עולמו של טזוטה שליט"א. מבט מפוכח על החיים.

שנהיה לראש ולא לזנב

14 ביולי, 2009 מאת

נגמר לי הויסקי החביב "ג'ים בים". הבקבוק שירת אותי נאמנה בשנה האחרונה, ועם התרוקנותו בשיבה טובה, פתחתי את ה"ג'יימסון" שחיכה בביישנות לתורו על המדף.
אני אוהב ויסקי. עכשיו אני חווה שינוי. מויסקי בורבון אמריקאי שליווה אותי, חזרתי לויסקי אירי.
עכשיו אני לא יודע אם זה בגלל השינוי בויסקי, אבל כשישבתי בלילה על כורסת הנדנדה שלי באויר הקריר על גג ביתי, חלפו במוחי הרבה שטויות, ובהן כמה תובנות הקשורות באופנה ובמיצוי הכלכלי שלה.
בואו נתייחס לשיער שלנו. והרי מה זה שיער ? זוהי רקמת תאים מתה שצומחת מתוך העור. השיער עשוי מחומר חלבוני בשם "קרטין" שהוא בדיוק החומר ממנו עשויות הציפורניים.
ניסיתם פעם לחשוב אילו תעשיות כלכליות עצומות מימדים יש סביב השיער ? וזה כמובן מתחלק לנשים וגברים, שניהם ביחד וכל אחד לחוד.
יש את עולם מעצבי השיער "הספרים" שמפליאים ביצירותיהם ומחייבים בסכומים מופלאים לא פחות, יש יצרני צבעים לשיער. יש יצרני שמפו, מרככים, תכשירים נגד כינים, נגד קשקשים. יש יצרני מכונות תספורות, מכשירי יבוש שיער. אביזרי עיצוב כמו "רולים" , מכונות להחלקת שיער, מסרקים, מברשות, וים של אביזרי אופנה כמו סיכות, קוקיות, גומיות ומה לא.
הבנתם את הפרינציפ. אין טעם שאמשיך….
ומה עם ציפורניים ? גם כאן יש תעשיה שלמה של מניקור, מכשירי קיצוץ, פצירות, תכשירי לאק, ציפורניים מלאכותיות, רופאים שמטפלים בצרות נלוות וחודרניות ועוד.
אם מתארים לכם את עולם האופנה בלי התיחסות לשיער וציפורניים ?

אז בואו נלך צעד קדימה. תארו לכם שהיה לנו זנב. כן. זנב.
האבולוציה לא היתה מחביאה אותי בעצם קטנה מעל התחת, אלא מצמחת אותו בגאון.
מה זה היה עושה לעולם האופנה שלנו ? זה לא היה משהו שונה, אלא יבוא בנוסף לכל התעשיות הנוכחיות.
תעשיות כלכליות אדירות היו מתפתחות מזה. מעצבי זנבות. חופפי זנב. תעשיית צבעים לזנב. מברשות מיוחדות לזנב. תכשירי חפיפה וניקוי, קונדישינרים.
ועולם מעצבי האופנה היה ממציא מותגים שלמים סביב הזנב. הזנב היה הופך לסימבול הצהרתי מעמדי…
אני רק חושב על האקססוריז שיהיו סביב זה. זנב זה דבר ארוך. אתם יודעים כמה סיכות וסרטים ניתן להצמיד לו ? בטח ימציאו כל מיני כובעונים קטנים. פומפונים מה לא. האתיופיות יעשו ראסטות זנביות , השחורים יגלחו אותו קצוץ, והגייז יצבעו אותו בורוד. הערסים בטח יעשו חימצון פסים. אני מניח שיהיו תרסיסים מיוחדים לשמור אותו מבריק.
וכמובן שכל ההתעסקות בזנב תיצור בעיות רפואיות אז יהיו רופאים מומחים לטיפול בזנב.
ואני ? מה זה יעשה לי ? אני הרי חולה על שיער נשי (על הראש…). אוהב להעביר ידי בשיער של זוגתי, לשחק בו. אם היה גם זנב….מי יודע מה היה קורה לי.

נושאים: חברה וסביבה | 9 תגובות »

9 תגובות

  1. מאת מרי :

    אתה הורג אותי, חחחחחח מאיפה באים לך הדברים האלה לראש תגיד לי

  2. מאת גיליגן :

    אמשיך אותך:זה היה משפיע על עיצוב של ריהוט,כיסאות,מיטות,תחשוב איזה מתקנים צריך לשים זנב של נוסעים בתחבורה ציבורית חחחחחחחחחחחחחחחחחחחח

  3. מאת אפיפיורית :

    זה היה משפיע על הפלירטוט ותרבות החיזור

  4. מאת ראסטה :

    אתה הורג אותי עם השינויים הקיצוניים בטקסט שלך. (-:
    מתחיל במשהו אחד ועובר למשהו אחר.
    זה מיוחד ומפתיע,אבל בשנייה הראשונה מרגיז..
    לטרנטינו יש סרט כזה -FROM DUSK TILL DAWN

    ממממ…ויסקי… אחי שדד ממני את בקבוק הג'ק שהיה לי ולא סיפק חלופה..
    אני צריך לקנות בקבוק חדש. יש הצעות אקזוטיות ?

  5. מאת bitch87 :

    אז אני מבינה שכדאי לי לנטוש את תחום השיווק ולהמשיך את המסורת המשפחתית?(ולעבור לתחום עיצוב השיער..)

  6. מאת tazuta :

    ראסטה, תנסה את ג'ק (דניאלס). אני אהבתי אותו יותר מהג'ים בים זצ"ל.
    אני מתרגל עכשיו לויסקי אירי, ששונה מהאמריקאי ודווקא לא רע בכלל.

  7. מאת tazuta :

    BITCHית יקרה…. אז אני מגלה שאת בעניין של זנבות ?…. ;-)

  8. מאת ראסטה :

    jack אני מכיר ואוהב , אבל אולי אתה מכיר משהו מעניין אחר ?

    איזה ויסקי אירי אתה שותה ?

  9. מאת tazuta :

    כרגע אני שותה ג'יימסון, בעבר אהבתי מאד בושמילס (גם אירי) אבל גם הוא אזל. בסקוטי יש לי בקבוק בלנטיינס בן 35-40 שנה שעדיין לא פתחתי…

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועשויה לעכב את תגובתך. אם התגובה אינה מופיעה, צריך פשוט להמתין מעט.



מאמרים נבחרים

חפש בבלוג

קטגוריות

תגובות אחרונות

ארכיון

כלים

תגיות