכל לו את שיעורי הבית אתם מכירים ? זה אני. אפילו שמעולם לא היה לי כלב.
והחטובה? בדיוק ההיפך ממני. היא צריכה שהכל יהיה מסודר. מחברות. ספרים. טושים צבעוניים. מחק. עפרון. מחדד. תלמידה למופת. חלומו של כל מורה והורה.
אני מגיע לשיעור עם מחברת ועט. זהו. אני לא נוהג לרשום כמעט כלום במהלך השיעור. ככה אני. מחברות ריקות. והחטובה ? נועצת בי מרפקים כל השיעור "תרשום! למה אתה לא כותב כלום?"
והאמת שהולך לנו טוב. בינינו לבין עצמנו אנחנו מפטפטים קצת באיטלקית, שמים בבית את הערוץ האיטלקי בלווין. טוסקנה מתקרבת…
לא נעים לי לשאול בכתה, אז אני צריך לחפש במילון איך אומרים באיטלקית "כן…כן…בדיוק, אל תפסיקי…"
והמורה שלנו לאיטלקית. איזה טיפוס פעלתן. נראית כמו מדריכת כושר גופני. מגיעה בשבע בערב עם אנרגיות של אשכול בננות. כל התלמידים גוררים רגליים שפוכים ועייפים אחרי יום עבודה והיא מקפצת מולנו כמו שפן סלעים.
משהו חסר בה. בת שלושים וקצת. בנויה מצויין. גוף כמעט מושלם, פנים נאות מאד, אבל אין בה טיפה של סקסיות. משהו מדהים. כלום. יש לה הכל. גוף חטוב, ציצים יפים, ישבן מהודק ורגליים ארוכות. אבל היא פשוט לא סקסית. היא כל כך לא סקסית, שאפילו אני, שנוהג להביט על אשה נאה ולהעריך באיזו תנוחה היא תיראה הכי טוב ומה אפשר לעשות איתה, מוותר הפעם.
כמה זה נכון שסקסיות אצל אשה היא לא בהכרח פונקציה של מראה. יש נשים חטובות פחות, מושלמות פחות אבל נוטפות סקס.