נירוונה
לא מזמן הקמתי בריכה קטנה על גג הבית. אני גר בבית פרטי ויש אזור בגג שמוקף בחומה די גבוהה, כך שפרטיות יש בשפע.
לא משהו ענק, בריכה נחמדה שמיועדת ל 6 מבוגרים. לכבוד המאורע הזמנתי מהנדס קונסטרוקציה שאישר שאכן גג הבית שלי מאפשר את זה.
לכל מי שנבהל ממשבר המים ארגיע ואומר- זה חסכוני, המים מפולטרים ומוכלרים ועד סוף הקיץ לא צריך להחליף.
כמעט כל ערב אני עולה לרחצה לילית עם בקבוק גולדסטאר, עשיתי אוסף בלוז בן זונה. דיסק MP3 של קלאסיקות שיכול לנגן משהו כמו שמונה שעות רצוף בלי לחזור על שיר פעמיים…אז אני שם אותו ברקע ואני מסודר.
כמעט.
יש חרקים מעופפים קטנים שעד היום אני לא מבין למה הם נבראו. קוראים להם "חומיינים".
לחרא הזה יש שם מדעי אמיתי. קוראים לו מלדרה מטרידה. והוא עושה רק רע. אין לו תכונה חיובית אחת .
החומייני זה היצור הכי טיפש, הכי מעצבן והכי מטריד שיש ביקום.
קל להרוג אותו, כי הוא לא בורח. מחכה בסבלנות שתחבוט בו. אבל הם באים בחמולות ולך תרדוף אותם.
הם כנראה לא רואים טוב, אז הם מתנגשים בך בלי חשבון.
מנהג אופייני שלהם הוא לצלול לך לתוך צלחת האוכל או כוס הקפה בבת אחת, כמו מטוס שמתרסק.
החומייני מגביל אותי. מילא, בשעות הערב המוקדמות, יש מספיק אור יום, והם לא מופיעים. אבל בלילה כשמחשיך, אסור להדליק תאורה ליד הבריכה כי קבוצות מאורגנות של הבני זונות נצמדים אליה כמו ערס לשרלילה.
אז אנחנו מדליקים אור עקיף, באגף אחר של הגג ונשארים בחצי חשיכה.
זה אומנם רומנטי, אבל כשאני מסיר את החלק העליון של הביקיני מהחטובה אני רוצה אור מלא, לא חצי חושך. אז הנה לכם הקשר בין חרק מעופף לחיי המין שלי.
אה, וכמו עוד איומים קיומיים נוספים, גם הוא הגיע מאיראן. באמת.
נושאים: סיפורים מהחיים | 18 תגובות »
27 ביולי, 2009 בשעה 11:15
לחיי,הפרסים ובעיקר הפרסיות…
27 ביולי, 2009 בשעה 12:10
שושו…..יש לך איזה קשר פרסי שצריך לדעת ממנו ??…..
27 ביולי, 2009 בשעה 12:13
יש ועוד איך.היא הנשמה שלי.
27 ביולי, 2009 בשעה 16:44
מגניב!
תקנה כאלו עמודים כאלו שיש שם מעין כוס שמן עם פתיל-הריח מבריח ברחשים.
אם יש גוק שאני ממש מתעב זה החומייני. פשוט שנאה תהומית.
מצית זה אחד מהדרכים למגר את החומיינים – צליל ה'פופ!' הוא אחד מהרעשים המשובבים ביותרשיש בתחום הזה
27 ביולי, 2009 בשעה 17:12
27 ביולי, 2009 בשעה 18:46
אהלן טזוטה,קוראת אותך המון זמן אבל עצלנית מידי בשביל להגיב.אין לך מושג כמה אני שונאת את החומינים האלה וסובלת מהם.כל ערב אצלנו בבית מלחמה.אני גרה בשרון ויש המון.
27 ביולי, 2009 בשעה 20:17
כל מה שקשור באירן עושה בלגן ומטריד לא?
27 ביולי, 2009 בשעה 21:09
אז מה טזוטה כמו שאני כבר מכיר תראש שלך שמתה בריכה בגג רק בשביל שיהיה לך עוד מקום לסקס עם החטובה אה ?
27 ביולי, 2009 בשעה 22:30
28 ביולי, 2009 בשעה 0:20
אבל חומיינים זה בקטנה …
יש לי בעיה רצינית מזה..
הבקבוק ויסקי החדש שקניתי נוזל בשכיבה, אז אי אפשר לשים אותו במקפיא, מה שאומר שאני צריך לשתות אותו בטמפ' של המקרר
זה ממש מבאס…
28 ביולי, 2009 בשעה 6:23
במקרה כזה ראסטה, אין לך ברירה אלא לשתות אותו "און דה רוקס" – שים ערימת קרח בכוס. אני דווקא אוהב כשהקרח נמס וקצת מדלל אותו.
28 ביולי, 2009 בשעה 12:56
יש מצב
כשהוא לא קפוא – קרח עוזר
אבל כשהוא קפוא -אני אוהב בלי
כשהוא קפוא קפוא זה מעולה
דבר אחר שאני אוהב ומציע שתנסה- תוסיף לו חלב מוקצף-תנער אותו (לא לכל הסוגים, לויסקי מעולה או יקר זה יכול להעליב אותו) לויסקי הבינוני פלוס
זה די נחמד,מילקשייק ויסקי
28 ביולי, 2009 בשעה 14:07
למה לא להעביר את התוכן לבקבוק אחר ולהקפיא את הללו.
חשיבה מחוץ הקופסא…חברה.
28 ביולי, 2009 בשעה 14:09
למה לא להעביר את התוכן לבקבוק אחר ואז להקפיא אותו…או שמה אתם צריכים שתאגיד רשמי יעשה זאת בשבלכם?
28 ביולי, 2009 בשעה 14:33
וואלה, UBERKING צודק….ראסטה,אולי תחליף בקבוק ? דרך אגב, את המילק-ויסקי אני הולך לנסות הערב….
29 ביולי, 2009 בשעה 1:10
כמאמר הומר סימפסון (או כל דובר רוסית) "דההה"
ברור שאפשר לשנע את התכולה לבקבוק אחר..אבל-
אין לי בקבוק אחר
לא מתחשק לי לקנות בקבוק אחר.
ולשים אותו בכלי קיבול מפלסטיק פשוט נשמע לי כמו כפירה וממש מגעיל. המשקה נח לו שנים ארוכות בבטן האדמה בחביות עץ ממוספרות רק כדי שכבוד ראסטהמן יעביר אותו לכלי קיבול סביל יותר ?
חוץ מאיבוד (מסויים) של הארומה המדליקה , זה פשוט קונספטואלית, אינדיוידואלית ופרקטיקולריות לא נכון…
אני פשוט מרגיש טיפש מעט שזרקתי בקבוק מעולה של ויסקי אחר, נלמד לפעם הבאה
וטאזוטה -יש ספר מאוד מעניין על הכנת משקאות וליקרים -מאוד משעשע-הרבה סיפורים משעשעים ,שלמרבה הפלא מוכרים אותו בסופרים והוא די זול -יוחנן פלד -הכנת קוק-טילים
18 בינואר, 2011 בשעה 15:55
טזוטה, עזוב אותך מהחומיינים, אני דווקא נתפסתי למשהו אחר: מהנדס קונסטרוקציה. אשכרה הבאת אחד כדי שיאשר לך את הבריכה? זה יפה מאוד! נכון, תגיד לי עכשיו שזה חובה וכל זה, אבל נו, אתה יודע איך זהישראלים: זה למעלה, אז מי רואה? נביא אזה בן דוד של האבא של הסבא ונסדר… כל הכבוד לך. כמה עלה התענוג?
18 בינואר, 2011 בשעה 16:38
היי מהנדס…
התענוג עלה לי 600 ש"ח וזה שווה לי את השקט להשתכשך במימי הבריכה בלי לחשוש שהיא תצנח לי לתוך הבית